גברת וינטרגרין נראתה מאוד כמו אשת עסקים עכשווית עם תיק העור השחור שלה, ז'קט וחצאית כחולים כהים מחויטים היטב וגרביונים שחורים. במבט ראשון, הברונטית הגבוהה והרזה נראתה כמעט חמורה. אבל במבט מקרוב, האישה הדי מושכת בת הארבעים ואחת הייתה עם ניצוץ מסוים בעיניה. היא לקחה את היותה אחראית על מספר רב של עובדים בחברת המימון התאגידי היצרנית שלה בקלות והתקרבה לתפקיד בגישה חסרת שטויות. היא יצרה את עצמה לאורך זמן והתפארה בעובדה שהיא לא סובלת טיפשים בקלות. היא אפילו הלכה עד כדי כך שהענישה גופנית כדי לקבל כבוד וסטנדרטים גבוהים. "את רוצה שאני אעשה מה? לא. אני פשוט מסרבת." שבוע לפני היום הזה, מריאן קיבלה שיחה ממנכ"ל החברה, ירמיהו בייטס, ובקשתו השאירה אותה לא נרגשת. "את הבחירה המושלמת להציג את התוכנית החדשה מריאן, ואני לא אקבל לא כתשובה." "ירמיהו, כשאני אראה אותך בפעם הבאה אני הולכת להכות אותך. תראה אם אני לא." "הבטחות, הבטחות. אצלך או אצלי?" "מנוול!" מועצת המנהלים כנראה חלמה על תוכנית להחזיר צעירים לעבודה במקום שיהיו אלפי מרוויחים פוטנציאליים נשארים בטלים ומבוזבזים. בייטס חשב שמריאן תוכל להניע את התוכנית ולהיפגש עם כמה מהמועמדים המאתגרים יותר. אלה בדרום תל אביב למשל. "אתה אומר לי שהצעירים האלה הם עבריינים משוקמים?" "נכון. אבל תביני שהתלמידים האלה רוצים ללמוד ולהרוויח. הם רוצים לשפר את עצמם. למרות שהסיבה העיקרית שבחרתי בך מריאן היא שהקבוצה הזו יכולה להראות קצת. להתנהג קצת בלתי מרוסן אם תרצי. סוג ההדרכה שלך אמור להבטיח שהקבוצה תתנהג." "אני מבינה." "יש אבטחה במקום אם תרצי להזעיק אם הדברים יתחילו רע." "אתה לא עושה כאן הרבה מכירה, ירמיהו. אולי אתה צריך קצת מההדרכה המיוחדת שלי כדי להכניס בך קצת שכל." "אני אעשה הערה ביומן שלי לתאריך עתידי. ועוד דבר אחד. אולי אני מציע שתתלבשי קצת צנוע? אל תראי יותר מדי עור." "אני יכולה להיות צנועה. לא כוס התה שלי, אבל הבנתי." לכן הוסדר שהשיעור המבוא יתקיים אחר הצהריים לאחר שסיימה את יום העבודה הרגיל שלה.
בתפקידה החדש כיועצת ויועצת, מריאן החליטה להקרין מראה פרימיטיבי ומסודר. היא בחרה ללבוש בלייזר כהה עם כפתור אחד, מחויט היטב, שנצמד במותניים. החצאית המחויטת שלה נחתכה לסילואטת עיפרון ונפלה ממש מעל הברך. "אולי משקפיים? לא. יותר מדי צנוע." היא לקחה את הרכבת התחתית ממונומנט לגשר תל אביב והלכה את המרחק הקצר יחסית לבניין מנור בשדרות שארד, ליד גורד השחקים החדש והאייקוני של העיר שנראה כמו שבר זכוכית שבור שמצביע לשמיים. עם כניסתה לבניין החדש, מריאן לקחה את המדרגות הראשונות לקומה הבאה. היא מצאה את חדר 1C וניסתה את הדלת עם חלון הזכוכית המוקפא. זה היה כאילו היא בבית ספר בלי עשרות ילדים רצים לכאן ולכאן כשהיא עצרה למחשבה. זיכרונות מהזמן שלה כמורה בבית ספר לבנות חזרו אליה. "כאן." באמצעות המפתח שסופק לה כדי לפתוח את הדלת לכיתה המאולתרת היא הדליקה את מתג האור ונכנסה. אורות פלורסנט לבנים