קתרין בהתה בטלפון שלה ואחזה במזוודה שלה. היא ידעה שהיא לא אמורה להסתכל למטה כשהיא אמורה למצוא את הנסיעה שלה במקום חדש. אבל היא הייתה יותר מדי חרדה מכדי לא לשלוח הודעה לחברתה ולהבטיח שהיא באה בפעם החמישים. לכל מי שקרה לה להביט בה באותו בוקר, הם היו נדהמים. היא לבשה תלבושת שמרנית באורך הברך עם איפור כבד מאוד ושקיות עיניים ענקיות מתחת לעיניה. האישה המסכנה נראתה כמו חתול רטוב שנאבק לשחות למעלה וליילל לעזרה. היית מרגיש מחויב לגשת ולעזור לה אבל היית עוצר ברגע שהיא הייתה נותנת לך מבט קר. האישה השזופה הייתה פשוט אגוז קשה לפיצוח. "מותק, איפה את?" היא שאלה את השאלה לאף אחד בפרט כשהעקבים שלה נקישו בקול רם על הרצפה. מותניה התנדנדו הלוך ושוב כשהגוף העבה שלה תמרן דרך הטייס האוטומטי מתוך שדה התעופה הצפוף. אנשים היו בדרכם לעבודה, מבקרים הורים, ופשוט ממשיכים ביום שלהם כשהם נדחקים הצידה על ידה. קתרין הייתה כוח דומיננטי אפילו במצב האומלל שלה כשהיא בגובה של מטר שמונים. עורה היה נחמד וחלק עם המסקרה שלה שיצרה עיני חתול מהממות. היא הייתה מדהימה אבל חסרת ביטחון מאוד ורצתה לצאת מכאן. אבל היא לא יכלה עדיין. האישה השזופה לא יכלה לברוח ולהתחבא בפינה כמו שהייתה עושה כילדה. הם דיברו במשך שנים רבות על להיפגש כדי שהיא תברח עכשיו. כמו ברכה מהשמיים, הטלפון שלה התחיל לרטוט בידה והמסך שלו נדלק. על המסך הופיע השם והפנים של החברה הכי טובה שלה מזה שלוש שנים. היא רצתה לבצע שיחת וידאו. "אוי, חרא." קתרין מלמלה כשהיא התחילה להילחץ. האישה הגבוהה הסתכלה מסביב כדי למצוא מקום פרטי. היה את חדר השירותים הנשים כמה צעדים ממנה אז היא רצה לשם וסגרה את הדלת בחוזקה. ממה שהאישה המגושמת יכלה לראות לא היה אף אחד אחר בשירותים כך שהיא יכלה לדבר בחופשיות. עם אנחה ארוכה, היא הניחה את המזוודה שלה, פרעה את השיער הקצר שלה, ווידאה שהאיפור שלה לא מרוח. כל מה שהאישה רצתה היה להרשים את חברתה. הן דיברו כל כך הרבה זמן שהיא הרגישה מחוברת אליה. בכל פעם שהיו להן אפילו ויכוחים קלים היא הייתה מקבלת התקף חרדה. זה היה לא בריא אבל קתרין נהנתה מההתרגשות שבאה עם מערכת היחסים הסוערת שלהן. זו הייתה אחת הקרובות והארוכות ביותר שהיו לה בכל חייה ולכן היא הייתה מיוחדת. קתרין אפילו לא שמה איפור אבל לפגישה הזו היא שמה אותו בפעם הראשונה. התהליך היה מאוד מבולגן כשהיא קנתה מוצרים אקראיים שלא התאימו לעורה כמו שחשבה שיתאימו. בסופו של דבר, לאחר שביקשה את עזרתה של חברה אחרת באינטרנט, היא הצליחה להיראות ייצוגית. עדיין, קתרין יכלה לדעת שזה לא היה מושלם. זה השאיר אותה עצבנית כשהיא קיבלה את שיחת הטלפון והסתכלה למטה על המסך. המסך השחיר לרגע ואז היא ראתה את האישה שגנבה את ליבה. היא הייתה מבוגרת בכמה שבועות מקתרין, הן נפגשו כשהיא סיימה את התואר הראשון שלה. בימים אלו היא עבדה על תואר שני והשיחות שלהן לעיתים קרובות התמקדו בכמה שהיא לומדת. אבל אי אפשר היה לדעת זאת במבט ראשון על פניה. היא הייתה מושלמת עם עור קרמל, אף רחב עם פירסינגים, ושיער מתולתל עם גוון ירוק רך שהתאים לעיניה. קתרין הרגישה את ליבה מדלג למראה שלה ואיחלה שהן כבר היו מחזיקות ידיים. האישה השנייה כנראה הרגישה אותו דבר כשהיא התנשמה ופניה