זהו סיפור בדוי. כל השמות, המקומות והמצבים הומצאו. אין דמויות מתחת לגיל שמונה עשרה (18).

אלכס מחזיק ביד של נועם כשהם מתקרבים לדלת הבית הגדול מאוד. לפני שהוא מצלצל בפעמון, נועם מביט למטה על אלכס. "אתה זוכר מה אמרתי לך?" אלכס מהנהן. "כן אבא, להיות הכי טוב שאני יכול ולעשות מה שאומרים לי." כל הבוקר הוא שם לב שנועם מתנהג מוזר. "הכל בסדר, אבא?" אלכס לובש שמלה אדומה קצרה עם קפלים, תחתוני תחרה לבנים ונעלי ספורט אדומות. נועם לוחץ את ידו של אלכס. "כן מתוק, הכל בסדר. אני פשוט צריך לטפל בכמה עניינים היום." הוא מצלצל בפעמון הדלת. "איזה סוג של עניינים?" אלכס מפנה את תשומת ליבו לדלת. "אני מקווה לשלם חוב." נועם מביט חזרה לדלת ולוחש. "באמת מקווה לשלם חוב." כשהדלת נפתחת, אישה עומדת בצד השני. "שלום נועם." נועם מחייך בעצבנות. "שלום ברוריה." היא מביטה באלכס ומחייכת. "ואתה בטח אלכס?" ברוריה נראית בסוף שנות השלושים או תחילת הארבעים שלה, 5'10", אתלטית, עם שיער בלונדיני ארוך עד חצי הגב, חזה קטן ומוצק ורגליים ארוכות. היא לובשת חולצה לבנה דקה עם כפתור אחד סגור, מכנסיים קצרים רחבים ונעלי בית. אלכס מתקרב ככל שהוא יכול לנועם. "כן גברתי." היא מביטה בנועם, עדיין מחייכת. "הוא מקסים, וכל כך מנומס." כשהיא לוקחת את ידו החופשית של אלכס, נועם משחרר את היד שהוא מחזיק. עם נועם בעקבותיה, היא מובילה את אלכס פנימה. כשהם מגיעים לסלון, ברוריה מצביעה על שולחן קטן מול הספה. "מתוק, תתפשט ותעלה על השולחן…ידיים וברכיים." היא מצביעה על כיסא בצד השני של החדר. "נועם…שב." אלכס מתפשט במהירות, מניח את בגדיו על כיסא אחר בחדר, ועולה על השולחן מול ברוריה. נועם מתיישב. ברוריה הולכת לקצה השני של השולחן, מחליקה את ידה דרך שערו ולאורך גבו. "נועם אמר לי שאתה מותנה. מה זה אומר?" כשהיא מאחורי אלכס היא מחליקה את ידה בין רגליו ומלטפת בעדינות את אשכיו. כשנועם מתחיל לדבר, ברוריה מרימה את ידה כדי לעצור אותו. "אלכס, אני רוצה שתסביר את זה." התחושה של ברוריה מלטפת את אשכיו גורמת לאלכס להסס לרגע. "אם אני…רואה זין אני מתרגש." היא הולכת לקצה השני של השולחן, עומדת מול אלכס. "ומה קורה כשאתה מתרגש?" נבוך, אלכס מביט ברצפה. "הזין שלי מתקשה, ונשאר ככה עד שמישהו גומר לי בפה, או בכוס." ברוריה מניחה את ידה על סנטרו ומרימה בעדינות את פניו, כך שהוא מביט בה. "ואיך זה מרגיש כשהזין שלנו מתקשה?" היא מסירה את ידה ואלכס ממשיך להביט בברוריה. "זה מרגיש טוב…בהתחלה, אבל אם זה קשה יותר מדי זמן זה כואב." ברוריה בוחנת את אלכס לרגע, עיניה נעות לזין הרך שלו, ואז חזרה לפניו. אלכס מופתע כשברוריה פותחת את מכנסיה ונותנת להם