אני זוכר את הפעם הראשונה שראיתי אותך. עמדת לפניי בקופה. קצת מגושם, חנון, אבל חמוד בדרך מסוימת. קצת קטן, נראה חלש, אבל עם ביטחון עצמי עצמאי כלשהו. לבשת חולצה שנראתה קטנה אך גדולה מדי, כמו כיסוי כלשהו. המממ? הסתכלת למעלה ואחורה לעברי כמה פעמים, בזמן שחיכינו בתור. הנהנת וחייכת בהכרה. בעיקר, פשוט עמדנו שם, מחכים. עדיין, תהיתי עליך… אפילו כשהתחלת להניח את מה שרצית לקנות על המסוע, לא באמת שמתי לב למה שקנית. הסתכלתי עליך ותהיתי… עדיין, לא הייתי בטוח לגביך, עדיין… תהיתי… האם אתה מה שאני מחפש…? כשנשענת על הדלפק כדי לקחת חטיף, האם עיניי הטעו אותי? האם לבשת תחתונים??? עיניי לא הטעו אותי! הקו הבלתי ניתן לטעות במכנסיים הקצרים שלבשת! הגילוי כשנשענת קדימה, כשהחולצה שלך התרוממה, מראה בלי כוונה את החלק העליון של התחתונים הסגולים שלבשת! כן, לבשת תחתונים! זה הרגע שבו הזין שלי התחיל להתקשות! הסתובבת לעברי ושמת לב שהסתכלתי על התחת שלך. במהירות עמדת שוב, תוך כדי שאתה תופס את החולצה שלבשת ומושך אותה למטה. זה הרגע שבו ידעתי!!! אז התחלת להתנהג יותר "גברי," זזת ואמרת, "היי." אבל חייכתי אליך, והסתכלתי עליך בצורה מסוימת שאני חושב שבאותו רגע, ידעת שנתפסת, כשהלחיים שלך הפכו ורודות מבושה!? אני חושב שזה היה הרגע שבו החיים שלך השתנו! עדיין, ניסית להתנהג כאילו כלום לא קרה, אבל תפסתי אותך מסתכל עליי בעצבנות כשיצאת מהחנות. הזין שלי התקשה יותר כשממשכתי להסתכל עליך, בזמן שניסיתי לשלם במהירות על הפריט שלי. חשבתי שאתה כל מה שאני צריך! האם אתפוס אותך? ברגע שיצאתי, נשמתי לרווחה כשמהרתי למצוא אותך במגרש החניה. עדיין היית כאן!!! התלבטתי עם עצמי, אבל רק לשנייה אם לקחת את ההזדמנות הזו. האם לדבר איתך? כן! לקחתי את ההזדמנות. עם זין קשה, ניגשתי אליך. נראית מהוסס כשאמרתי היי. "היי," ענית, כאילו לא ידעת מה עוד לומר. אמרתי לך מה שמתי לב. בהתחלה שיקרת, אבל אז נכנעת להמשכתי המתמשכת. ככל ששאלתי אותך יותר, הבטחת לי שאתה לא הומו, אלא רק אוהב ללבוש כמה דברים. לא האמנתי לך לגבי זה! חשבתי שאתה בארון, אבל ידעתי שאתה יותר מסקרן וצריך מישהו כמוני להוציא אותך מהקונכייה שלך, אפילו אם אתה לא ידעת את זה! הלכנו הלוך ושוב, אבל אני (הזין שלי) הייתי עקשן. הסכמת לבוא אליי הביתה, "רק לדבר," אמרתי. אמרת, עם קצת היסוס, "בסדר." הייתי כל כך קשה כשעקבת אחרי לבית שלי! ברגע שהגענו, אני גם זוכר שהיית כל כך עצבני; כל כך מפוחד בהתחלה, אבל נתת לדברים לקרות. זיינתי אותך בכל מקרה. אני מצטער שזה כאב, מותק. ידעתי שאתה צר, אבל לא ידעתי שאתה בתול עד אחרי שזיינו ואתה אמרת לי! בכנות, פשוט רציתי אותך. הייתי כל כך מגורה באותו רגע שהייתי צריך לזיין, ואתה היית האדם שהצבתי את עיניי עליו. גם בכנות, אני די אוהב לדעת שהייתי הראשון שלך, וגם שזה כאב לך.., קצת! כשנפגשנו שוב כמה ימים לאחר מכן, אמרתי לך שאני מצטער שניצלתי אותך, אבל אמרתי שאתה אפשרת לזה לקרות! ענית, ואמרת שאתה מבולבל ואמרת שזו הייתה טעות. אמרתי לך בביטחון ששום דבר לא קורה במקרה! אז אמרתי שאני רוצה לזיין אותך שוב! ניחשתי שאתה פשוט מפחד שזה יכאב שוב, כמו שזה היה בפעם הראשונה שלך כשהמשכת להיות מרוחק לגבי זה. הבטחתי לך שזה ירגיש הרבה יותר טוב בקרוב. היית מהוסס, אבל זיינו שוב. ואז זיינו שוב ושוב. ואז, אחרי כמה פעמים, הרגשת בושה או אשמה או משהו כזה. גם אני הבנתי את זה. אמרתי לך שבזמן, זה יעבור, ותקבל את זה, אם תיתן לזה לקרות…. ידעתי שתיתן לזה לקרות! בדרך כלל זיינו כשאני מאחוריך. טוב, הפעם רציתי לזיין אותך פנים אל פנים. נראית מהוסס לגבי זה. הייתי נחוש ורציתי לראות את הפנים שלך בזמן שאני מזיין אותך. כשזיינתי אותך, העיניים שלך היו חצי סגורות; נשכת את השפה התחתונה שלך…. ידעתי שאתה נהנה מזה, אבל נראה שנלחמת בכל הרגשות שהרגשת כשהראש שלך הלך שמאלה וימינה. אמרתי לך לפתוח את העיניים ולראות את האיש שמזיין אותך! עשית את זה. ואז באופוריה שלך, אמרת, "אוי זה מרגיש כל כך טוב!" אמרתי, "כמובן שזה מרגיש טוב!" אמרת את זה כי אתה אוהב את זה! אהבת שזה אני שמזיין אותך! "תודה בזה. תקבל את זה," אמרתי בזמן שאני מזיין אותך! אחרי שזיינו באותו פעם, אמרת לי מה שאמרת היה רק ברגע של התלהבות! לא האמנתי לך! עכשיו גרמתי לך לפחות להודות שאתה אוהב את זה, אבל בביישנות אמרת שאתה מרגיש שלא צריך לאהוב את זה. ידעתי באותו רגע, שאין דרך חזרה עבורך. היית שלי ואני

