"סליחה אדוני, הכרטיס שלך נדחה," הברמן החזיר את הכרטיס וחיכה בציפייה להחלפה שגיא טמפלטון לא היה לו. הבחור בן התשע-עשרה בהחלט עבר יום רע וזה נראה כמו השיא שלו. קודם כל, המחשב שלו לא נדלק ושום דבר שהוא או שותפו לחדר במכללה לא יכלו לעשות כדי להפעיל אותו. זה הוביל לכך שהוא נאלץ לבקש הארכה של הרגע האחרון למאמר שהיה צריך להגיש למרצה במכללה שהוא שנא. כצפוי, הפרופסור סירב, וטען שזה לא באשמתו שהטכנולוגיה נכשלה, תוך שהוא רומז שזה רק עדכון מודרני של ה'כלב אכל לי את השיעורים' הישן ושגיא לא עשה את העבודה. זה אומר שבמקום להירגע ולהתכונן לארוחת ערב של שלושה חודשים, גיא ישב בספרייה וניסה נואשות לזכור מה הוא כתב ואז להקליד את זה על אחד מהמחשבים הגרועים שהספרייה סיפקה. הוא עמד במועד ההגשה, אבל המאמר המתוקן והמהיר היה בקושי ציון ג'. הוא בקושי הספיק להתקלח ולהתגלח לפני שיצא בריצה למכונית היד שנייה שהוריו קנו לו לחג המולד. היא לא התניעה. אז הוא איחר ביותר משלושים דקות לארוחת הערב שלו עם קרלה. זה הלך טוב, הוא חשב, היא אפילו הרשתה לו לחדור לה לתחת לפני כמה שבועות, משהו שהוא לא הצליח מאז החברה שלו בשנת הסיום. הבלונדינית החמה ישבה בחוסר סבלנות ליד השולחן, מקישה במזלג שלה, למרות שהוא התקשר אליה להגיד לה שהוא יאחר — כניסה, זה היה צריך להגיד לו שהערב לא הולך להיות טוב. זה לא היה. עוד לפני שהם הזמינו היא אמרה לו שהיא חשבה, שזה לא הוא, זה היא, ושהם עדיין יכולים להיות חברים. היא לא נשארה למנות הראשונות, למרות שהמסעדה הייתה יקרה מאוד וכמה זמן מראש הוא היה צריך להזמין, הוא נשאר, אכל שלוש מנות ושתה שני ברנדי כפול על הדרך. זה לא ממש עזר, ולכן הוא החליט ללכת לשבת בבר המלון המצורף ולהתבכיין על עוד אחד — זה אולי, עם זאת, הפחית את כמות האשראי המעטה שכבר הייתה בכרטיס שלו לאפס. הברמן חייך בנימוס, אבל ידו הייתה מאוד קרובה לכוס. גיא עצר, מחליט אם להסתכן ולשתות את המשקה, לפני שיתמודד עם ההשפלה של לא להיות מסוגל לשלם. "אני אקח את זה," הדוברת הייתה אישה גבוהה באמצע שנות הארבעים לחייה, לבושה בשמלה עם מחשוף נמוך שהציגה יותר ממספיק את החזה שלה. הברמן לקח במהירות את הכרטיס שלה לפני שגיא יכול לסרב להצעתה. לא שהוא התכוון, זה הציל אותו גם מרגע של השפלה וגם, למרות שהיא הייתה באותו גיל כמו אמא שלו, היא הייתה לוהטת מאוד. "תודה," הוא אמר, "גיא טמפלטון." "יעל," היא חייכה, לא נותנת שם משפחה. "אני מניחה שאתה לבד? ראינו אותך אוכל לבד בארוחת הערב." "כן, נקודה כואבת, קצת," הוא ענה. הוא לא באמת שם לב לסועדים האחרים, אז הוא לא היה בטוח אם היא הייתה שם כשקרלה קמה או אם היא הגיעה אחרי. הוא חיכה שהיא תשאל לפרטים, מילף לוהטת הייתה כתף לבכות עליה בוודאות. עם זאת, יעל לא נראתה מעוניינת למה הוא לבד אבל גם לא הייתה אישה שקונה סתם משקאות לזרים ועוזבת. במקום זאת, היא הצביעה מאחוריו, "למה שלא תבוא ותצטרף אלינו?" הוא פנה לכיוון שהיא הצביעה. ישבו בתא עגול סביב שולחן שתי נשים נוספות, שתיהן בערך בגיל של יעל וכמוה לבושות בשמלות לוהטות שהראו את המחשוף השופע שלהן, אחת כהת שיער כמו יעל ובאותו גובה והשנייה בלונדינית, נמוכה באופן ניכר מהאחרות. לרגע קצר גיא שקל את האפשרויות שלו — מצד אחד הוא יכול