תודה על הנסיעה. לא הרבה נשים היו אוספות טרמפיסטית – במיוחד אישה בגילך." דניאלה עשתה פרצוף לתגובה. היא לא הייתה צעירה. בגיל 37, היא חשבה שהיא מתחילה להזדקן, למעשה. היא נראתה טוב לגילה. היו לה חזה גדול, מותן יחסית צרה בהתחשב בכך שהיא הייתה אם לשלושה בנים מתבגרים, ירכיים עבות וישבן עגול שהיא עבדה עליו שלוש פעמים בשבוע כשהיא הגיעה לחדר הכושר. בהחלט, היא נראתה טוב יותר מבעלה, שהזניח את עצמו לחלוטין. החשק המיני שלו דעך לפני שנים, וזה היה בסדר מבחינת דניאלה מכיוון שגם המשיכה המינית שלו נעלמה. "ובכן, אני לא חושבת שהייתי אוספת אותך אם היית גבר," השיבה דניאלה בחיוך ידידותי. היא נהגה לאט בכביש המהיר דרך הגשם השוטף. כבר היה קשה לראות דרך הסערה, ועם הלילה שמתקרב במהירות, זה יהיה בלתי אפשרי ברגע שיחשיך. "מצחיק, קיוויתי שגבר יאסוף אותי," אמרה הטרמפיסטית. קולה האלטו היה אחיד ורגוע. דניאלה הרימה גבה לעברה. האישה לבשה חולצה שחורה עם כתפיות ספגטי שהייתה רטובה והצמידה לחזה חסר החזייה שלה. החצאית הקצרה שהיא לבשה עלתה על ירכיה וחשפה את ירכיה הקרמיות עד לישבנה. גרבי הרשת השחורים והעקבים הגבוהים היו המסמר האחרון בארון. "את לא, אה, עובדת נכון? אני מתכוונת – זה בסדר אם את כן, פשוט, אה…" המילים של דניאלה נקטעו כשהיא נהייתה לא נוחה. האישה צחקקה, עגילי הזהב שלה קופצים כשהיא כיסתה את צחוקה ביד. דניאלה הייתה צריכה להסתכל פעמיים על אוזניה כשהיא חשבה שהיא שמה לב למשהו מוזר אבל לא יכלה לדעת. שיערה השחור נפרש על כתפיה, מכסה אותן. "אני עובדת, אבל לא בדרך שאת חושבת," היא אמרה. "אני לא מבינה." "זה בסדר…" דניאלה לא הייתה מפוחדת, אבל היא נהייתה יותר ויותר לא נוחה עם הטרמפיסטית שהיא נסעה איתה. "אני מצטערת, לא הצגתי את עצמי. אני דניאלה." "אני יודעת," השיבה האישה, מביטה החוצה מהחלון. "ומה שמך?" "עזראל," היא אמרה, פונה אליה. עיניה של האישה נראו משתנות מכחול אוקיינוס לשחור לילה ואז לאדום לוהט ברגע. המראה הבהיל אותי והמכונית החלה לרעוד כשהיא סטתה מהכביש ועלתה על רצועת הרעש לאורך השוליים. "אוי!" היא צעקה ותיקנה את הרכב לתוך הנתיב. "ס-סליחה, זה, אה, נהיה חשוך מדי בחוץ. ועם הגשם הזה, אה, אני הולכת לעצור בתחנת המנוחה הבאה." "בטח, דניאלה," אמרה עזראל, קולה חלק כמשי. "בואי נעשה את זה." מזווית העין של דניאלה, היא ראתה את עזראל מסדרת את שיערה השחור מאחורי אוזנה ולא יכלה שלא להסתכל. לתדהמתה, היא ראתה לא אוזן אנושית אלא אחת שקרובה יותר לזו של אלף מסרט פנטזיה. עגולה ועדינה בתחתית, אבל חדה וגבוהה בחלק העליון. כמה עגילים נקבו את