האירו את החדר והיא הביטה סביב לראות שולחן ארוך אחד מול לוח לבן וחמש שורות של שולחנות וכיסאות קטנים יותר. מריאן הניחה את הטאבלט שלה, המחברת והתיק שלה על השולחן והתיישבה בנוחות. היא טפחה על התיק שלה בידיעה שהשבב האמין שלה נמצא שם. כשהיא ישבה בסבלנות היא התעצבנה כשעברו עשרים דקות ואף אחד לא הופיע. היא תופפה על השולחן בציפורניים החדשות שלה בחוסר סבלנות כשהיא בדקה שוב ושוב את שעון הקיר. כשהיא כמעט איבדה תקווה, הדלת נפתחה לאט וגבר שחור ביישן הציץ מסביבה. "זה… זה החדר הנכון למפגש ההדרכה?" הוא דיבר כמעט בלחישה ומריאן הייתה צריכה להקשיב היטב כדי להבין אותו. "אני מצטערת. תיכנס בבקשה. מה שמך?" "קית'." כשהוא נכנס דרך הדלת הוא נראה גדל כשהוא עמד לגובהו המלא של כשישה רגל וקצת. היא הביטה בו בסקרנות מסוימת כשהיא צפתה בבחור החמוד עם עור כהה מושלם ועיניים חומות גדולות. היא חזרה למציאות במהירות וסגרה את פיה בנקישה ונתנה לו את החיוך הכי טוב שלה. "כנסו חבר'ה." בעקבות קית' נכנסו עוד ארבעה גברים שחורים, כולם גבוהים, חסונים ומביטים בזעף. כולם נראו בני שמונה עשרה או תשע עשרה ולבושים בחולצות גדולות, מכנסי מטען או ג'ינסים. לאחד מהם הייתה האופנה המוזרה של מכנסיים נמוכים כך שהוא הראה יותר מחצי מהבוקסר שלו וישבן. אף אחד מהם לא נראה כאילו הם עשויים להתעניין במה שהיא תגיד, אבל היי-הו. "ובכן, רבותיי. הרשו לי להציג את עצמי. שמי גברת וינטרגרין ואני כאן הערב כדי לספר לכם מה המטרה שלנו. החברה שלי מציעה צינור אמין של כישרונות מיומנים, מרקעים תרבותיים ומגדריים מגוונים, שמוכנים להוסיף ערך לצוות שלנו. ואנחנו תומכים בצוותי משאבי אנוש לאורך כל תהליך הגיוס, חוסכים להם זמן וכסף. לפעמים פשוט אין מספיק מועמדים מוסמכים לתפקידים שאתה צריך למלא." מריאן עצרה וניסתה לקרוא את חמשת הפנים החדשות. "אנחנו מציעים צינור אמין של כישרונות שמוכנים במהירות מכיוון שתוכניות הסגנון שלנו נמשכות מספר שבועות. תהליך הבחירה וההכשרה שלנו מבטיח שכל המועמדים שלנו מבינים את התפקיד ו…"
מחויבים לבנות את הקריירה שלהם בתחום. ההכשרה שלנו מספקת תרגול אינטנסיבי במיומנויות החשובות ביותר לעבודה ו-85% מהמעסיקים שלנו אומרים שהמועמדים שלנו מבצעים את העבודה טוב כמו או טוב יותר מעמיתיהם. כאשר עובדים חדשים מתחילים, נספק הכשרה מעשית ומתודולוגיה כדי להבטיח שהבוגרים שלנו יוכלו לבצע את העבודה מהיום הראשון. יש שאלות עד כאן?" "כן," צייץ אחד מהקבוצה שלבש משקפי שמש. "ומה שמך, חבר טוב שלי?" "רופרט. למה אין בנות בכיתה הזו?" "אה. אני לא בטוח. שאלה טובה, עם זאת. קית'? למה לא תספר לי את שמות החברים האחרים שלך." "זה כאן הוא פרנק, ולידו טוני. הבחור הגדול בקצה הוא החבר שלי, לני." "יו," אמר לני כשהוא סוקר אותה מכף רגל ועד ראש. הוא לבש בנדנה ירוקה והיה לו עגיל זהב. היא הסתכלה עליהם וראתה חמישה פרצופים ארוכים שאמרו לה שהם היו מעדיפים להיות במקום אחר. הם היו צעירים טיפוסיים מהרחוב. לא