לשבת כאן ולהתבכיין וללא הכסף לשלם על עוד משקה או שהוא יכול ללכת ולשבת עם שלוש נשים מבוגרות נאות, שגם אם לא סביר שייצא מזה משהו, לפחות זה יכול להוביל לקצת פלירטוט ותזכורת שהוא בעצם נראה טוב ולעיתים קרובות די מצחיק. "כן, תודה," הוא אמר, קם ממקומו ועקב אחריה. "אני נעמי," אמרה הברונטית השנייה. "רחל," אמרה הבלונדינית. אף אחת מהן לא נתנה שם משפחה. "גיא," הוא ענה ותהה אם הוא צריך לתת את שם המשפחה שלו ואז מתוך הרגל הוא הוסיף, "טמפלטון." "אז למה בחור נאה כמוך יושב לבד?" אמרה רחל, טופחת על המושב לידה כדי שהוא ישב. הוא עשה זאת, יעל מחליקה אחריו כך שהוא היה דחוס ביניהן עם נעמי שזזה כך שהיא הייתה מולו. "בקיצור, בדיוק נפרדתי מחברה," הוא אמר. "אני לא מכירה אותה וכבר יכולה להגיד שאין לה טעם," אמרה נעמי והשאר גם הציעו את תנחומיהם. "יש הרבה דגים בים," חייכה רחל ואולי זה היה הדמיון של גיא אבל הוא היה בטוח שהרגל שלה נגעה בשלו כשהיא דיברה והאם היא נשכה את השפה שלה קצת בפלירטוט? הוא החליט, כנראה שלא, אבל טוב… "כן, שלושה חודשים זה כלום," הוא אמר, מוסיף "זה כמה זמן היינו ביחד." "אהבת נעורים, עברתי עשרות כשאני הייתי בגילך," צחקה יעל ולרגע הוא חשב שהיא זוכרת כשעיניה קיבלו מבט חולמני והיא נשכה את השפה שלה מעט, אבל אז היא חזרה להווה, "אז למה הברנדי?" "לפעמים פשוט צריך את זה, אתה יודע?" הוא ענה, "יום רע בכללי." מבחינת הנשים זה היה נכון או לפחות אף אחת מהן לא הכחישה אותו או ניסתה לחפור לסיפור עצוב ואם הוא היה כנה, הוא לא היה בטוח עכשיו למה הוא שתה לבד.

כעת, אחליף את השמות והמקומות לשמות עבריים ואתרגם את הטקסט לעברית:

בין אם כן, עבודה אחת גרועה לא הייתה משנה (וזה לא היה נורא, כנראה שווה ציון ב' עכשיו כשחשב על זה) וקרן הייתה נראית טוב אבל קצת משעממת במיטה, אפילו האנאלי היה רק שישה מתוך עשר. "את גרה קרוב?" שאלה נעמי. "אני לומד במכללה מקומית," הוא ענה והשיחה עברה מהפרידה שלו. הוא סיפר להן קצת על עצמו, שהוא בן תשע עשרה, שקרן הייתה רחוקה מלהיות החברה הראשונה שלו ולכן הוא ידע שהוא לא יהיה שבור לב לנצח (או אפילו לא הרבה זמן) ושהוא חולק חדר במעונות כמה קילומטרים משם. בתורן, הוא למד שהשלוש נשים היו בעיר לנסיעת עסקים ושהן נשארות במלון. הן היו קצת מעורפלות לגבי מצב הנישואים שלהן, למרות שהוא שם לב שלשתי רחל ויעל היה פס קטן של עור לבן במקום שבו טבעות הנישואים שלהן היו בדרך כלל. הן דיברו קצת על העבודה שלהן, למרות שזה נראה כמו עיסוק במבנה הפנימי של חברות, הוא הבין מעט כמו שהן כנראה הבינו כשהוא דיבר על המאמר על הגל שהוא בדיוק כתב. עם זאת, למרות חוסר ההבנה ההדדי, השיחה הייתה מהנה וזרמה במהירות, שלוש הנשים גרמו לו להרגיש במרכז תשומת הלב, בעוד אף אחת מהן לא ניסתה להאפיל על חברותיה. הוא סיים את המשקה שלו, אבל נעמי כבר קראה למלצר והזמינה עוד. למזלו, גיא היה מסוגל להתמודד עם האלכוהול כי זה לא היה הפעם היחידה שהמלצר היה שם כי שלוש הנשים יכלו לשתות, אפילו יותר למזלו הן כולן נראו שמחות לקחת את החשבון ואם זה לא היה ג'נטלמני לא להציע, זה כל מה שהוא יכול היה לעשות עם כרטיס מת בכיסו. שלוש הנשים היו ידידותיות מספיק בהתחלה, אבל הן בהחלט הפכו לידידותיות יותר, רחל ויעל כמעט