זהו העולם שלי שבו הכל יכול לקרות, לא עובדה אלא סיפור בדוי. אני ממוצא אירי/איטלקי, אז אני מזהיר אותך מראש שיהיו טעויות, אם אתה אחד מהמתקנים אני מציע לך למצוא סיפור אחר לקרוא. אני נהנה מביקורת בונה, אבל אם אתה מתכוון להיות חצוף, אל תגיד כלום, תודה! שמי רם ויליאמס, אני בן שלושים ושמונה, גובהי 6'2" ומשקלי 245 פאונד עם כמעט בלי שומן בגוף, שכן רובו שריר. אני נראה כאילו יכולתי לשחק רוגבי ואכן שיחקתי בקולג'. אני מתאמן בחדר כושר 4 פעמים בשבוע ובין לבין לוקח שיעורי ג'יו-ג'יטסו. באתי ממשפחה ממעמד הביניים שלא היה לה הרבה, אז עבדתי בשתי עבודות כדי לממן את לימודיי בקולג'. לגבי המקצוע שלי, למדתי מדעי המחשב. המורה שלימד את הקורס חיבב אותי והציע ללמד אותי איך לכתוב קוד למחשבים בתמורה לעבודה על תיקון הבית שלו ועבודות גינון. זה התברר כמצב של win/win עבורי כאשר יצרתי כמה תוכנות לחברות גדולות שהפכו אותן לבלתי חדירות לכל התקפות מחברות אחרות שניסו לגנוב את הסודות שלהן תוך מעקב אחר האות חזרה למחשב שממנו בוצעה ההתקפה. עד שסיימתי את הלימודים, הייתי שווה 12 מיליון דולר, מכרתי את התוכנות לתאגידים הגדולים, אבל שמרתי על הזכויות לקוד, שכן היה צריך לעדכן אותו מדי פעם כדי להישאר לפני המשחק. אז עכשיו אני בן 38 והייתי נשוי שלוש פעמים. הסיבה לגירושיי הייתה אחותי הגדולה יעל שלא יכלה לשמור על הפה הגדול שלה סגור! תן לי להסביר, כשהייתי קטן גדלתי בשכונה שבה חברי המשחק שלי היו בעיקר בנות. יעל חום הייתה אחת שהייתה לי עליה קראש, היינו שכנים והיינו יחד כל הזמן כשגדלנו. שיחקנו עם הבובות של קן וברבי שלה עד שהכלב שלה אכל את קן וכל מה שנשאר לנו היה הבובות של ברבי לשחק איתן. ובכן, דבר הוביל לדבר ויעל ביקשה ממני לנסות ללבוש אחת מהשמלות שלה. יעל מצאה אותי בשמלה משחק עם הבובות של יעל, וצעקה לאמא שלי, "מצאתי אותו, אמא, הוא נראה כל כך חמוד בשמלה שלו משחק עם הבובות שלו!" חזק מספיק כדי שכל הרחוב ישמע. היינו ילדים קטנים ולא ידענו מה עשינו לא בסדר. בשנים הבאות, היא הייתה מביכה אותי מול כל החברות שלה, שואלת אותי אם מצאתי שמלה שאני אוהב או משהו כזה. היא והחברות שלה היו צוחקות על זה, ולפעמים אפילו ביום ההולדת שלי, היא הייתה עוטפת את ברבי של השנה ומעניקה לי אותה. כשהייתי בן עשר נשלחתי לסבא וסבתא שלי לשנה, כי היא קנתה לי את 'בית החלומות של ברבי' ואז צילמה כשפתחתי אותו ואז שמה את זה בפייסבוק שלה עם הכיתוב, 'הקטן שלי קיבל את משאלת יום ההולדת שלו!' ואז יומיים לאחר מכן נקמתי, היא ישבה עם החברות שלה בסלון והראתה להן את כל התמונות. פשוט התפוצצתי, נשארתי רגוע, לקחתי את המחבט בייסבול שאבא שלי קנה לי והלכתי אל מאחורי הספה שהיא ישבה עליה, ובמכה ראויה לכל הום ראן אי פעם, פגעתי בחלק האחורי של הראש שלה. החברות שלה