בעלי השכלה אמיתית, אך חכמים בדרך כלשהי. "לפני שנמשיך, אני רוצה להדגיש את החשיבות של לשים לב ולהתמקד. אני לא כאן לשחק משחקים ולא לסבול שטויות. הדלת פתוחה וכל אחד יכול לעזוב בכל עת." הצעירים נראו מרוחקים ומשועממים כשהיא המשיכה את דבריה. "החברה שלנו מספקת חונכות ותמיכה כדי שהם יישארו בעבודה לטווח הארוך. עם כמה מהשותפים המהימנים שלנו, נכשיר מחדש עובדים לתפקידים חדשים ונדרשים, בין אם במקום העבודה הנוכחי שלהם או בתעשייה/מעסיק אחר לגמרי. תפקידי שירות לקוחות ומכירות הם הלב הפועם של כל ארגון. למעשה, הם לעיתים קרובות מכונים 'הפנים' או 'הקול' של העסק. תפקידים אלו מגשרים על הפער בין החברה ללקוחותיה, מטפחים קשרים ובונים אמון. זה יכול להיות אתם. תחומי אחריות טיפוסיים עשויים לכלול: מענה לפניות ותלונות של לקוחות. מתן מידע על מוצרים או שירותים. עיבוד הזמנות, טפסים ובקשות, ושמירה על רישום של אינטראקציות עם לקוחות. עד כאן?" אנחה קולקטיבית נשמעה מהקבוצה ולני פנה אל קית'. "היי, חבר. אמרת שיהיו כאן בנות. אין אף אחת שאני רואה." "כן, והמורה נראית ממש זקנה," הסכים פרנק. "חשבתי שנקבל מורה לוהטת." מריאן צמצמה את עיניה וידה נעה באיטיות לתיק המסמכים שלה. כמובן, מריאן הייתה מבוגרת מספיק כדי להיות אמא של כל אחד מהבחורים האלה. למרות שהייתה נשואה כמה שנים להראלד, גבר די כנוע, היא הייתה גאה בגזרתה הדקה ובבריאותה הטובה. היא לא הייתה אומרת שיש לה גוף מהמם, אבל הייתה בטוחה שהיא יכולה למשוך תשומת לב של גבר כשהיא מתלבשת כדי להרשים. הצעירים הסתכלו עליה ואחד או שניים מהם היו עם הבעות זלזול על פניהם. מריאן קמה וגדלה באופן ניכר על עקביה הגבוהים. היא סובבה את השוט הקפיצה הארוך באורך שמונה עשר אינץ' עם קצה העור הרך וידית הגומי הנדיבה בידה הימנית כשהיא ישבה על קצה השולחן שלה. "מה זה? שוט רכיבה? את הולכת לרכוב על סוסים אחר כך?" "אין צורך. היא יכולה לרכוב על הסוס הזה שאני אורז במכנסיים שלי." מריאן קימטה את שפתיה ונתנה לפרנק מבט נוקב. "תנו לי להבהיר לכם את זה," היא נבחה בקול תקיף. "אם תראו לי חוסר כבוד, אולי אצטרך להבהיר מי כאן אחראי. אני לא סובלת שום דיבור חצוף מאף אחד." באותו רגע הביאה האישה הקפדנית את השוט כנגד ירכה הימנית בקול חזק. הצעירים קפצו מהצליל הבלתי צפוי וכל החמישה התיישבו זקופים. היא הצביעה בקצה השוט השחור ישירות על פרנק. "אני לא מצפה ליותר בעיות ממך," היא ציוותה בקול הקשה ביותר שלה. פרנק נמנע מלהביט בעיניה, התכופף במושבו ולא הצליח להימנע מלשפשף את חזית מכנסיו הצמודים. מריאן חייכה לעצמה בידיעה שהיא עשתה רושם על הקבוצה הקטנה, גם בשמירה על הסדר וגם בכך שיש לה סוג של משיכה מינית. "אז, לסיכום, תפקידי שירות לקוחות ומכירות הם חיוניים לעסקים ומציעים גם הזדמנויות קריירה מצוינות. עבודות אלו יכולות לספק דרך לאפשרויות טובות יותר, פיתוח מיומנויות ועתיד מבטיח. אם אתם מחפשים עבודה משמעותית, אנחנו רוצים לעזור. תוכניות התעסוקה