יושבות עליו ונעמי, שתיהן מושיטות יד לתפוס את ידו ולהעביר את רגלה על שלו. רחל הרימה את הכוס המלאה שלה, "אז עכשיו שנפרדתם, לא הגיע הזמן שתחפש מישהי חדשה — צניעות היא מוערכת יתר על המידה." היא חייכה כשהיא לגמה, מבטה נע עליו ברמיזה. גיא הרגיש יובש בפה, שזה לא בגלל שהוא היה צמא, מזהה שהבלונדינית הקצרה בעצם מציעה את עצמה לו. הוא קיווה שחברותיה יקבלו בקרוב את הרמז ויתנצלו כדי שהוא יוכל לעבור לזמן לבד איתה ולאשר שהיא רוצה לעזור לו להתגבר על שברון הלב עם סקס ללא מחויבות. שרשרת המחשבה הזו נשברה מיד כשיעל הניחה את ידה על ירכו ושפשפה אותה. אם הוא חשב שרחל הייתה ברורה, חברתה לא הייתה עדינה גם כן, כשהיא עברה גבוה יותר ויותר, כמעט לא עוברת על הגוש המתרחב במכנסיו, אבל קרובה מספיק שהיא לפחות תרגיש את החומר עולה ומתוח במדרונו. היא חייכה אליו מינית, "הניסיון שלי הוא שאתה אף פעם לא רוצה לחכות מספיק כדי להתחרט על זה." "תאמיני לי, אני לא," הוא ענה, למרות שהוא היה עכשיו במבוכה של איזו מהשתיים הוא רוצה להיות לבד איתה, שתיהן היו לוהטות וסקסיות, עם חזה שאחרים היו מתים בשבילו ושתיהן היו בעצם כותבות על מצחן שהן מוכנות לכיף. זה השאיר את נעמי, יושבת מולו והוא הסתובב מרחל כדי לפנות אליה, הוא ראה שהוא עומד בפני החלטה עוד יותר מסובכת, כשהיא נשענת קדימה, שמלתה משתחררת כך שהחזה הגדול שלה כמעט נופל החוצה, ועם חיוך מזמין על פניה. היא העבירה את לשונה בצורה חושנית על שפתיה כאילו היא מפנטזת על ארוחה עסיסית, כנראה נקניקייה, "תמיד עדיף ללכת על ניסיון גם כן, מישהו שיכול באמת למחוק את הזיכרונות הכואבים האלה." "כן, ניסיון," גיא הנהן, מנסה להבין אם הוא הולך לקבל זיון הלילה או אם שלוש הנשים יפריעו זו לזו ולמרות שיש לו שלוש אפשרויות בטוחות הוא יחזור למעונות לא מסופק. אולי רחל הייתה מודאגת מהתחרות מחברתה כשהיא הניחה את ידה על ירכו השנייה, עוברת למעלה כך שגם היא הייתה רק סנטימטרים מתחת לגוש שלו וזה היה בלתי אפשרי לפספס את זה או את העובדה שהזרת שלה נוגעת בזו של יעל. היא נתנה לו חיוך חושני, "אז אם היית יכול לבחור מי מאיתנו זה היה?" לעזאזל, זו הייתה שאלה טריקית. הוא יכול לומר רחל, אבל זה היה אומר שהוא ידחה את יעל ונעמי, אבל באותה מידה, אם הוא היה אומר יעל זה היה אומר לא לרחל או לנעמי, ואם הוא היה אומר נעמי, זה היה להתראות רחל ויעל. אם הייתה לו חצי שעה הוא כנראה היה יכול להחליט אם הוא רוצה את הבלונדינית הקצרה או אחת משתי הברונטיות הגבוהות והחושניות באותה מידה, אבל הוא גם ידע שיש לו רגעים. "אני לא יכול לבחור, אתן כולכן מהממות, שלושתכן." זו הייתה תשובה מתחמקת, אבל אף אחת מהנשים לא נראתה נעלבת, במקום זאת הן צחקקו ביניהן והחליפו מבטים. "זו תשובה מושלמת," אמרה יעל והוא הפנה את ראשו מרחל חזרה אליה, "כולנו אמרנו, כשישבת בבר, שאתה נראה כל כך גברי שגרמת לכוסות שלנו להירטב." אפילו כשהיא דיברה הוא יכול היה להרגיש את רגלה של נעמי עולה על פנים השוק שלו, מלטפת אותה בעדינות, אבל באופן בלתי ניתן לטעות. היא חייכה רחב יותר, נשענת עוד יותר קדימה כך שזה היה נס שהחזה שלה לא נשבר מהשמלה שלה. "שלושתנו? אתה חושב שאתה יכול להתמודד עם זה?" לרגע גיא לא היה בטוח אם הוא הבין מה שהיא אומרת.