התבהרו כשהיא התחילה לדבר. "קתרין!" היא קראה בשמחה. היא הלכה במה שנראה כמו שכונה צפופה, מתנשפת מהמסע. "אני כמעט שם אבל וואו, את נראית כל כך לוהטת! את נראית מדהים!" קתרין הסמיקה כהה, לא רגילה לקבל מחמאות כאלו. "סיסי, את כל כך מתוקה. עקבתי אחרי אחד המדריכים שהראית לי לפני כמה חודשים ואני שמחה שזה הצליח." זו הייתה האמת כי סיסי הייתה פעם מאוד בעניין של איפור וסטיילינג. סיסי צחקה בקול הצפצפני שלה וחייכה אליה. "אני כל כך שמחה שעשית את זה בשבילי." האודיו התמלא בסטטיקה והיא נקטעה כשהיא המשיכה. "אני אהיה שם בעוד כמה דקות. תוכלי להדליק את המיקום שלך בשבילי?" "כמובן!" היא הרגישה כמו ילדה נרגשת כשהיא הורידה את הגדרות הטלפון שלה והדליקה את המעקב. הן שיתפו את המיקום שלהן בעבר כדי לוודא שכל אחת מהן הגיעה הביתה בבטחה בלילה. האישה הפאנקית צחקה מההתלהבות שלה מה שגרם לקתרין להסמיק. היא הסתכלה על האישה ומצמצה בשפתיה. "את נראית כל כך יפה, קתרין. את נראית מהממת עכשיו." קתרין צפתה בעיניה של סיסי מתכהות כשהיא דיברה והיא בלעה רוק. האישה הצעירה ידעה בדיוק מה המבט הזה אומר. היא קיבלה אותו פעמים רבות בשיחות קוליות כשההורים שלה היו מחוץ לבית והחדר שלה היה ריק. האישה הכהה לא ידעה איזה תווית לשים על מערכת היחסים שלהן. הן לא היו בדיוק חברות כי סיסי התעסקה עם אחרים כל הזמן וקתרין לא רצתה בן זוג. היא פשוט הרגישה שהחיים שלה זזים מהר מדי עם הקולג' וההתמחות שלה כדי שיהיה לה משהו נוסף לדאוג לגביו. אבל הן לא היו רק חברות הכי טובות כי חברות הכי טובות לא שולחות אחת לשנייה תמונות עירום והודעות סקסיות כל יום. הן היו משהו אחר שקתרין נאבקה לתאר. הפגישה הזו הייתה דוגמה נוספת למצב המוזר שלהן. במבט על הדלת, קתרין בלעה את הרוק שנאסף בגרונה היבש ו
שאלה. "מאחר ואת רחוקה, אפשר לתת לך הצצה למה שיבוא?" האישה המעוגלת שילבה את ידיה והדגישה את חזה שלה כדי שסיסי תראה. זה לא היה גדול מדי אבל זה עדיין גרם לאישה השזופה לקפוא ולהתחיל לגמגם בתשובתה. "א-אני אשמח, מותק." הכינוי גרם לקתרין להתלהב עוד יותר לעשות מופע הצצה בשביל הבחורה. היא הניחה את הטלפון על מיכל מגבות נייר והלכה לדלת השירותים. לא היה מנעול על הדלת כי החדר היה מלא בתאים עם מנעולים אבל היא עדיין יכלה לחסום אותה. קט תפסה שרפרף קרוב והציבה אותו מתחת לידית הדלת של השירותים. היא משכה חזק והדלת זזה רק מעט. אבל זה השאיר רק סדק זעיר שכמעט לא הכניס אור שמש. זה היה מספיק טוב כדי לעשות את מה שהיא צריכה. עדיין, קתרין הרגישה את הבטן שלה מתחילה להתמלא בחרדה לעשות את זה בציבור. האישה עם העור הקרמלי עמדה לחשוף הכל בשירותים של שדה תעופה עם מאות אנשים מחוץ לדלת. זה הפך את כל המעשה לאסור בצורה מסוימת. היא שברה את הכללים וזה גרם לה להתחיל להירטב. הבחורה החרמנית תפסה באחד הכיורים של השירותים ונשמה נשימה כבדה. היא אז העבירה את תשומת ליבה לרוכסן השמלה שלה. "מתי הייתה הפעם האחרונה שראית אותי מתפשטת ככה?" היא דיברה בטון אוורירי כשהיא התחילה להשתחרר מהבגדים שלה. סיסי נראתה חיוורת כשהיא צפתה בשמלה שלה נופלת לאט לאט לרצפה ומגלה שהיא לובשת חזייה כמעט שקופה. "אה, אולי לפני כמה ימים. את הולכת להתפשט לגמרי שם?" "את יודעת שזה