ליפול לרצפה סביב קרסוליה, חושפת זין חצי קשה. "אתה…טרנס?!" הוא מרגיש שהזין שלו מתקשה ומתקרב לקצה השולחן הקרוב אליה. ברוריה יוצאת מהערימה סביב קרסוליה ומתקרבת לאלכס. "כן, אני." היא מלטפת בעדינות את לחיו. "היית רוצה למצוץ לי את הזין, מתוק?" אלכס מהנהן, נמתח כדי להגיע לזין שלה. "כן, גברתי!" הוא זוחל לקצה השולחן ומנסה להגיע לזין שלה עם שפתיו. "בבקשה…תני לי למצוץ לך את הזין!" הוא פותח את פיו לרווחה. ברוריה מתקרבת, אבל שומרת על מרחק. "מה אם אני רוצה לזיין אותך?" אלכס יורד על מרפקיו ומקמר את גבו. "את יכולה לזיין אותי! בבקשה, אני צריך שתזייני אותי…בבקשה!" ברוריה מתיישבת על הספה, מלטפת לאט את הזין שלה וצופה בתסכול של אלכס. אלכס מרגיש את הלחץ בזין שלו גובר. הוא מתחיל ללטף את הזין שלו, יודע שזה לא יגרום לו לגמור, אבל צריך לעשות משהו. הוא ממשיך להביט בברוריה. "בבקשה…בבקשה אל תתני לזה לכאוב!" היא פונה לנועם. "נראה שכל מה שאמרת נכון." היא פונה חזרה לאלכס, קולה חמור. "תפסיק לגעת בעצמך!" אלכס מסיר את ידו מהזין שלו. ברוריה מסירה את ידה מהזין שלה. "האם תמצוץ את כל הזרע שלי, אלכס?" הוא מהנהן. "כן גברתי. אני אמצוץ הכל ואבלע…אני מבטיח." תשומת ליבו עכשיו על הזין הגדול שלה. היא צופה באלכס, כאילו מנסה להחליט, ואז פותחת את ברכיה. "אתה יכול למצוץ לי את הזין." אלכס יורד במהירות מהשולחן וכורע בין רגליה של ברוריה. הוא מנשק את קצה הזין שלה, ואז מתחיל לבלוע יותר ויותר מהזין לתוך פיו עד שהוא לוקח את כולו. למרות שזה לא גדול כמו הזין של אבא שלו, זה עדיין ממלא את פיו. ברוריה מחליקה את אצבעותיה דרך שערו. "מממ…זה מרגיש כל כך טוב." אלכס כל כך מרוכז בזין של ברוריה שהוא לא שם לב למה שהיא ונועם מדברים עליו. הוא מנסה לא לשים לב כמה כבד הזין שלו, וכמה הוא נראה כבד יותר כשהוא מתנדנד וקופץ מתחתיו כשהוא זז. הריכוז שלו נשבר רק כשהיא מחזיקה את התחתונים שלו מולו. קולה נשמע נשימתי כשהיא מדברת, "הנה מותק…כדי שלא תעשה בלגן." אלכס לוקח את התחתונים ומחזיק אותם מעל הזין שלו. כשהוא מרגיש את רגליה של ברוריה נפתחות יותר בציפייה, הוא מוצץ אותה הכי מהר שהוא יכול. פתאום היא מתכופפת קדימה ועוטפת את שתי ידיה סביב ראשו, מחזיקה אותו חזק עם הזין שלה דוחף נגד גרונו. "אוווו…כןןןן. מותק!" גופה מתחיל לרעוד, רגליה