למרות שקיווה שהוא באמת מסוגל לכך ושזה לא סתם איזשהו קריסה נפשית שהוא חווה בתגובה לפרידה מקרלה. בזהירות הוא אמר, "אני יכול?" "בטוח," נדין חייכה וידיה של חברתה עלו גבוה יותר כך שהיו שתיהן מעל איברו, מעסות אותו מתחת למכנסיו, "אתה חושב שאתה יכול לזיין את שלושתנו?" זה היה משהו שגיא מעולם לא הוצע לו ובאמת, הוא לא היה בטוח אם הוא יכול לספק שלוש נשים בבת אחת (שתיים, כן; שלוש זה שאפתני), אבל באותה מידה זה לא משהו שקורה כל יום ואם הוא ייכשל זה עדיין יהיה כישלון אפי שהוא יכול לספר לנכדיו (בעצם, עכשיו כשהוא חשב על זה, כנראה שלא). "אני יכול," הוא אמר בחוזקה רבה יותר, "אני יכול לעשות את זה." "מה אתן אומרות גבירותיי?" שאלה נדין בחיוך שהציע שזה שאלה שהיא כבר יודעת את התשובה לה, "האם נעשה רביעייה עם הסוס הצעיר שלנו כאן?" "או כן," נהמה רחל. "אני רוצה את זה," הוסיפה יעל. ההחלטה התקבלה, נדין הסירה את רגלה כדי להחזיר את העקב שלה שוב בזמן שהאחרות קמו, גיא עוקב אחרי רחל מחוץ לתא. הם עצרו בכניסה לבר בזמן שנדין הלכה לסגור את החשבונות שלהם לפני שפנו למעלית ועלו לקומה השישית, כל הארבעה היו נינוחים כאילו הם רק עמיתים לעבודה בדרכם לחדרים שלהם ולא עומדים לקיים אורגיה בין נער ושלוש נשים בשנות הארבעים לחייהן שפגש פחות משעה קודם לכן. הם עצרו מחוץ לחדרה של יעל, או לפחות גיא הניח שזה היה החדר של יעל כי היא זו שהוציאה את הכרטיס מהתיק שלה. הוא תהה בקצרה כמה מהשלוש תכננו לפני שהזמינו אותו, כי אף אחת מהן לא הציעה חדר, אבל כולן נראו בהסכמה לגבי לאן הם הולכים. הוא משך בכתפיו נפשית, זה לא היה משנה בכלל, הוא היה כאן והוא היה חרמן. האור נדלק וגיא עקב אחרי יעל ורחל דרך המסדרון הפתוח לחדר הראשי, עם המיטה הזוגית הגדולה, ספות ושולחן ארוחת בוקר קטן עם כמה כיסאות. הבלונדינית פנתה אליו ברגע שהייתה ליד המיטה ומהמבט המזמין על פניה היא לא ציפתה להסתובב ולשבח את עיצוב החדר. הוא צעד קדימה מכסה את המרחק הנותר ביניהם והנמיך את ראשו לעברה, ידיו אוחזות במותניה כשהוא עושה זאת. פיה היה פתוח לקבל אותו, שפתיה לוחצות כשהלשון שלה רפרפה קדימה ורצה על שלו. הוא משך אותה קרוב יותר כך שהוא יכול להרגיש את שדיה הרכים נמחצים נגד חזהו, אצבעותיו חופרות חזק במותניה כשהיא אוחזת בישבנו ולוחצת באותה מידה. הוא שמר על זה רק לרגע לפני ששבר את זה והסתובב לפגוש את יעל. הברונטית הגבוהה הייתה בגודלו ופיותיהם השתלבו יחד כאילו הם נועדו להתנשק אחד עם השני. ידיו עברו לישבנה והוא חפן אותו דרך שמלתה, לשונה רפרפה קדימה חזק מה שמרמז שהוא עושה משהו נכון. הם המשיכו, אולי, חצי דקה, זמן מספיק לרחל להתיר את עניבתו ורוב הכפתורים בחולצתו. ואז הוא הרגיש יד נוספת על כתפו והוא פנה לעבר נדין. הברונטית לא בזבזה זמן ושמלתה כבר הייתה למותניה, שדיה