האוזן, מטפסים כל הדרך למעלה. משהו קרה ברגע שדניאלה הביטה באוזן המוזרה של האישה הזו. חום פגע במינה כמו סטירה והחל לגדול. היא התיישבה במושבה כשהיא ראתה שלט ליציאה הקרובה, אבל החום גדל והתחמם והתפשט בכל גופה. "אני, אה," דניאלה ניקתה את גרונה, "אני אקח את היציאה הזו." "זה יהיה בסדר," אמרה עזראל מבלי להסתכל עליה. דניאלה הייתה אסירת תודה על כך כי היא בקושי יכלה לשבת בשקט. מהדקת את ישבנה ומשחררת אותם, ירכיה עקצצו. חזה שלה הרגיש כמו קווים של חשמל שנוסעים סביב העיקולים ישר לפטמות שלה. דניאלה לקחה את היציאה ונאבקה לשמור על עיניה מלהתגלגל אחורה מהעונג האינטנסיבי שבנה בתוכה. "אוי, ישו…" היא לחשה בנשימה כבדה. "אמרת משהו?" שאלה עזראל. חיוך ערמומי היה על שפתיה. "ל-לא," כל מה שדניאלה יכלה להגיב כשהיא נאבקה לשמור על המכונית ישרה ונכנסה לחניית תחנת המנוחה. גלי מים כיסו את השמשה הקדמית שלה, מה שהקשה לראות. היא בחרה את המקום הראשון שהיא ראתה כדי לוודא שהיא לא תתרסק. "ס-סליחה. משהו, אני לא יודעת–ממ!" ללא אזהרה, עזראל עברה על מרכז הקונסולה ונישקה את דניאלה כמו שמעולם לא נישקו אותה. ידה של עזראל אחזה בפניה בלחיים כשהלשון שלה נדחפה עמוק יותר לפיה. עד שדניאלה הבינה מה קורה, עזראל כבר עברה לצד הנהג של הרכב והתיישבה עליה. "מממ–גאהמממ! מה את עושה?" דרשה דניאלה לאחר כמה שניות של התנשקות. עזראל דחפה את שפתיה על צווארה של דניאלה ומאחורי אוזנה, מה שגרם לחום לעלות מגופה לגרונה. לחייה הפכו סמוקות, וגל פתאומי של סחרחורת השתלט עליה למרות שהיא עדיין ישבה. "מה זה נראה שאני עושה?" שאלה עזראל. קולה היה ערמומי כמו כל דבר שדניאלה שמעה אי פעם. הצעירה עשתה מאמץ מוגזם להריח את חזה של דניאלה כל הדרך עד לגרונה ומאחורי צווארה. "מממ… אני יכולה להריח אותך נוזלת בין ירכייך." "מה? לא, אני לא–" דניאלה ניערה את ראשה והסתובבה מהנשיקות של עזראל. הטרמפיסטית רק הגיבה בצחקוק של עונג, כאילו היא נהנית מההתנגדות. "אני יכולה לטעום אותך באוויר…" היא גרגרה ושתלה נשיקות נלהבות על גרונה של האם מתחת לסנטרה. "כמה זמן עבר? ארבעה עשר ימים, שבע שעות מאז האורגזמה האחרונה שלך…" "איך ידעת–אני מתכוונת, מה את–אל ת–" דניאלה ניסתה להתנגד, אבל השיטפון של האופוריה הפך את פניה לאדומות. עזראל ליקקה עד לאוזנה הנגדית ומצצה אותה. "שנה ושבעה חודשים מאז שהיה לך זין בתוכך… אלוהים, אני לא יודעת איך אתם בני התמותה עושים את זה. אני בקושי יכולה לעמוד יום אחד בלי זיון ראוי. לא פלא שאני…"
