יומן יקר, אף פעם לא חשבתי שאכתוב בך על משהו כזה. הכל התחיל מטעות טיפשית, אחת שמעולם לא דמיינתי שתכניס אותי לצרה כזו. אבל הנה אני, יושב בתא קר, מואר באור קלוש, מנסה להבין את הכל. זה היה עוד לילה רגיל עם חברים, שום דבר יוצא דופן. נהנינו, צחקנו והתבדחנו כמו תמיד. אבל אז הדברים השתנו, ולפני שהבנתי מה קורה, מצאתי את עצמי במושב האחורי של ניידת משטרה, ידיים אזוקות מאחורי הגב. הנסיעה לתחנה הייתה מטושטשת, האורות המהבהבים וקול הצופרים מהדהדים באוזניי. המשכתי לשאול את עצמי איך הגעתי למצב הזה, אבל לא משנה כמה ניסיתי, לא הצלחתי למצוא תשובה טובה. כשסוף סוף הגענו לתחנה, עברתי תהליך כמו פושע רגיל. לקחו את טביעות האצבעות שלי, תמונת המעצר שלי, הכל. ואז הם זרקו אותי לתא, כאילו הייתי לא יותר מחתיכת זבל שיש להשליך. כשישבתי שם בחושך, מנסה להבין מה קרה, לא יכולתי להשתחרר מהתחושה של פחד שכרסמה בתוכי. ידעתי שאני בצרות, ידעתי שאין לי מושג איך לצאת מזה. ואז הוא נכנס. גבר כהה עור עם שרירים בולטים ובולט נוסף שלא יכולתי להוריד ממנו את העיניים, קצין יעקב. הוא היה השומר שישנה הכל. הייתה לו הילה של כוח סביבו, כאילו הוא אחראי על הכל ועל כולם. יכולתי להרגיש את עיניו עלי, חודרות לתוכי בעוצמה ששלחה צמרמורת בגבי. בהתחלה ניסיתי להימנע ממבטו, ניסיתי להעמיד פנים שהוא לא שם בכלל. אבל זה לא עזר. הוא כבר סימן אותי, כבר החליט שהוא הולך להפוך את חיי לגיהינום עלי אדמות. "נראה שיש לנו אורח חדש ללילה!" הוא חייך כשהסתכל על כמה דפים, כמעט מופתע ממה שקרא. "אני נשבע! לא עשיתי שום דבר רע! הכל רק טעות גדולה!" הסתכלתי למטה על הרצפה כדי להימנע מלהסתכל על הבולט שבין הסורגים שהפך למפתה עוד יותר. "זה מה שכולם אומרים מתוקה" הוא חייך כשהוא עובר על הדפים, "לא היית כאן אם היית חפה מפשע לגמרי, נכון?" "בבקשה אתה חייב להאמין לי! הייתי רק קצת שיכורה אבל אני יודעת שלא עשיתי שום דבר לא חוקי!" בלעתי רוק כשניסיתי לזכור מה יכולתי לעשות, יודעת שאני בצרות גדולות. "חחחח! את אפילו לא יודעת מה עשית, נכון?" לקצין יעקב היה צחוק גרוני כשהתקרב עוד יותר לסורגים, שומר את התיק בצד כשהבולט שלו בולט בין הסורגים, כאילו הוא מנסה להראות אותו. "ל-לא, אני מניחה שלא" עניתי בביישנות "חשבתי כך. וכאן כתוב שלא עברת חיפוש גופני?" "כ-כן, למה שאצטרך את זה?" "תני לי לעזור לך להיזכר." הוא אמר כשהוציא את המפתחות מאחור ופתח את דלת התא. משכתי את רגליי למעלה והתכווצתי בפינה, מפחדת שהוא יפגע בי. "בבקשה לא! אל תפגע בי!" "חחחח! אל תדאגי, את תצטרפי אלי לחדר אחר ואני אסביר את המצב. אם תבואי בשקט, לא אצטרך לרסן אותך. אז מה יהיה?" "אני אבוא בשקט…" מלמלתי. "ילדה טובה!" הוא ליטף את ראשי כשקמתי. לא יכולתי להפסיק לחשוב על איך שהוא ליטף אותי וקרא לי ילדה טובה, לא העזתי לתקן אותו, לא שרציתי. הלכתי לפניו, אבל עדיין יכולתי להרגיש את האנרגיה החזקה שלו סביבי, זה היה כמעט כאילו הוא נושא אותי ומחזיק אותי. שמתי לב שרוב התחנה הייתה ריקה חוץ מכמה אנשים בקדמת