הגדולים והיפים חשופים כפי שציפה שיהיו, עם אחד מהם מנוקב (כמו גם הטבור שלה). הוא העריץ אותה לרגע ואז סגר את המרחק של חצי רגל ביניהם כך שהיא הייתה בזרועותיו, ידיו על גבה העירום כשהיא בתורה משכה את חולצתו מכתפיו, כשהפה שלה עבר לשלו. מאחוריו, רחל (או אולי יעל, למרות שהוא חשב שזו הבלונדינית) הייתה פותחת את הכפתורים הנותרים בחולצתו והוא שחרר את נדין מספיק זמן כדי שחברתה תוכל למשוך אותה, לפני שהוא חזר ללטף ולשפשף את גבה. ואז חזר ליעל, שניצלה את הזמן להתפשט לתחתוניה ועקביה הגבוהים. שדיה היו גדולים וקופצניים כמו של חברתה ופיו של גיא כיוון למטה למצוץ בתאווה פטמה. גם לה היה פירסינג בטבור ולב על זרועה העליונה, שכוסה קודם לכן על ידי שמלתה. פיו ינק בתאווה את הפטמה כשהיא גנחה בהתרגשות. הוא בעט את נעליו בזמן שעשה זאת, מרגיש את רחל (הוא היה בטוח שזו היא כי הוא יכול היה לראות את נדין בזווית העין שלו כשהיא הסירה את שמלתה עד הסוף) פותחת את חגורתו ומחפשת את הרוכסן. הבלונדינית הייתה מושכת את מכנסיו אפילו כשהוא העביר את פיו למעלה לנשק את יעל ואז את נדין שהצטרפה אליהם, כך שהיא הייתה שד לשד עם חברתה כשהוא התנשק תחילה עם אחת ואז עם השנייה. המשימה הושלמה עם הסרת המכנסיים רחל גם עמדה ועברה לעמוד ליד יעל, כך שברגע שהוא סיים להתנשק עם הברונטית הגבוהה הוא היה יכול לעבור במהירות לחברתה הקטנה יותר, לשונו טועמת את שלה כשהם התנשקו בתשוקה, יד אחת על ישבנה, מלטפת אותו מתחת לשמלה כשהשנייה הגיעה מסביב והחליקה מתחת לתחתוניה של נדין כדי לתת לישבנה את אותו הטיפול. גיחוך באמצע, יעל הגיעה לתחתוניה, "תני לי להוריד את זה," היא אמרה והסירה אותם במהירות כך שהיא הייתה עירומה מלבד עקביה הגבוהים. זה השאיר את רחל היחידה מבין הארבעה שעדיין הייתה לבושה לגמרי. למרות שלא להרבה זמן כיוון ש…

בזמן שגיא התנשק עם נדין (שבאותו הזמן הורידה את התחתונים שלו באומנות, והזין הגדול שלו קפץ למעלה כשהיא עשתה זאת), יעל הייתה פותחת את הרוכסן של חברתה ומוציאה אותה מהשמלה שלה. גיא עמד לעבור לאחת מהן, אבל במקום זאת, יעל התכופפה ונשקה לרחל, שהגיבה בהתלהבות, ידיה אוחזות בישבן החשוף של חברתה. "מממ, זה גדול בנות, נראה שהצלחנו," נדין קטעה את חברותיה ובכדי לחזק את דבריה החזיקה את כל אורך הזין של גיא, עשרה אינץ'. "אלוהים, עבר זמן מאז שראיתי אחד כזה גדול," צחקה יעל. "החברה שלך בטח הייתה קרה אם ויתרה על אחד כזה," הוסיפה רחל, כשהיא גם הסירה את תחתוניה, היא הייתה מגולחת לגמרי עם קעקוע קטן מעל החריץ שלה של פרפר גדול יושב על גבעול ורד קטן. היא לקחה עוד צעד קדימה והגישה את פיה לגיא. הוא קיבל את הצעתה בשקיקה, שפתיו נדחפות לשלה ולשונו מתקדמת קדימה כשידה מצטרפת ליד חברתה במדידת אורך הזין שלו. בזמן שהידיים היו בסדר, ליעל הייתה רעיון הרבה