ברחו בצרחות מהבית ואז השתמשתי במילים ששמעתי את אבא שלי משתמש. יצאתי למרפסת, אמא שלי הייתה במרפסת ליד כשצעקתי, "היי אמא, הכלבה המזדיינת צריכה אמבולנס!" הם מעולם לא אמרו כלום לאחותי כשהיא המשיכה עם השטויות שלה, אז לא חשבתי שזה לא בסדר ויצאתי לשחק בייסבול עם החברים שלי. אבל כשחזרתי הביתה כמה שעות מאוחר יותר, נכנסתי לבית וללא כל אזהרה, אמא שלי סטרה לי חזק מספיק כדי לגרום לדימום והרגשתי משהו נשבר בפה שלי. ואז אבא שלי רץ לחדר והכה אותי חזק מספיק כדי ששמעתי והרגשתי שהצד של הראש שלי מתפוצץ והכל הפך לשחור. כשחזרתי להכרה, הייתי בבית החולים עם צוואר נקע חמור, לסת שבורה, ארובת עין סדוקה בשני מקומות, ואיבדתי כמה שיניים. הרופא ואחות בדקו אותי, שמתי לב שאמא ואבא שלי גם בחדר. התחלתי להתנפל ולנסות לקום ולהגן על עצמי. האחות תפסה מזרק והזריקה אותו לצינור ה-IV המחובר לזרוע השמאלית שלי. בדיוק כשהחושך השתלט עליי, שמעתי את הרופא אומר, "אתם שניים צריכים לעזוב עכשיו ולא לחזור עד שאומר לכם!" התעוררתי ומצאתי שעברו שלושה ימים ורק סבא שלי היה בחדר איתי. הוא ראה אותי ער ופתח את הדלת וקרא לרופא, ואז ניגש למיטתי ואמר לי, "אתה תישאר איתנו עכשיו, תנסה לשכוח את כל השטויות האלה ולהתרכז בלהבריא." לסבא וסבתא שלי הייתה חווה של 30 דונם וכששוחררתי לשם הלכתי. עבודה בחווה עזרה לי להתמודד עם הרבה מהכעס המצטבר שלי, אז אחרי שסיימתי את הלימודים, הלכתי ישר לעבודה למרות שהלסת שלי עדיין הייתה מחוברת בחוטים. שלושה חודשים לאחר מכן הסירו את החוטים שהחזיקו את הלסת שלי והחליפו את השיניים החסרות בשתלים וחיברו אותי שוב לחודש נוסף. עד שסיימתי את התיכון, גדלתי בגודל והיו לי מספיק שרירים מעבודה קשה. עכשיו הייתי כוח שיש להתחשב בו. במסיבת הסיום שלי, ההורים שלי הופיעו אבל נשארו רחוק.
ממני. סבא לקח אותי הצידה ואמר לי, "בני, לעולם לא יהיו מספיק התנצלות כדי לתקן את מה שקרה, אבל אתה חייב לשחרר את הכעס או שהוא יאכל אותך כל החיים ויעצור אותך תמיד. שחרר אותו וחיה את חייך כפי שאתה מרגיש לנכון." ואז חיבק אותי בחיבוק דוב ולחש באוזני, "אתה הבן שהיה צריך להיות לי!" הנהנתי, ואז לקחתי שלושה בירות, והלכתי להורים שלי. שמתי לב שהייתי גבוה בארבעה אינצ'ים מאבא שלי וכמעט חמישה עשר אינצ'ים מאמא שלי. אבא התחיל לומר כמה הם מצטערים כשנתתי להם כל אחד בירה ואמרתי להם לעולם לא להזכיר את זה שוב. אמא שאלה אם יש לי פותחן כי פקקי הברגה עדיין לא היו קיימים. לקחתי את הבירה שלה ופתחתי אותה עם האגודל שלי, ואז עשיתי אותו דבר לאבא שלי. כשהמסיבה נגמרה, סבא וסבתא נתנו לי מעטפה. סבתא אמרה, "אין לנו כסף לשלוח אותך לאוניברסיטה, אבל יש לנו כמה חברים שחייבים לנו כמה טובות." ואז היא קפצה על כיסא, חיבקה ונשקה אותי, "תעשה אותנו גאים, רם!" בפנים היה