נמשכת אליך." עזראל הוריד את גב מושב הנהג כדי שדניאל תוכל לשכב כשהיא הרגישה את המגע הראשון בין רגליה. היא הייתה בדרכה הביתה מהעבודה, ולכן עדיין לבשה את החצאית השחורה והחולצה הלבנה שלה – לבוש עבודה צנוע – ובכל זאת, עזראל הצליח להכניס יד מתחת לחצאית שלה ולשפשף עיגולים על הדגדגן שלה דרך התחתונים. "לא, אני לא – אני לא – אלוהים, אבל אני לא לסבית… שיט," קיללה דניאל כשהלחץ המתגבר בין ירכיה יכול היה רק לומר דבר אחד. "אלוהים שלי… אלוהים, חכי, חכי, חכי – אלוהים!" עיניה של דניאל התגלגלו לאחור כשהתכווצות עברה על גופה. ירכיה נפתחו לרווחה כשזרם של נוזלים התפוצץ משפתיה, מרטיב את תחתוניה. אלוהים, לא השפרצתי שנים! האורגזמה הייתה כל כך פתאומית וחזקה שהאם לשלושה לא יכלה לזכור היכן היא או עם מי היא נמצאת במשך כמה דקות לאחר מכן. רק כשהבינה שתחתוניה מוסטים הצידה ושפתיה נוגעות שוב, היא פתחה את עיניה. פניה של עזראל ריחפו סנטימטרים מעל דניאל, והיא נראתה רעבה. זה היה כאילו עזראל בולעת כל צליל והבעה שדניאל עושה ואוהבת את זה. ידיה של עזראל חיפשו את שני שדיה של דניאל. בתוך הכאוס של הכל, חולצתה נקרעה. אלוהים, מה קורה לי? אני בעצם עירומה במכוניתי באמצע תחנת מנוחה ונטרפת על ידי האישה הזו… "אני לא אישה," ענתה עזראל כאילו שמעה את מחשבותיה. "מה? מה זה – אלוהים, אני לא יכולה להתרכז כשאת משפשפת לי את הדגדגן ככה. פאק – אלוהים…" "את אוהבת את זה? ממ, את נשמעת כאילו היית יכולה להיות זונה טובה אם רק היית מאפשרת לעצמך להיות מי שאת," גנחה עזראל כשהיא צובטת את שתי פטמותיה תוך כדי מעגלים על הדגדגן שלה. "אני בטוחה שהכוס הזה יכול לבלוע כל כך הרבה זרע." "מה? לא, אני – " דניאל התחילה אבל פתאום הבנה הכתה בה ושלחה את ליבה להלום בחזה לפני שמוחה הבין מה קורה. דניאל הסתכלה למטה וראתה את שתי ידיה של עזראל מחפשות את שדיה, אצבעותיה צובטות ומושכות את פטמותיה האימהיות. ובכל זאת, דניאל הרגישה את הלחץ המעגלי על הדגדגן שלה – איך? החיוך הזדוני גדל על שפתיה של עזראל כשהיא עקבה אחרי מחשבותיה של האישה. פתאום השפשוף נפסק ודבר דמוי חבל התכרבל והופיע מעל כתפה של עזראל. הלם ואימה התפשטו על פניה של דניאל כשהיא ניסתה לשווא להתרחק בכיסאה. אלוהים שלי! יש לה זנב! הזנב שלה נגע בי! עזראל נשענה לאחור על ברכיה כשהיא מאפשרת לצחוק חד להתפזר משפתיה. ברור שהיא נהנתה מכל רגע מזה. "מה זה? מ-מה את?" גמגמה דניאל כשהיא שוכבת קפואה ומפוחדת. "אני… התגלמות התשוקה," אמרה עזראל כשידיה משכו את שערה השחור לאחור לתוך קוקו מבולגן, חושפת את אוזניה האלפיות. בזווית של דניאל ובחיוך הרחב של עזראל, היא יכלה לראות שיניים מחודדות קרוב לחלק האחורי של פיה של עזראל