החינמיות שלנו מציעות ניסיון עבודה מעשי בתחומים שונים, מקוונים ולא מקוונים." היא העבירה את השוט דרך אגרופה השמאלי שוב ושוב, מבלי להבין שהיא כמעט מאוננת עם הנשק באופן תת-מודע. "באמצעות התוכניות שלנו, מבוגרים בכל הגילאים יכולים לגשת לתמיכה ולדרך לתעסוקה משמעותית. פיתוח מיומנויות באמצעות תוכניות תעסוקה כמו שלנו יכול לעזור לכם להיות תחרותיים יותר בשוק העבודה ויכול לעזור לכם להגדיל את פוטנציאל ההשתכרות שלכם. ואז אנחנו מחברים אתכם עם מעסיקים שמחפשים בדיוק את התפקידים שהוכשרתם לבצע." "זה הכל טוב ויפה," ציין זה שנקרא טוני. "אבל אף אחד לא נתן לנו הזדמנות בחיים עד כה, אז למה שנאמין לך עכשיו?" באופן בלתי מודע, מריאן חצתה את רגליה המכוסות בגרביים והקצה של החצאית שלה עלה עד אמצע הירך. היא נשפה נשיפה בלתי מורגשת והברישה את שיערה הארוך בתנועה חדה. הרעיון הפתאומי של לנסות לפתות חמישה בחורים שחורים מלאי טסטוסטרון החזיר אותה למציאות. כל העיניים היו עליה כשהיא בטעות הפילה את השוט והתכופפה להרים אותו. כשהרימה את ראשה שוב, ראתה את הבחורים היושבים מביטים ברגליה כשהחצאית שלה חשפה הרבה גרביים שחורים. היא קפאה במצב הכפוף שלה למשך שלוש שניות טובות והייתה לה תמונה בראש של להיאנס על ידי חמישה.
נערים שחורים עם איבר מין גדול. תחושת חמימות עברה דרך חלציה כשהיא נסחפה לפנטזיה ודמיינה את כולם עירומים עם זקפות מלאות ומלטפים את גופה המלא בתשוקה קדחתנית. כשהיא הפנתה את גבה לכיתה, עיתון מגולגל פגע בחלק האחורי של ראשה. רותחת מכעס היא פנתה לשורת הנערים המצחקקים. "מי זרק את זה?" "לא אני," צחקק טוני. "לא הייתי אני," קרא לני. "לעזאזל איתך, כלבה מתנשאת," הצטרף רופרט. "זה היית אתה, נכון?" מריאן הצביעה על פרנק שהרים את ידיו בחפות. "בוא לקדימה." פרנק גרר את הכיסא על הרצפה המרוצפת והתקרב אליה. "אתה רואה? אני יכולה לעשות את זה. אני האחראית בחדר הזה, נכון? אני יכולה להגיד לך מה לעשות או מה לומר. נכון?" היא הכתה שוב ושוב את כף ידה הפתוחה עם השוט כשהיא הביטה בעיני הקבוצה אחד אחד. "ומה את הולכת לעשות, כלבה? להכות אותי?" סוזי השתמשה בשוט להרים את סנטרו של הנער היהיר והפנתה את ראשו בגסות על ידי הפעלת לחץ על פניו. "הכיתי גברים מבוגרים ממך, ילד. תאמין לי. רוצה לנסות אותי?" היא נתנה לו מבט חושש כשהיא חיכתה לתשובה. היה מתח בחדר כשהיא ראתה ניצוץ של חיוך על פניו. "מספיק עם השטויות האלה. סיימנו להקשיב לשטויות שלך. עכשיו, בואו נעשה קצת זמן למבוגרים." פרנק לפתע תפס את ידה של מריאן וסובב אותה כך שהיא נאלצה לוותר על השוט. ידו הגיעה ולקחה אותה בפרק כף היד כשהוא נשען על קצה השולחן. שערה האדמוני נשפך על פניה כשהיא הטתה את ראשה על ירכו הימנית. היא נגררה בגסות על ברכיו, וכשהיא נאבקה לשווא, הוא הרים את חצאיתה והרים אותה למותניה. "לעזאזל! יש לך ישבן נהדר." "תיזהר, צעיר. אני מזהירה אותך." "ואני מחמם אותך!" האישה המבוגרת לחשה כשהתחתונים שלה נגררו לאחור