מכתב קבלה לאוניברסיטת תל אביב וצ'ק על סך 10,000 דולר כדי להתחיל אותי. כל מה שיכולתי לעשות היה לחבק אותה כשדמעות התחילו למלא את עיניי. הורדתי אותה ותפסתי את סבא שלי בחיבוק דוב, ואמרתי להם כמה אני אוהב אותם. ואז עזבתי עם ההורים שלי, להיפרד משאר המשפחה ולהתחיל את המסע שלי מערבה. קניתי רכב משומש טוב ויציב ועזבתי שבוע אחרי שחזרתי. לא הופתעתי שאחותי לא הייתה בסביבה עד היום שעזבתי. היא הייתה קצת יותר צנועה והתנצלה על כך שתמיד השפילה אותי כשהייתי צעיר יותר. סיימתי בהצטיינות. לצערי, סבא וסבתא שלי לא זכו לראות אותי מסיים את הלימודים, הם נהרגו כשהרכב שלהם נפגע על ידי משאית שהובילה תבואה, הנהג היה שיכור. הייתי בקשר עם בחורה בלונדינית חמודה עם שיער עד הירכיים ודמות שעון חול עם חזה גדול בזמן שהייתי באוניברסיטת תל אביב. התחתנו מיד אחרי סיום הלימודים וקנינו בית עם שלושה חדרי שינה וחצר אחורית גדולה. היא הייתה יפה בשמלת הכלה שלה. בילינו את ירח הדבש שלנו בהוואי. היא הביטה בי בעיניה הירוקות אחרי שבילינו את שלוש השעות האחרונות באהבה ואמרה, "אני יודעת שאתה מתלבש בבגדי נשים, ואני חושבת שזה כל כך לוהט! אז הלכתי לקניות בשבילך היום וקניתי לך כל מה שתצטרך כדי להמשיך בתחביב שלך. אחרי שנעשה לך שעווה ונלמד אותך איך להתאפר כמו שצריך, נוכל ללכת למועדונים שמיועדים לאנשים כמוך כדי שנוכל ליהנות, ואתה תוכל 'לשחרר את השיער' וליהנות!" ואז היא קפצה מהמיטה ונכנסה לארון הבגדים שלה ויצאה עם ארבע שמלות וכמה פאות. "בוא מותק, תבחר את המועדף עליך, ונעשה אותך יפה!" לא יכולתי לומר כלום, רק הסתכלתי עליה כאילו היא איבדה את השפיות שלה! "אני לא מתלבש בבגדי נשים, וגם לא רוצה להיות אחד כזה. אם זה הפנטזיה שלך, את יכולה לשכוח ממני!" היא המשיכה, "אוקיי מותק, אנחנו לא חייבים להתחיל מהעמוק, נתחיל בהדרגה ואז אף אחד לא ידע. יש לי שלוש חברות שחושבות שזה לוהט גם כן, והן באות מחר כדי שנתחיל לגרום לך להיראות כמו הבחורה שאני יודעת שאתה רוצה להיות!" "את יכולה לשכוח מזה!" אמרתי והתגלגלתי לישון. התעוררתי עם התחושה שמישהו משחק עם הרגליים שלי. כשהערפל של הבוקר התחיל להתבהר, הסתכלתי למטה וראיתי אישה עם שיער שחור צובעת את ציפורני הרגליים שלי. אשתי ושתי חברותיה הניחו סט חזייה ותחתונים עם חגורת ביריות תואמת! אחת החברות של אשתי אמרה לה שהיא מתלבשת כבר שנים ושזה הכי טוב להתחיל בקטן ואז לבנות את זה למי שמכחיש את העצמי האמיתי שלו. התפרצתי ובעטתי באישה מהרגליים שלי, ואז קמתי ותפסתי אותה ואת השתיים האחרות וזרקתי אותן מחוץ לחדר השינה. ואז אשתי הכתה אותי במשהו ונפלתי על ברך אחת, כל הזמן צועקת עלי כמה אני דפוק ושלעולם לא אתייחס לאף אחת מהחברות שלה ככה שוב! תפסתי אותה בחגורה ובצווארון והובלתי אותה דרך הדלת הקדמית כדי שתוכל