שהכניסו פחד קר. "תרגעי, ילדה שלי. אני לא סכנה עבורך… ואני אישה טהורה בכל דרך שחשובה לך…" קצה זנבה התכרבל מתחת לזרועה, והקצה בצורת עלה רץ במרכז חולצתה של עזראל, חותך אותה לשניים ונותן לה ליפול מגופה. שדיה המפוסלים בצורה מושלמת התנדנדו מעל דניאל כשידיה של עזראל חזרו לשדיה של דניאל. דניאל הייתה באמצע לדמיין כמה חד הזנב שלה כדי לעשות את זה וכמה מהר הדבר הזה יכול לחתוך אותה לחתיכות כשלפתע גל של עוררות הכה בה בפעם השנייה, מנקה את מחשבותיה. "תרגעי…" פקדה עזראל כשהעיסוי של שדיה האימהיים של דניאל העמיק, והתחושה הממכרת הפכה את האישה לשיכורה מהנאה. "אני לא מבינה… מה קורה… אלוהים שלי…" "זה מרגיש טוב?" שאלה עזראל. "כן…" היא התנשפה ושמעה קול קריעה. "את רוצה עוד?" שפתיה של עזראל נסגרו בעדינות סביב פטמתה, וזה הרגיש כאילו היא קפצה מבניין רב קומות. פטמותיה תמיד היו כל כך רגישות. "אלוהים, כן!" היא גנחה, והיה משיכה בכתפיה. עזראל עברה לשפתיה לפטמה השנייה ועברה לצד כדי שתוכל להכניס את ידה בין ירכיה של דניאל. אצבעותיה מצאו במהירות את הדגדגן הלח והבולט שלה ועשו מעגלים מהירים ורכים עליו. "אוי, פאק!" שרה דניאל כשהיא קשתה את גבה. היא הציצה למטה והבינה באותו רגע שהיא עירומה לחלוטין. חולצתה, חצאיתה ותחתוניה נקרעו ונמשכו מגופה על ידי זנבה של עזראל מבלי שהיא אפילו שמה לב. כל פלא ופחד שהתערבבו בתוכה, הם התגמדו לעומת ההנאה המתגברת שגדלה כמו בית קלפים בחזה שלה. "אלוהים, אלוהים. פאק!" עזראל דקרה את פטמותיה של דניאל עם קצות שיניה המחודדות כשהאצבעות שלה עשו מעגלים על הדגדגן שלה כאילו היא מטילה כישוף. "ישו, פאק – כן! אני גומרת – אני הולכת לגמור!" גמגמה דניאל כשהגוף שלה התכווץ. טשטוש של תנועה תפס את תשומת ליבה דרך עיניה המצומצמות של דניאל, ופתאום, עזראל כבר לא שכבה עליה אלא התכרבלה על רצפת המכונית מתחת להגה. לשונה נדחפה לתוך הכוס של דניאל כששפתיה נגעו בדגדגן שלה. "פאקקק אותי!" צעקה דניאל כשהאורגזמה הגיעה. היא הרגישה את הלחץ העצום נבנה ומשתחרר כשהיא השפריצה על לשונה, שפתיה ופיה של עזראל. מסרבת להרפות, פיה של עזראל החליק במעלה השפתיים החלקלקות של האם עד לדגדגן הבולט שלה, ושפתיה נעטפו סביבו בעוצמה שכמעט הפילה את דניאל מחוסר הכרה. "אהה אהה – פאק, אני לא יכולה – שיט! עזראל, עזראל!" נבהלה דניאל כשהיא תפסה את מרכז הקונסולה ונגעה בקור.
