חברה שלי ואני היינו יחד כבר 5 שנים. נפגשנו בשנה האחרונה של הקולג', וככל שעבר הזמן התאהבנו יותר ויותר. חזרנו הביתה אחרי הקולג', התחלנו לעבוד, ועכשיו גרנו בדירת חדר קטנה, באותה עיר כמו ההורים שלנו. דיברנו על נישואים, ברגע ששנינו נרגיש בנוח עם חיסכון מספיק כסף כדי להרשות לעצמנו את החתונה ולקנות בית. אשתי הייתה רואת חשבון בחנות קמעונאית מובילה באזור, ולעיתים קרובות נסעה למקומות אחרים באזור. אני עבדתי מהבית כמעצב גרפי עצמאי. אנשים נוטים לחשוב שעבודה מהבית אומרת לוח זמנים גמיש. אז כשהיא הייתה בנסיעת עבודה בסוף השבוע, וההורים שלה יצאו לטיול סוף שבוע להרים, נגררתי לשמור על הכלב שלהם, שיצו. אף אחד במשפחה לא אהב את הכלב, חוץ מאמא של חברה שלי. אבל בהיותי חבר טוב וחתן לעתיד, קיבלתי על עצמי את האחריות. הם רצו שאשאר ללילה, אבל סירבתי לבלות יותר זמן עם הכלב ממה שהייתי חייב. אז תכננתי לנסוע את הנסיעה של 10 דקות כמה פעמים ביום כדי להוציא אותו ולהאכיל אותו. עברתי ליד הבית ביום שישי אחר הצהריים, הוצאתי את הכלב וחזרתי לדירה שלי כדי לסיים את יום העבודה. אחרי שאכלתי ארוחת צהריים מאוחרת, תכננתי לעבור ליד הבית, להוציא את הכלב, ואז לקחת פיצה לאכול בבית שלי. כשנכנסתי לחניה, שמתי לב שאור דולק בסלון. חשבתי שהוא נשאר דולק כשהם עזבו, ולא שמתי לב אליו באור היום, הקלדתי את הקוד של המוסך ונכנסתי לבית. לא ראיתי את פרדי, מה שהיה מוזר כי הוא תמיד נבח בדלת כשאנשים הגיעו. קראתי בשמו, ושמעתי קול בתגובה. "אלן?", קול נשי קרא מהקומה העליונה. הכרתי את הקול. מיד, כפות הידיים שלי התחילו להזיע והבטן שלי התחילה להתהפך. כנראה שאף אחד לא אמר לאחות של חברה שלי, קלייר, שאני מוציא את הכלב. קלייר, צעירה מחברה שלי ב-5 שנים, הייתה בשנה האחרונה של הקולג' ועדיין לא יצאה לדייט רציני בכל הזמן הזה. כשאני התחלתי לבוא, היא עדיין הייתה עם גשר על השיניים והייתה בתיכון עם פצעונים. הסתדרנו טוב, והיא הרגישה לי כמו אחות קטנה. ככל שהשנים עברו והיא עברה לקולג', בלי להתכוון, התחלתי לשים לב לאישה שהיא גדלה להיות, והמשיכה שהרגשתי כלפיה. זה היה גם המראה וגם האישיות שלה שגרמו לי לחבב אותה. אפילו התלבשתי קצת יותר יפה למסיבות משפחתיות כדי לנסות להרשים אותה. שמעתי אותה מתחילה לרדת במדרגות, והבנתי שהעצבים שהרגשתי היו כי מעולם לא היינו לבד יחד. תמיד הייתה חברה שלי לשמש כמחסום ביני לבין התחושות שהתחלתי לפתח כלפי קלייר. "היי קלייר," אמרתי, "לא ידעתי שאת הולכת להיות בבית בסוף השבוע הזה?" "לא תכננתי, אבל חשבתי שתוכל להשתמש בעזרה עם פרדי הזקן הזה." היא חייכה, יודעת שכולנו שונאים את היצור. עיניה החומות פגשו את שלי כשהיא נכנסה לסלון, פרדי בעקבותיה. הגשר היה השקעה מצוינת. השיניים שלה היו בשורה מושלמת, לחייה שקעו בכל פינה מהחיוך שלה. שנים קודם לכן שמתי