ונמשכו במורד ירכיה עד ברכיה. היא נשמה בקול כשהאוויר הקר של החדר פגש את לחייה החשופות והיא לחצה את ירכיה זו לזו. "כל הכבוד, אחי!" "כן, תראה לה מי הבוס, אחי." הנער השחור החטוב תפס את החריץ הלח שלה שבלט מהפער שנוצר בירכיה העליונות, ורעד של התרגשות גרם לה להרגיש מסוחררת. "היי, היא רטובה לגמרי!" "ממזר!" ישבנה החשוף של מריאן היה בקשת על ברכו הימנית והוא ליטף את לחייה החיוורות בעדינות בתנועה מעגלית נעימה. במבט מקרוב, פרנק היו לו ידיים גדולות, והידיים שלו היו בעלות השפעה של כיסוי מוחלט של ישבנה המוצק. חום ידיו גרם למיצי גופה לזרום בשפע יחד עם הציפייה למכת כף ידו. כשהיא הגיעה, זה עדיין הפתיע אותה והיא נדחפה קדימה על ברכיו כשהוא היכה אותה ישירות על לחייה השמאלית. "איי!" המכה הראשונה הדהדה כמו רעם והיא צעקה בהתאם. הוא המשיך במכה על לחייה הימנית, ואז השמאלית, ואז הימנית ברצף מהיר. היא לא הייתה מודה בזה בקול רם, אבל היא קיבלה בברכה את העקיצה המרושעת שגרמה לה לכוס לרטוט כמו משוגעת והיא הרימה את ישבנה גבוה יותר כשהיא חיכתה שהוא ימשיך. הוא הזיז את גופו תחת משקלה והיא הרגישה את זקפתו לכודה ברגל מכנסי הג'ינס שלו. הוא היכה אותה עוד פעמיים על החריץ העמוק שלה. "זה מה שהתכוונת לעשות לי? איזו חוצפה! וגם זה!" הארבעה האחרים צחקו כשפרנק התבדח והיכה את ישבנה פעמים רבות עם כף ידו השמאלית. מריאן צעקה כשהנער השחור פיזר עוד מכות על ישבנה, אף פעם לא מתרכז בנקודה אחת. בניסיונה הייחודי בעונש גופני, היא הייתה בטוחה שישבנה חייב להיות זוהר באדום בוהק. כשהיא התפתלה על ברכיו, הכוס שלה היה בלגן דביק ורטיבותה זרמה במורד ירכיה הפנימיות. "בואו תיכנסו." מריאן צעקה כשחצי תריסר ידיים החלו להכות את ישבנה המורם. שתיים יחד על לחייה השמאלית. עוד שתיים על הימנית. אחת פגעה בחלק האחורי של ירכיה העליונות ואצבע שמנה אחת חדרה לכוס שלה. רט-אט-טאט-טאט! ההתקפה הייתה פנומנלית. היא הוכתה שוב ושוב בסדרת מכות מהירות שגרמו לראשה להסתובב. מריאן הגיעה לגבהים חדשים של עונג טהור ותחושת חמימות הגיעה לחלציה בגל. היא התנדנדה בתנועה קופצנית על ברכיו של פרנק כשהיא נכנעה לתשוקתה הקדחתנית. "אני חייב לעמוד. הזין שלי צריך להשתחרר." פרנק דחף את מריאן המסמיקה וכשהיא עמדה, התחתונים הקטנים שלה נפלו סביב עקביה. עם חצאיתה מורמת באופן גס לבטנה, היא שפשפה את ישבנה שצרב, אבל בצורה נעימה. לא כואבת או מדממת. כשפרנק גם עמד, הוא ניסה נואשות להוריד את מכנסי הג'ינס שלו. הנער הוריד את תחתוניו ועיניה התרחבו למראה גודלו של איברו השחור. די גדול ועם ציר עבה מאוד. עם העורלה משוכה לאחור, הוא היה חייב להיות יותר משמונה אינצ'ים. "זין נחמד," היא חשבה כשהיא הניחה את ידה בין ירכיה. היא הייתה מופתעת מכמה רטובה היא הפכה. עיניו נמשכו לרגליה המכוסות בגרביונים כשהיא עמדה מולו ללא תחתונים. "עכשיו תמצצי לי, מתוקה." הוא זז על קצות אצבעותיו ונשען על קצה השולחן. מריאן הייתה אבודה לגמרי בים של דחפים כשהיא הביטה באחרים. איך השולחנות התהפכו ברגע כשהכלבה הרעבה לזין כרעה לפניו.