הזכוכית של החלון. "אלוהים, אני לא יכולה להפסיק–אני גומרת–שוב, ישו המשיח! אהההה!" הצרחה הגבוהה שלה מילאה את הרכב והייתה מגיעה לכל רחבי החניון אם הסערה לא הייתה מטביעה אותה. דניאל קימרה את גבה בצורת 'נ' והרגישה את שפתיה של עזראל מוצצות את הדגדגן שלה כשהלשון שלה רוטטת הלוך ושוב ברמת דיוק ומהירות בלתי אנושית. "אווווו אלוהים, כן!" דניאל גנחה, וידיה היכו על ראש עזראל, מהדקות את פיה לאיבר מינה. הפיצוץ הרטוב הרטיב את היצור שטרף אותה, מתיז את מיצי דניאל על שדיה. כשהאורגזמה סוף סוף חלפה, דניאל התמוטטה חזרה למושב הנהג כאילו שד זה עתה יצא מגופה. כל איבר היה כואב והרגיש כאילו הוא שוקל מאה קילוגרם. מוחה נדד בין בלבול לאקסטזה כשהיא התנשפה כדי לתפוס את נשימתה. "מממ… אתן הנשים האנושיות טעימות בדיוק כמו שאתן מריחות," עזראל המהמה בין ליקוקים. לשונה עשתה ליקוקים ארוכים, כמו כלב, של הפות, המפשעה והירכיים הפנימיות של דניאל, טורפת כל טיפה של מיציה. "אני צריכה לשמור אותך כחיית המחמד שלי. את יכולה להיות הקינוח שלי שאני משתמשת בו כדי לשטוף את הזרע שאני בולעת כל לילה." עזראל טיפסה באיטיות ובשיטתיות חזרה על דניאל, אך זזה יותר כמו טורף שזוחל מעל טרפו. היא רכבה על רגלה השמאלית הקרובה לדלת כשהיא מרחפת את אפה מעל הטבור והשדיים של דניאל, מריחה את ריחה. "היית רוצה את זה? את יכולה להיות הזונה הבוגרת של שדה," עזראל צחקקה בחיוך מרושע, חושפת את ניביה החדים. "תבלי את הבקרים, הימים והלילות שלך באורגזמות בלתי נגמרות שאני אצור." עיניה של עזראל נדלקו ברעיון, "אה, אני יכולה לגרום לחברים שלי להפרות אותך. למלא אותך בזרע חלבי שאני אלקק ממך כמו קוויאר מכף." דניאל הרגישה את ציפורניה החדות של עזראל עוברות על בטנה ושדיה. הן חקרו והקניטו באותה מידה שהן גרמו לה להיות עצבנית מהחדות שלהן. "אני לא… אה… יודעת…" זה כל מה שהיא הצליחה לומר בין נשימות. מחשבותיה הפכו את המילה במוחה. שדה… "את לא יודעת…" עזראל אמרה בפיתוי כשהיא נוגסת בפינת שפתה. כשהיא נוטה קדימה, עזראל הוציאה את לשונה והכניסה אותה באיטיות לפיה של דניאל. הן התנשקו עמוקות ובתשוקה במשך מספר דקות כשעזראל המהמה בקול של אישור. הנשיקה השתנתה, עם זאת, והרגישה שונה פתאום. רגלה הימנית של דניאל, הקרובה למרכז הקונסולה, החלה לעלות למרות שהיא הרגישה כבדה לה. אני לא מבינה… אני לא מבינה שום דבר מזה… כשעזראל נפרדה מהנשיקה, היא התרוממה מספיק כדי שדניאל תראה את לשונה. היא לא הייתה נורמלית כמו שהייתה דקות קודם לכן. היא רקדה באיטיות מעלה ומטה בשבילה כמו שעזראל הציגה אותה. האמצע היה מפוצל, ושני הצדדים נראו כאילו הם נעים כמעט באופן עצמאי. עזראל חייכה חיוך רחב לעיניה המודאגות של דניאל כשהיא המשיכה להישען לאחור, מאפשרת לדניאל לראות את זנבה של עזראל שהתלפף בעדינות סביב ירכה הימנית