לב שיש לה נמש על הלחי, ממש מתחת לעין הימנית. איתה, מצאתי שהדברים הפשוטים ביותר גרמו לי להשתגע עליה. השקע בלחיים, הנמש, השיער הערמוני שנפל לכתפיה בגלים קלים. "טוב, עכשיו שפרדי בידיים טובות אני יכול ללכת ולהשאיר אותך לבד." לא רציתי לעזוב, אבל פחדתי שאשאר יותר מדי עכשיו כשהיא כאן. "שטויות," קלייר ענתה. "רק הגעת, תכננתי להזמין אוכל סיני ולצפות בסרט. פשוט תישאר קצת!" "את בטוחה? אני לא רוצה להפריע לך." "בכלל לא. אם אני זוכרת נכון, אתה אוהב עוף בתפוז וכמה אגרולים צמחוניים?" חייכתי. זה תמיד נחמד כשאנשים זוכרים משהו עליך, אפילו אם זה ההזמנה שלך מהמסעדה הסינית. "יש לי עוד עבודה אחרונה להגיש, אבל אז נוכל להזמין את האוכל ולמצוא סרט או משהו." "נשמע טוב," אמרתי, מנסה לא להישמע נלהב מדי. —- האוכל הגיע בדיוק כשקלייר סיימה את העבודה שלה למעלה. הייתי על הספה, צופה בשקט במשחק בייסבול, המחשבות שלי היו מיליון קילומטרים משם כשקלייר ירדה: "אז מה אתה רוצה לצפות! אנחנו מרגישים קומדיה רומנטית, אקשן, הארי פוטר?" "אין לי משהו ספציפי בראש. כל דבר שאת רוצה לראות." שנאתי את הגלילה חסרת המחשבה בנטפליקס וקיוויתי שלא נבזבז חצי ערב על זה. "טוב," היא התחילה, ברור שיש לה סרט בראש. "יש לי קומדיה רומנטית שרציתי לראות בנטפליקס, אבל אני מרגישה שאתה לא תאהב את זה." "תביאי את זה, אני אגיש את האוכל," אמרתי, קם ללכת למטבח, "אבל אתה אפילו לא יודע על מה זה," היא הקניטה. "אל תדאגי. תאמיני או לא, אני אוהב קומדיה רומנטית טובה." "טוב, זה אולי פחות קומדיה ויותר רומנטיקה." "עוד יותר טוב," אמרתי, מכניס אורז לצלחת. "באמת לא אכפת לי בכלל. תדליקי את זה!" כשנכנסתי לסלון עם האוכל, הקרדיטים הפותחים של הסרט כבר התחילו. קלייר הייתה עם מבט מרוצה על פניה והיא משכה שמיכה.
סביבתה ותפסה מקום בקצה אחד של הספה. פרדי ישב בכורסה בפינה, המקום הקבוע שלו, והשאיר לי לשבת בקצה השני של הספה. אני מודה לסרט ולאוכל על השקט בינינו. תמיד הייתי מגושם עם נשים, במיוחד נשים שאני נמשך אליהן. אף פעם לא אמרתי את הדבר הנכון, ותמיד בסופו של דבר אמרתי את הדברים הכי טיפשיים והכי דביליים. ידעתי שאם היו לי 5 דקות לדבר עם קלייר, זה היה כולל 30 שניות של 'איך בלימודים', ואז 4 דקות ו-30 שניות של פאניקה כשאני חושב מה להגיד הלאה. כשסיימנו שנינו עם הצלחות שלנו, קלייר עצרה את הסרט ולקחה אותן למטבח. "אני עולה להחליף בגדים מהר," היא אמרה כשחזרה לסלון. "לבשתי את אלה ביומיים האחרונים ואני פשוט רוצה לצאת מהם. אני מיד חוזרת." "היתרון הנוסף של לחזור הביתה," צחקתי. "כביסה חינם!" אמרנו יחד. לרגע, תפסנו את עצמנו בוהים אחד בשני, הצחוק עדיין על פנינו. חשבתי, לא בפעם הראשונה ולא האחרונה, כמה הייתי משתגע עליה אם הייתי בגילה, והייתה לי הזדמנות לקחת אותה לדייט. הייתי עושה הכל כדי לתת