זין מרשים עמד ישר מולה, קשה וכהה ובמרחק של שני אינצ'ים בלבד מפניה. "קדימה. אני יודע שאת רוצה." מרים זעפה אבל הניחה את שתי ידיה סביב האיבר השוקולדי שלו וסובבה אותו בתנועות חלופיות. גרונו השמיע קולות כשהיא הטתה את ראשה והכניסה את הקסדה הסגולה והמבריקה לפיה. היא החזיקה את הכפתור הגדול בין שפתיה המכווצות והמשיכה ללטף את אורכו הקשיח בתנועות ספירליות. הוא הביט למטה עליה עם ראש הזין שלו בין שפתיה והוריד את החולצה מעל ראשו. האישה בת הארבעים ואחת, שזלג רוק מפיה, יצאה מהקצה שלו ובחנה את פלג גופו העליון החשוף. חזהו ושריריו היו מלאים בקעקועים כשהיא הגיעה ללטף את בטנו. הוא החזיק אותה במצב שלא יכלה לחזור בו. "אתה חצוף!" גברת חורף הייתה חייבת להודות שהיא אהבה את התחושה של גבר בפיה והיא נהנתה מהזין הפועם של הגבר הצעיר והשחור הזה. מרוכזת מאוד, היא ריירה בקול רם על הזין העבה שלו והרטיבה אותו ברוק. לא מצליחה להכניס את כולו לפיה, היא הסתפקה בלמצוץ חצי מאורכו בהתלהבות. פרנק נאנח כשהציפורניים שלה ננעצו בבשרו הכהה והיפה של ירכיו. הזין המרשים שלו החליק מפיה בצליל של יניקה והתפוצץ בחזרה לבטנו. "זה הרגיש ממש טוב. את לא כל כך גרועה אחרי הכל." ידיה הלבנות והרכות היו בניגוד מוחלט לאורכו החום כהה של הזין שפעם בין אצבעותיה הדקות. הוא דחף את אגנו והיא פתחה את לסתה והחליקה בחזרה על העמוד המבריק שלו. היא צעקה כשהוא משך אותה למעלה ודחף אותה חזרה אל השולחן. "תני לי לטעום אותך עכשיו." "אני אאפשר את זה," היא אמרה בניסיון להישמע סמכותית. בעיניים נעולות, מרים סובבה את החצאית שלה כדי שתוכל לפתוח את הרוכסן. היא צנחה לעקביה ובתנועה מהירה בעטה אותה לעבר הקבוצה הצופה. עם ישבנה החשוף על עץ השולחן, היא פישקה את רגליה והניחה את ידיה על המשטח מאחוריה. "לא. בכיוון השני." מרים נתנה לו מבט שואל ואז הפנתה את גבה אליו, מנענעת את ישבנה האדמדם אליו. מאחוריה, פרנק חקר את הקימורים של גופה החם והיא עצמה את עיניה כשהכפות ידיים שלו נעו סביב לחייה. ואז, הוא סטר לה שוב והיא עצרה את נשימתה מהתשומת לב המענגת. "או, כן!" האצבע האמצעית שלו רצה במורד החריץ הרטוב שלה עד שהחליט לחדור לתוכה איתה. מרים עמדה בחוסר יציבות על עקביה הגבוהים ועלתה על קצות האצבעות כשהוא חדר עמוק לתוכה. ראשו נח על גב כתפיה כשהוא נשך את אוזנה הימנית והיא אחזה בקצה השולחן עד שפרקי אצבעותיה הלבינו. "זיין אותה כמו שצריך, גבר!" "כן! תן לזונה קצת אהבה אחים." פניו נעלמו מאחורי אוזנה ואז הופיעו שוב על ערוותה הכואבת. לשונו הארוכה הקיפה את קפלי החוץ החלקים שלה והצליפה בהם במהירות שוב ושוב. שפתיו המלאות נשפו אוויר על החריץ שלה והיא חשבה שהיא עלולה לגמור ממש שם. הוא פתח את ישבניה ולחץ את פניו ישירות לנרתיק שלה כך שאפו פגש את החריץ שלה. הוא ליקק מעלה ומטה עם לשונו הארוכה כמו נחש כשהוא לש את בשרה.