של דניאל והרים את רגלה באוויר בעדינות כה רבה, שזה הרגיש כאילו היא נחה על ענן של כריות. "מה קורה?" היו המילים היחידות שדניאל הצליחה למצוא באותו רגע. עזראל החליקה את מותניה קדימה על ירכה השמאלית של דניאל, כשהיא עדיין רכובה, והיא הרימה את חצאיתה השחורה הקצרה כשהיא מיישרת את שפתיה עם אלו של דניאל. "אני רוצה להרגיש אותך," עזראל התנשפה כשהיא מעגלת את שפתיה הרטובות על איבר מינה של דניאל. "אני רוצה להרגיש את כולך." "אוי, אלוהים–אני לא חושבת–שיט…" דניאל החלה לנשום בכבדות, והחיכוך ביניהן גבר. "אני לא חושבת שאני יכולה להתמודד עם עוד–מממ פאק!" עזראל נשכה את שפתה התחתונה כשהיא עבדה את מותניה במעגל כאילו היא לובשת חישוק הולה-הופ. הלחות גדלה במהירות בין איבריהן עד שהרכב התמלא בצלילים הרטובים של הגופים המשתפשפים זה בזה. ידיה של עזראל אספו את שדיה של דניאל, לוחצות ומצמידות את פטמותיה. "כן, בת תמותה. את מרגישה כמו משי על איברי. את תהיי הזונה שלי. הזונה שלי…" עזראל נאנחה כשהמותניים שלה זזו מהר יותר. "ישו…" דניאל יבבה כשהרעם נהם מעל. "אוי, אלוהים… אוי, אלוהים…" בלי כוח שנותר בגופה, דניאל הרגישה כמו חתיכת בשר. כאילו היא בובת מין שנעשה בה שימוש. מביטה למעלה על היצור שעשה בה כרצונו, היא ראתה את שדיה של עזראל קופצים יחד ומתנדנדים עם ברק שהבריק בשמיים מאחוריה. לשונה המפוצלת ליקקה את שפתיה כשהזנב שלה הרים את רגלה של דניאל עוד כמה סנטימטרים. "אוי, תזייני אותי… אוי, תזייני אותי… אוי, תזייני אותי!" דניאל גנחה בקול רם יותר עם כל מילה. הזנב של עזראל גרם לדניאל כמעט לעשות שפגט עכשיו כשהרגל הימנית שלה נגעה במשענת הראש של מושב הנוסע. כל סיבוב של מותניה של עזראל גרם לדגדגן הפועם של דניאל לשפשף את הדגדגן של עזראל לגל של עונג. "קחי אותי…" בין נשימות כבדות, עזראל אמרה, "תגידי את זה שוב." "קחי אותי–אוי גה," דניאל צווחה כשהעונג נבנה כמו תא לבה בהר געש רגע לפני ההתפרצות. "אוי, אלוהים. בבקשה קחי אותי." נושמת דרך פיה, עזראל חייכה חיוך מרושע כשהיא מלקקת את שיניה החדות. "תגידי את זה שוב, בקול רם יותר, הזונה שלי!" "קחי–אהה פאק!" דניאל ניסתה לדבר, אבל הסיבוב המתמיד של העונג הפך ליותר מדי. "קחי אותי, בבקשה! קחי אותי! אני רוצה–אני רוצה להיות שלך. אני–אני רוצה להיות הזונה שלך–כן!" "אוי כן, הזונה שלי," עזראל נאנחה, עוצמת את עיניה. מותניה זזו מהר וחזק יותר לתוך דניאל, מה שגרם לכל הרכב להתחיל לרעוד. "אני מרגישה את השחרור שלך. אני מרגישה את הקבלה שלך. האם את הזונה שלי?" "פאק, פאק, פאק–כן! אני הזונה שלך… אני הזונה שלך… אני הזונה שלך–ישו המשיח, אני כל כך קרובה!" דניאל התנשפה. שדיה קפצו מחזה