הייתי צודק. עכשיו, אני כל מה שאת צריכה. ידעתי שסוף סוף קיבלת את עצמך כשחזרתי הביתה אחרי העבודה וראיתי אותך עומדת מול הקיר. ידייך מעליך; רגלייך פרושות. לבשת את הקמיסול הירוק טורקיז ואת הגרביים והביריות הלבנות שקניתי לך, ואני יודע שאת אוהבת ללבוש אותם! התקרבתי מאחוריך והחלקתי את ידיי לאט סביב מותניך הקטנות ונישקתי את העורף שלך. עכשיו, כשאני מחבק אותך מאחור ומחליק את הזין הקשה שלי בין רגלייך, את מסובבת את הראש ומחייכת. את לא יכולה להכחיש את זה יותר. אני מנשק את צווארך ומחליק בכוונה פנימה, ואת נושמת עמוק לרגע, אבל אז גונחת ברכות. אני כבר לא צריך להשתמש בחומר סיכה, נכון? אני מבין שאת כבר עשית את זה, נכון? עם היד שלי, אני מסובב את פניך הצידה ומנשק את שפתייך הרכות. דרך אגב, אותן שפתיים רכות שאני גם נהנה מהן עכשיו סביב הזין שלי; אותן שפתיים רכות שאת משתמשת בהן באהבה, כמו שידעתי שתעשי! כשאני מזיין אותך לאט, את גונחת ברכות. אני לוחש באוזנך, "את אוהבת שיש אותי בתוכך, נכון?" את לא עונה. החיוך הרך והעיניים החצי סגורות שלך אומרים לי שאני צודק. אני לוחץ את גופי כנגד שלך; ידיי אוחזות במותניך בחוזקה רבה יותר. את מקמרת את הגב התחתון שלך עכשיו. פאק כן! או, את יודעת כמה אני אוהב לראות את זה! עכשיו אני יודע שאני צריך להחזיק אותך חזק יותר כשהרגליים שלך נחלשות. בנוסף, הגוף שלי חי עם צורך אינטנסיבי שגדל ככל שהזין שלי חודר עמוק ועמוק יותר בתוכך. כמו כוס, התחת שלך כל כך חם ורטוב עכשיו סביב הזין שלי! את נשענת את ראשך בהכנעה על הכתף שלי, מה שמקשה אותי עוד יותר! הכניעה המוחלטת שלך אליי היא מה שתמיד רציתי! אני נושך את צווארך ומזיין אותך חזק ועמוק יותר. גופך מתכווץ, וכשאת גומרת, את מסובבת את ראשך ומציעה את פיך לנשיקה שלי. כשזין שלי חודר אותך דרך האורגזמה שלך, הלשון שלי חודרת לפיך הפתוח, ואת מוצצת אותה. עכשיו אני לא יכול להחזיק יותר. עם דחיפה אחרונה עמוק בתוכך, אני גונח. האגן שלי מתכווץ שוב ושוב כנגד התחת שלך, ממלא אותך. או, הכוס שלך כל כך מזויין שהזרע החם שלי שוטף את הזין והביצים שלי ויורד על הירכיים הרכות שלך. מה שאני יכול לחשוב עליו באותו רגע זה אושר! גופך נשען על שלי כשאני מחזיק אותך; הזין שלי עדיין פועם בתוכך. הרגשות שלך מוצפים בזוהר על פניך שמאיר את החדר. את מסתובבת ומתמודדת איתי. רגלייך עכשיו יציבות יותר ואת עוטפת את זרועותייך סביב צווארי. את נוטה ומנשקת אותי. כשהזרע שלי שוכן עמוק בתוכך עם קצת נוזל על רגלייך, את אומרת לי מילים שחלמתי לשמוע ממישהו. את אומרת לי שאת אוהבת אותי.

Avatar photo

By יעל אפק

יעל אפק היא סופרת נלהבת שמרגישה חיבור עמוק לתחום הספרות הארוטית. היא אוהבת לשלב בין תשוקה ורגש בסיפוריה, ותמיד מחפשת דרכים חדשות להעביר חוויות חושניות ואינטימיות דרך המילים. יעל כותבת במיוחד עבור הקהל הישראלי ומאמינה שדרך הסיפורים שלה היא יכולה ליצור חיבור רגשי עמוק בין הקוראים לתכנים. מלבד הכתיבה, יעל גם אוהבת לפרסם סיפורים של אחרים, מתוך אמונה שכל אחד יכול למצוא את מקומו בעולם הארוטי ולשתף את החוויות שלו עם הקוראים.