לה את העולם. כאילו קראה את מחשבותיי, צבע עלה בלחייה והיא צחקקה, לפני שעלתה למעלה. אחרי כמה דקות, היא חזרה למטה בפיג'מת משי ירוקה כהה. החולצה הייתה עם שרוולים קצרים וכפתורים לכל אורכה, אם כי הכפתורים העליונים השאירו מספיק כדי להראות את החזה הממוצע שלה. המכנסיים הקצרים היו גם הם ממשי ירוק כהה, וקצרים מאוד על ירכיה. זה לא היה אמור להיות חושפני, אבל עליה, זה התחרה בדוגמנית של מקסים. היא התיישבה בלי מילה, רק עם חיוך עדין, וכרכה את רגליה על הספה, מה שגרם לגופה להישען לעברי. "את רוצה משהו לשתות," אמרתי, באופן מוזר רגוע פעם אחת סביב האישה הזאת. "אני יכול להביא משהו לפני שנתחיל שוב." "אני חושבת שאני בסדר," היא אמרה. "אולי קצת יין מאוחר יותר." כשחזרתי עם כוס מים מוגזים, לחצתי על "התחל" בשלט והסרט התחדש. אחרי דקה, קלייר התעסקה עם השמיכה שלה, מנסה לסדר אותה בצורה מושלמת סביב רגליה המקופלות. אחרי עוד דקה, היא זזה שוב. "את יכולה להימתח אם את רוצה," אמרתי, ברגע של אומץ. בלי להגיב, קלייר התקרבה אליי, והניחה את ראשה על ברכיי. אחרי כמה רגעים שאלתי אם היא צריכה כרית, והיא אמרה שהיא בסדר עכשיו. רגליה הארוכות נמתחו לאורך הספה, ושיערה החום הבהיר נפל בתלתלים על ברכיי. בלי מקום להניח את ידי, הנחתי את ידי הימנית על צידה, בין החזה לישבן שלה. את השמאלית הנחתי ליד ראשה, מבריש כמה תלתלים תוך כדי. הסרט התקדם כמו כל סרט רומנטי, אם כי בקושי שמתי לב לדמויות על המסך. מחשבותיי היו סערה בעוד קלייר נחה על ברכיי. הרגשתי אותה צוחקת ונעה כמה פעמים וחשבתי להזיז את ידי למקומות מנוחה שונים על השמיכה. מאז שראיתי אותה בפיג'מת המשי, רציתי לגעת בה. לא שלא רציתי לגעת בה קודם, אבל לראות את הבד נצמד למקומות הנכונים בגופה ונופל ברפיון באחרים, הרצון שלי אליה גדל. החלטתי לקחת צעד משלי, והחלקתי את ידי הימנית מתחת לשמיכה והנחתי אותה על המשי החשוף של חולצתה, ממש מעל בטנה. היא זזה לאט במגע שלי, אבל לא דחתה אותו. בעזרת ידי השמאלית התחלתי לעסות בעדינות את קרקפתה. אחרי כמה דקות החלקתי את ידי הימנית למטה כך שהיא נחה ישירות מתחת לחזה שלה. דרך המשי הקר הרגשתי את ליבה פועם במהירות, כשהיא הסתובבה אליי. מביטים אחד לשני בעיניים, העולם נראה כאילו נעצר. לאט לאט, היא קמה מברכיי, והניחה את שתי רגליה סביב מותניי. סנטימטרים אחד מהשני, ראיתי כל נמש על אפה ולחייה, וללא מחשבה, הצמדתי את שפתיי לשלה. ללא היסוס, לשונותינו החלו להשתולל ושנינו השמענו גניחות כשהנשיקה שלנו התעצמה. ידי חקרו את החוץ של פיג'מת המשי שלה, עוברות לאט לאט מהגב לחזית, עד שמצאו שני פטמות קשות. עם צביטה, היא גנחה בקול והטילה את ראשה לאחור. התחלתי לנשק את צווארה החשוף, וידי עבדו מתחת לחולצתה כך שנגעו בעורה החשוף. התחושה של עורה, הטחינה המתודית של אגנה על הזין הקשה שלי, והטעם