להתאסף וללחוץ על צדדיו, והזין שלה שופך מטען אחרי מטען של זרע חם לתוך גרונו. "אווווו… פאק… פאאאאאק!" אלכס גומר לתוך התחתונים שוב ושוב, גניחותיו מושתקות על ידי הזין של בברלי בפיו. כשהוא מסיים, הוא יכול להרגיש שהתחתונים ספוגים לגמרי. חושש שחלק מהזרע שלו עלול לדלוף החוצה, הוא מחזיק אותם על הקליט שלו בשתי ידיים. מותש, בברלי משחררת את ראשו של אלכס ונשענת לאחור. "ילד טוב." אלכס נותן לזין הרך שלה להחליק משפתיו. היא מביטה בו. "כשמישהו מאפשר לך למצוץ את הזין שלו, אני מצפה שתודה לו." אלכס מביט למעלה על בברלי, קולו רועד. "תודה שנתת לי למצוץ את הזין שלך." "בבקשה." היא מחייכת. "עכשיו, לך לשירותים, שטוף את התחתונים ותתנקה. ואז תחזור לכאן." היא מצביעה במורד המסדרון. אלכס קם, שתי ידיים עדיין מחזיקות את התחתונים על הקליט שלו. "כן, גברתי." הוא ממהר במורד המסדרון ומוצא את השירותים. הוא שוטף את התחתונים, ואז משאיר אותם בכיור מלא מים. הוא לוקח את המטלית ומנקה את הקליט שלו באמצעות מים מהברז של האמבטיה. כשהוא חוזר, הוא מביט סביב החדר. "איפה אבא?" בברלי, עדיין יושבת על הספה, טופחת על ירכיה. "בוא הנה ושב." אלכס בזהירות מתיישב על ברכיה של בברלי, כורע עם רגל על כל צד, פונה אליה. למרות שהזין שלה גלוי, מכיוון שהוא זה עתה גמר, הוא ידע שיעבור זמן מה לפני שיגמור שוב. היא מחליקה את ידיה למעלה ולמטה על רגליו. "ניק היה חייב לי חוב ולא הצליח לפתור אותו, אז הוא הציע אותך לי, ואני קיבלתי." אלכס מביט שוב סביב החדר. קולו רועד. "אז הוא הלך… הוא עזב אותי?" בברלי מניחה יד על כתפו, קולה רך. "אוי, תינוק. הוא באמת לא רצה, אבל הוא היה חייב." היא מחליקה את ידה במורד זרועו. "אז הוא כבר לא אבא שלך. עכשיו אני אמא שלך." הוא מנגב כמה דמעות מלחיו. "אמא שלי?" "נכון." היא רואה את אלכס מביט על שדיה ומפשטת את זרועותיה, מניחה אותן על גב הספה. "היית רוצה לגעת בשדיים של אמא?" אלכס מהנהן. בברלי מצחקקת. "ובכן… אתה צריך לבקש." אלכס מביט על שדיה. "אמא, אפשר לגעת בשדיים שלך?" היא נשענת לאחור על הספה. "כן, תינוק." אלכס מעולם לא היה באמת עם בחורה לפני כן. ידיו רועדות כשהוא מניח אותן על שדיה של אמא שלו. הוא מוקסם מכמה שהשדיים שלה רכים, וכיצד הפטמות לוחצות בחוזקה כנגד כפות ידיו. הוא נותן לידיו להחליק במורד שדיה עד שהפטמות בין אצבעותיו. כשהאמא שלו מתכווצת, הוא במהירות מוריד את ידיו משדיה. "סליחה אמא!" בברלי מצחקקת. "זה בסדר תינוק." היא מניחה את ידיה על רגליו. "לא פגעת בי." היא בעדינות דוחפת את אלכס מעל ברכיה, קמה ולובשת את מכנסיה הקצרים. "אסוף את הדברים שלך ואני אראה לך את החדר שלך." אחרי שהוא אוסף את בגדיו, היא לוקחת את ידו ומובילה אותו במעלה המדרגות לאחד מחדרי השינה. כשהם מגיעים לחדר, בברלי משחררת את ידו. "זהו זה." היא מניחה יד על גבו ודוחפת אותו בעדינות לתוך החדר. "לך תסתכל מסביב." הוא מביט באיטיות מסביב לחדר. "זה… ענק!" הוא מקבל חיוך גדול. "וזה צבוע בכחול… זה חדר של