להיות עם החברות שלה הרועדות ליד המכוניות שלהן. ידעתי שאין לה את המפתחות שלה, אז נעלתי את הדלת ואז עליתי למעלה, ופתחתי את חלון חדר השינה שפונה לחצר הקדמית. התחלתי לזרוק את כל הדברים שלה החוצה, לאן שזה נחת בחצר. מישהו התקשר למשטרה והם הגיעו תוך זמן קצר. אחרי שלקחו הצהרות מאשתי ומהחברות שלה, הם ניגשו לדלת הקדמית ודפקו ואמרו לי לפתוח את הדלת. עשיתי זאת והם פרצו לבית כי הניחו שאני חמוש ואולי אפגע במישהו. סיפרתי להם מה קרה. הראיתי להם את ציפורני הרגליים שלי והראיתי להם את הכתף שלי. הם שאלו אותי אם אני יודע שאני מדמם, ואמרתי שלא כי כנראה האדרנלין שלי בעט ולכן לא הרגשתי כלום. הם הושיבו אותי על הספה כדי שאוכל להירגע עד שהאמבולנס יגיע. רגע לפני שהוא הגיע, נכנס גבר בדלת והציג את עצמו.
הוא עצמו. "אדוני, שמי בלש יוחנן מנחם, דיברתי עם הנשים והשוטרים בחוץ, ועכשיו אני רוצה שתספר לי מה קרה," סיפרתי לו מה קרה וביקשתי ממנו לעלות לחדר השינה ולראות בעצמו. הוא ירד אחרי 15 דקות עם הפוליש וההלבשה התחתונה בשקיות נפרדות. הוא ישב בכיסא מולי ושאל אם אני רוצה להגיש תלונה על תקיפה נגד ארבע הנשים בזמן שהפרמדיקים עצרו את הדימום והכינו אותי להעברה לבית החולים. אמרתי, "כן, בהחלט!" הם נעלו את הבית ואז לקחו אותי לבית החולים לבדיקה. שישה שבועות לאחר מכן קיבלתי מסמכי גירושין, לך תבין! שני הנישואים הבאים שלי הלכו בעקבות הראשונים בגלל אותם סיבות. עורך הדין שלי יצר קשר עם כל שלוש נשותיי לשעבר ושאל אותן מה גרם להן לעשות מה שעשו. כל השלוש אמרו אותו דבר. במסיבות הרווקות שלהן, הן הזמינו את אחותי שהשתכרה וסיפרה להן על האירוע בילדותי, ואז ביקשה מהן לא לספר לאף אחד שהיא גילתה להן את ה'סוד' שלי. אז הנה אני עומד בפנטהאוז שלי בראש הבניין שבניתי כדי לאכלס את החברה שלי. מביט דרך קיר הזכוכית שלי על העיר למטה. הייתי שווה עכשיו 250 מיליון דולר. אשתי הנוכחית חיבקה אותי מאחור עם ידיה. "אני רוצה שתעשה איתי אהבה מתוקה כאן כדי שכל העיר תוכל לראות אותנו." הסתובבתי וקרעתי את הבגדים מגופה, ואז הושבתי אותה על פינת השולחן שלי בזמן שירדתי על ברכיי ולקחתי את הזין שלה באורך שישה אינץ' לתוך הפה שלי והערצתי את הזין והביצים שלה עם הפה והלשון שלי. "תשתה את הזרע שלי מותק כדי שאוכל לזיין את התחת הצר שלך ולעשות שהכל יהיה בסדר!" אתה מבין, אני דו-מיני, ובזמן שמעולם לא הייתי טרנסקסואל, מעולם לא אמרתי שלא אהנה מהתענוגות של אישה נאה שכן הייתה! וכפי שהבטחתי לסבא וסבתא שלי, שחררתי את הכעס שלי. אחרי שקניתי את החברות שבהן הם עבדו רק כדי שאוכל לפטר כל אחד מהחלאות האלה! אז כשהם התקשרו אליי לעזרה, הבטחתי להם שאקים להם עסק משלהם. אני מבקר אותם בכל פעם שאני בעיר. אבל הם ממשיכים לשאול אותי את אותו הדבר. "תרצה צ'יפס עם ההמבורגר שלך?"