של עורה כשעברתי עם לשוני סביב צווארה היו יותר מדי בשבילי. עם רצון גובר תפסתי את שיערה בשתי ידיי ומשכתי את פיה חזרה לשלי. עד עכשיו, שני הלבבות שלנו דפקו במהירות ושכבה דקה של זיעה הופיעה על עורנו. ידיה עבדו עכשיו מתחת לחולצתי, אצבעותיה מתחקות סביב קו המותניים של הג'ינס שלי. לאט לאט, היא עלתה על ברכיה והסירה את חולצתי מעל ראשי. מביטה בי למטה, תשוקה בוערת בעיניה, לשונותינו הכירו שוב. ואז קלייר משכה את ראשי לאחור, והחלה לעבוד עם לשונה במורד צווארי לחזה החשוף שלי. כל פעם שלשונה נגעה בי היא סובבה אותה כנגד עורי, מה שגרם לי להרגיש שאני יכול לגמור באותו רגע. התחושה של נשיקתה, ועורנו יחד, הייתה כמעט יותר מדי.
לשאת. היא עכשיו החליקה על הרצפה, עובדת בעדינות כדי לפתוח את החגורה שלי. בתנועה מהירה אחת, שפתיה עדיין עובדות איפשהו סביב הבטן השטוחה שלי, היא משכה את המכנסיים שלי עד הקרסוליים. פתאום, הפין הזקוף פגע בסנטרה כשהיא התחילה לעבוד נמוך יותר. יש גברים שעוצמים את עיניהם כשהאישה עליהם, כדי ליהנות מהרגע. עם קלרה עלי, כורעת בין רגליי, סירבתי למצמץ. המראה שלה עדיין בפיג'מת המשי שלה, למרות שעכשיו היא נדבקה אליה מהזיעה בינינו, היה כל מה שאי פעם רציתי. היא כרכה את ידה סביב הזין שלי, הביטה לי בעיניים וחייכה. שנינו היינו רטובים מזיעה ורוק, כשהיא התחילה לעסות את הזין הקשה שלי. נאנחתי, עדיין בטוח שאני לא רוצה למצמץ ולהחמיץ משהו, וכמעט צעקתי מהנאה כשהיא, עיניה עדיין על שלי, הכניסה את הזין שלי לפיה. לשונה התחילה לרקוד ולהסתובב סביב הראש, מה שגרם לי להתמקד רגעית לא לגמור כל כך מוקדם. עם הזין שלי חזק בין שפתיה, ידיה התחילו לשוטט חזרה על החזה שלי. היא תחבה שתי אצבעות מידה הימנית לתוך פי, וחפרה את הציפורניים של ידה השמאלית לתוך החזה שלי. הכאב היה אקסטזה. הנחתי את ידיי בשערה החום, פעם עם תלתלים מסודרים אבל עכשיו סבוך. היא נעה על הזין שלי, משנה את הקצב. ברגע אחד, הרגשתי את האש הפנימית, אומרת לי שאין עוד להחזיק את העומס שלי. מרגישה את הנשימה המהירה שלי, קלרה לקחה את שתי ידיה וכרכה אותן סביב מותניי, חופרת את הציפורניים שלה שוב, מכריחה את הזין שלי עמוק יותר לתוך פיה. הייתי חייב לעצום את עיניי כשהפיצוץ הגיע. יריתי חוט אחרי חוט של זרע חם לתוך פיה המקבל, כל פעם דוחף את הזין שלי עמוק יותר ועמוק יותר. קלרה אז התחילה למצוץ על הזין שלי שעדיין קשה, מנקה כל טיפה של זרע. אחרי רגע, היא הביטה לי בעיניים, זיעה מנצנצת על חזה שגרמה למשי להידבק לשדיה המתרוממים. "רציתי לעשות את זה כל כך הרבה זמן," היא לחשה. "גם אני," נשפתי דרך נשימות חורקות. "אבל זה לא כל מה שאני רוצה לעשות לך," היא אמרה, קמה מבין ברכיי. היא תפסה את הזין שלי ביד אחת, ושכנעה אותי לקום מהספה, והתחילה להוביל אותי ביד עדינה סביב הזין שלי, לכיוון המדרגות.