יותר טוב איך לבדוק את הזין שלו. היא ירדה על ברכיה, "תני לי לנסות," היא לחשה ולקחה את הקצה לפיה, מחליקה למטה ודוחפת את ידיה הצוחקות של חברותיה הצידה. שתי הנשים האחרות שחררו, רחל ירדה על ברכיה בצד אחד של יעל, בזמן שנדין הסירה את תחתוניה לפני שכרעה על הברכיים בצד השני. גיא לא חווה מציצה משולשת לפני כן, והוא מהר הבין שזה חבל, כי הן עשו את זה הרבה יותר טוב מהרגיל. יעל הייתה הראשונה, מוצצת בתאווה את הזין שלו בזמן ששתי חברותיה התמקמו. הנער גנח מהתרגשות כשהוא ראה את הזין שלו נעלם בין שפתיה כשהיא לקחה אותו עמוק יותר מאשר קרלה. אחרי כמה שניות, רחל ואז נדין הצטרפו, לשונותיהן הגמישות מתגלגלות על תחתית הזין שלו, מרטיבות אותו כמו החלק העליון שהיה בתוך פיה של יעל. הוא נתן גניחה מסופקת נוספת כשפיה של רחל עברה לשק האשכים שלו והיא מצצה אותו בצורה מגרה, לפני שליקקה את תחתית הזין שלו. אבל בדיוק כשהוא התחיל להיכנס עמוק לתוך יעל היא נסוגה ומיד נדין לקחה את מקומה, שפתיה המפנקות מתגלגלות על הזין העבה והבשרני שלו כשהיא לקחה אותו פנימה. הברונטית השנייה לקחה את תור שלה בליקוק הזין שלו, מחליפה את רחל בליקוק תחתית הזין שלו, בזמן שהבלונדינית חזרה לשק האשכים שלו. "לעזאזל," נהם גיא כשהשלוש נשים החליפו שוב ורחל התחילה למצוץ אותו. היא הייתה אפילו יותר נלהבת ונמרצת משתי הברונטיות, ראשה קופץ על הזין שלו ודוחף את חברותיה הצידה כשהיא גרגרה את הזין כל כך עמוק שגיא ממש הרגיש את עצמו נכנס לגרונה. היא לא נראתה מוטרדת, ממשיכה לקפוץ במהירות, קו של רוק מחליק משפתיה. "אלוהים," הוא גנח כמעט בתפילה, "משיח." מאחוריה, שתי הברונטיות, בלי זין, פנו זו לזו והתנשקו בתשוקה, ידיהן מתגלגלות על גופן ופטמותיהן, מלטפות, חוקרות, משפשפות. לפחות לכמה דקות לפני שראשה של רחל קפץ אחורה ולפני שהיא יכלה לחזור יעל, כמו שועל, צללה למטה והחלה לבלוע את הזין שלו. הפעם זו הייתה רחל ונדין שהתכופפו על ברכיהן מאחוריה, לאחוז ולשחק עם הפטמות של זו של זו כשהן התנשקו חזק, קולות המציצה שלהן מתחרים עם הגרגרות הרמות של יעל והקללות החוזרות של גיא. שתי הנשים המשיכו לכמה רגעים, לפני שהחליטו לחזור לזין שלו, פיותיהן נפתחות ללקק כל צד בזמן שיעל קפצה למעלה ולמטה, אם כי מהר וחזק, לא לוקחת את העומק.

Avatar photo

By יעל אפק

יעל אפק היא סופרת נלהבת שמרגישה חיבור עמוק לתחום הספרות הארוטית. היא אוהבת לשלב בין תשוקה ורגש בסיפוריה, ותמיד מחפשת דרכים חדשות להעביר חוויות חושניות ואינטימיות דרך המילים. יעל כותבת במיוחד עבור הקהל הישראלי ומאמינה שדרך הסיפורים שלה היא יכולה ליצור חיבור רגשי עמוק בין הקוראים לתכנים. מלבד הכתיבה, יעל גם אוהבת לפרסם סיפורים של אחרים, מתוך אמונה שכל אחד יכול למצוא את מקומו בעולם הארוטי ולשתף את החוויות שלו עם הקוראים.