מה שאת רוצה," לחשה קתרין, משילה את החרדה שלה יחד עם החזייה שמנעה מהחזה שלה להשתחרר. "התגעגעת לחזה שלי כבר זמן מה, לא?" היא שיחקה עם הלטינית המבוכה כשהיא נאבקה לא להיות מתבכיינת בציבור. כשהן היו יחד ככה התפקידים שלהן נטו להתחלף. קט לא תמיד הייתה האישה הביישנית והצנועה שמשחקים בה על ידי סיסי המנוסה יותר. זה היה ככה בהתחלה אבל ברגע שהן נהיו נוחות אחת עם השנייה זה השתנה. האישה הצעירה מצאה את עצמה נרגשת מהרעיון של לשבור גבולות ולהשפיל את סיסי מינית. היא אהבה את הדרך שבה האישה השזופה הייתה מכווצת את שפתיה ומנסה לשלוט באנחות שלה כשהיא הייתה אומרת לה שהיא כוסית זונה. ובתמורה, היא הייתה משתגעת לשמוע את סיסי מדברת על להחדיר לה עם המשפחה שלה שלא יודעת כלום. המשפחה שלה הייתה מתפוצצת אם הם היו יודעים שהיא עם מישהי כמו סיסי. מעמד נמוך, מקועקעת מכף רגל ועד ראש עם רק תעודת בגרות עלובה לשמה. זה הפך את זה להרבה יותר טוב. מלכת הקרח שברה את הכללים כל יום בלי שהמשפחה שלה תדע. "היי. תשתמשי במילים שלך." קתרין דקרה את האישה המסמיקה כשהיא העבירה יד על החזה שלה. הקימורים שלה התבלטו כשהיא נענעה את הירכיים שלה ותפסה בעצמה. אף אחד לא יכול היה לעמוד בפני הדרך שבה התחת שלה קפץ בתחתונים שלה עם כל נשימה שהיא לקחה. "זה לא מספיק בשבילך?" היא התקרבה לטלפון שלה ואפשרה ליותר מהגוף שלה למלא את כל המסך. "זה…" האישה התחילה להיחנק כשהיא עברה ליד זוג שהסתובב ובהה בקתרין. מהמסך, קט יכלה לראות שהם עומדים לצעוק. עדיין, היא נענעה את החזה שלה מול הלסבית המסמיקה. "…זה יותר ממספיק בשבילי." האישה עם העור הכהה צחקקה כשהיא שמעה את זה והיא הסתובבה. זה היה כך שהתחת שלה היה בתצוגה מלאה כשהיא פישקה אותו עם הידיים שלה. הם עדיין היו בתחתונים שלה אז לא נראה הרבה כי הבד שמר על הפרי העסיסי שלה מרוסן. היא יכלה לשמוע את סיסי ממלמלת שתוריד את זה ותראה לה את כל החור שלה. אבל קתרין לא רצתה לעשות את זה עדיין. לא, היא רצתה להקניט אותה עוד קצת. מחוץ לשירותים, היא יכלה לשמוע מישהו גונח על כך שהוא צריך להשתין. שתי הנשים הפכו לשקטות עם קתרין מכופפת, תופסת את התחת השמן שלה, והידית של הדלת רועדת. הדלת לא זזה והזר נאנח על כך שהדלת שבורה אבל הם לא חקרו יותר. זה שלח גל של אדרנלין בכל הגוף שלה. זה נתן לה את המוטיבציה לשים את הידיים שלה על הקיר. עם זה, היא התחילה לנענע את הגוף שלה ולמחוא את התחת השמן שלה יחד. זה לא היה בדיוק ריקוד כי היא לא הייתה רקדנית טובה אבל זה היה מספיק טוב כדי לעבור. הלחיים של קט נראו טעימות ולחוצות נגד הלנז'רי שלה כשהיא הזיעה ונשמה בכבדות בחדר החם. סיסי איבדה את כל השפיות שלה כשהאישה השנייה בידרה אותה עם הגוף השופע שלה. כשהיא המשיכה לנענע את התחת שלה היא התחילה לדחוף את התחתונים שלה למטה. נותנת ליותר ויותר מהתחת החשוף שלה להיחשף עד שהתחתונים שלה נפלו לקרסוליים שלה. החור שלה היה פתוח ורחב, מהבהב לסיסי שהייתה מביכה את עצמה בציבור עם ההתנהגות שלה. קתרין אהבה להיות נצפית על ידה ועל ידי עוברי אורח. "את יכולה לדחוף את התחת שלך קרוב יותר למצלמה?" סיסי התחננה כמו כלב וקתרין חייכה כשהיא שמעה את הקול שלה נשבר. זה יהיה יום ארוך, בתקווה שהדלת תישאר סגורה היטב.