ילד!" בצד אחד של החדר יש דלת. "הוא פותח אותה ורץ פנימה. "זה הארון שלי?!" בברלי צפתה בו דרך דלת הארון הפתוחה. "כן מתוקי, זה הארון שלך." הוא פורס את זרועותיו ומסתובב. "אני אוהב את זה!" היא מצביעה על דלת נוספת בקצה הרחוק של הארון. "למה שלא תראה מה יש מאחורי הדלת הזו?" אלכס רץ לדלת ופותח אותה. "זה חדר אמבטיה!" הוא רץ פנימה. "זה גם שלי?!" בברלי נכנסת לחדר האמבטיה, ועוברת על פניו לדלת בצד השני. "ברוב הזמן." היא פותחת את הדלת לארון וחדר שינה זהים, רק שאלה צבועים בצבע בז' בהיר. "חוץ מאם מישהו ישהה כאן, אז תצטרך לחלוק אותו." אלכס לוקח את ידה של בברלי בחוסר סבלנות. "אפשר לחזור לחדר שלי?" היא נותנת לידו לחיצה קטנה. "כמובן." היא סוגרת את הדלת בין חדר האמבטיה הבז' לארון של אלכס, ונותנת לאלכס למשוך אותה לחדר שלו. עדיין מחזיק את ידה, אלכס מביט סביב. החדר צבוע בכחול בהיר מאוד. השטיח הוא כחול קצת כהה יותר, והריהוט קצת כהה יותר מהשטיח. בדומה לחדר שלו אצל ניק, יש מיטה, שידה, שולחן כתיבה, שולחן איפור עם מראה מוארת, כמה מנורות, ומראה באורך מלא. לחדר הזה יש גם סל כביסה לבגדים המלוכלכים שלו, טלוויזיה מותקנת בפינה ליד התקרה. ומראה על התקרה. הוא פונה לבברלי ומצביע למעלה על המראה. "יש מראה על התקרה?" בברלי מצחקקת. "אני בטוחה שתתרגל לזה." היא מצביעה לפינת החדר על שתי מזוודות. "ניק הביא כמה מהדברים האישיים שלך וכמה בגדים." היא יוצאת למסדרון ופונה אליו. "היה לך בוקר עמוס. תתקלח, ותתלבש. אני אכין לנו חטיף." היא נותנת לו חיוך גדול. "ואז נלך לקניות לקנות בגדים. איך זה נשמע?" הוא נאבק להרים את המזוודות הכבדות על המיטה. "אני אהיה ממש מהיר!" בברלי נעלמת במסדרון. שומע רעש מבחוץ, אלכס הולך לחלון שלו. הוא מביט על החצר האחורית, שבה יש בריכה גדולה. החצר מוקפת בגדר עץ גדולה לפרטיות, עם יערות עבים מעבר לכך. הבית היחיד שנראה לעין נמצא במרחק טוב, חצר אחורית לחצר אחורית, עם הרבה יערות ביניהם. תשומת ליבו אז עוברת

לכמה נערים בגילו, רוכבים על אופנועים לאורך שביל, בצד השני של הגדר. הוא ממהר לחזור למזוודות שלו כדי לבחור בגדים ללבוש.

Avatar photo

By יעל אפק

יעל אפק היא סופרת נלהבת שמרגישה חיבור עמוק לתחום הספרות הארוטית. היא אוהבת לשלב בין תשוקה ורגש בסיפוריה, ותמיד מחפשת דרכים חדשות להעביר חוויות חושניות ואינטימיות דרך המילים. יעל כותבת במיוחד עבור הקהל הישראלי ומאמינה שדרך הסיפורים שלה היא יכולה ליצור חיבור רגשי עמוק בין הקוראים לתכנים. מלבד הכתיבה, יעל גם אוהבת לפרסם סיפורים של אחרים, מתוך אמונה שכל אחד יכול למצוא את מקומו בעולם הארוטי ולשתף את החוויות שלו עם הקוראים.