לסנטרה וחזרה למטה כשקול טיפות הגשם החזקות רעם על המכונית. עזראל הידקה את שיניה כשהיא נעצה מבט בדניאל עם ריכוז בלתי נלאה. הכוס הרטוב שלה התחכך בפראות במין של דניאל כשהזנב שלה הכריח את רגליה להיפתח כמה שיותר. היא הביאה את ידיה לשדיים של עזראל ואפשרה לדניאל ללחוץ אותם. "עז–עזראל… עזראל…" דניאל יללה בעיניה הגדולות מתחננות, מביטה למעלה בחוסר אונים על השדה הבלתי ניתנת לעצירה שמתחככת בכוס שלה. "אלוהים שלי–עזראל!" הגוף של דניאל התקשה, והפאניקה השתלטה עליה. היא לא יכלה לדבר, היא לא יכלה לצרוח, היא לא יכלה לנשום. מה שהרגיש כמו נצח, דניאל הייתה תקועה במצב של עונג קיצוני, כאילו האורגזמה הכואבת תגיע לשיאה לנצח, והיא לעולם לא תוכל להתקיים מחוץ לזה. העונג היה משגע, וכשהיא חשבה שהיא לא תוכל לסבול עוד שנייה– "אלוהים שלי!!!!" דניאל צעקה כשהיא התכווצה. האורגזמה השתלטה עליה כמו שום דבר אחר. התז של המיצים הרטיב את הירכיים של שתיהן ואת רצפת הרכב. אבל בדיוק כשדניאל התחילה לרדת מהשיא שלה, לא ניתנה לה שום זמן להירגע. האישה והאם לשלושה נשלחה לפאניקה פתאומית כשעזראל זינקה במהירות על גופה והצמידה את שפתיה הרטובות לכוס של דניאל. כשהיא ישבה על הפה של דניאל, עזראל הכריחה את הלשון שלה להיכנס עמוק לתוך הכוס שלה. טועמת את הטעם החשמלי של מיצי הכוס בפעם הראשונה, דניאל הייתה מחוץ לעצמה. מלקקת את הלשון שלה כמה שיכלה עמוק יותר, דניאל גנחה ובלעה וטעממה כל מה שיכלה כשהיא קבורה בין ירכיה, ועדיין, זה לא היה מספיק. עזראל אחזה בשיער הבלונדיני המלוכלך של דניאל ולחצה את פניה עמוק יותר לתוך הכוס שלה. "כן, זונה, תאכלי את זה! תאכלי אותי!" עזראל גנחה. הטון של קולה עלה בכל שנייה. "תלקקי את הכוס הזה, כלבה מזוינת! אההה!" כשירכיה של עזראל נסגרו על פניה של דניאל, היה רגע קצר שבו היא לא חשבה שהיא תשרוד, אבל עדיין היא ליקקה את הכוס שלה. דניאל לחצה על הישבן של עזראל כשהיא שחררה אורגזמה עוצמתית, מטביעה את דניאל בשפריץ של מיצים שטעמו כמו אופריה. "או, ילדה טובה… זו הילדה הטובה שלי… זהו זה…" עזראל התנשפה כשהיא לאט לאט ירדה על גופה של דניאל. הזנב שלה השתולל בשמחה מעל כשהיא הניחה את ראשה על השד הימני של דניאל כאילו היה כרית. דקות עברו, ולתדהמתה של דניאל, ככל שהיא שלטה יותר במחשבותיה וביכולותיה, כך היא פחות שאלה את הבלתי אפשרי שהיא התמודדה איתו. היא לא הבינה את זה, אבל היא קיבלה לחלוטין את השדה הזאת מעליה. היא לא ידעה עליה כלום, ובכל זאת היא הייתה מוכנה ללכת אחריה עד סוף העולם.