התחנה. אפילו תא המעצר היה ריק. הוא סוף סוף לקח אותי לחדר מאחור. כשנכנסנו זה נראה כמו משרד רופא עם מיטת בית חולים. "בואי נראה כאן!" הוא התחיל לעבור על התיק שלי, "את בטוחה שאת לא זוכרת למה את כאן?" "לא אדוני! אבל מה שזה לא היה, אני ממש ממש מצטערת!" בלעתי רוק כשעצמתי עיניים וניסיתי להיזכר. "תורידי את הבגדים שלך." "סליחה!?" הסמקתי, מוכנה לעשות בדיוק מה שהוא רצה. "זה מה שאת כאן בשבילו, חשיפה מגונה." הוא חייך כשהוא צפה בי מסמיקה. "אז בואי נראה עם מה אנחנו עובדים, ואז אני אוכל לעשות לך חיפוש גופני." הסמקתי כשהבטתי בעיניו החדות שבחנו אותי, לאט לאט הורדתי את החולצה והראיתי את החזה והבטן החלקים והחיוורים שלי. הנהנתי כשבהיתי בזין הבולט שלו. כשהבטתי בפניו, יכולתי לראות בעיניו את המעקב אחרי הקווים הרכים של גופי. הוא התקדם לאט, מתקרב אלי וחייך. "תמשיכי…" הסמקתי כשהידיים שלי עברו בעדינות מכיסוי הפטמות הוורודות הקטנות שלי למותניים של המכנסיים הקצרים שלי. משכתי אותם קדימה ופתאום נזכרתי איך אתמול בלילה חברים שלי העזו אותי להראות את עצמי להומלס. נענעתי בראשי על כמה טיפשה ושיכורה הייתי. "לא אמרתי להפסיק! תמשיכי!" פקד קצין יעקב "כן, אדוני." התכופפתי והרמתי את הרגל, נותנת לה להחליק החוצה, אחת מידיי מכסה את הזין הקטן שלי כשאני מחליקה את הרגל השנייה וזורקת את המכנסיים הקצרים לרצפה. עמדתי עירומה מול קצין יעקב.

מי בחן את הקימורים העדינים שלי ואת המבנה הקטן שלי. "תזיזי את הידיים, אי אפשר להסתיר דברים ממני." הוא חייך כשהתקרב עוד יותר. "כן, אדוני." לאט לאט הזזתי את הידיים לצדדים, נותנת לזין הקטן שלי להחליק החוצה כשהוא מסתכל עליי ומחייך. "וואו, לא ציפיתי שזה יהיה כל כך חמוד" יעקב חייך כשהתכופף וצבט את הזין הקטן בין האגודל לאצבע המורה שלו. "איי!" קפצתי כשהרגשתי את הידיים החמות שלו מתקרבות. "חחח! זה לא באמת יכול לכאוב." "זה- זה לא, אבל זה פשוט מרגיש קצת מוזר" הסמקתי כשהזין הקטן שלי התקשה בידיו. "הממ, אני רואה. נראה לי שאת אוהבת מוזר, אה?" "ל-לא לא, אני פשוט…" "חחחחח זה בסדר!" הוא תפס את כל הזין שלי בידו ואני שלטתי בכל סנטימטר בגופי כדי לגמור לתוך הידיים החמות שלו. "בואי נעשה לך חיפוש חללים קודם." לפני שהספקתי לומר או לעשות משהו הרגשתי את הידיים שלו זזות קדימה ואחורה כשהוא משחק עם הזין שלי. הייתי מיד קשה כשהידיים החמות שלו שיחקו איתי ועד מהרה, גמרתי בידיו. "סליחה! סליחה! לא התכוונתי! זה היה פשוט יותר מדי!" התחננתי לסליחה אבל פתאום השתתקתי כשקצין יעקב דחף את האצבעות המכוסות זרע שלו לפה שלי. "שששש!" הוא השתק כשהוא מושיט את היד השנייה לשפתיו ועמד. "עכשיו, הכל יהיה בסדר, כל עוד תעשי את אותו הדבר בשבילי כדי שנהיה שווים." "א- אני מניחה שזה רק הוגן". הסמקתי כשהסתכלתי עליו לאט לאט מוריד את מכנסיו. ירדתי על הברכיים כשהמכנסיים שלו נפלו לקרסוליו. "אוי, את פשוט יותר מדי להוטה" קצין יעקב חייך כשהוא ליטף את ראשי שוב, "ילדה טובה." לא יכולתי שלא לחייך כשהוא קרא לי ילדה טובה שוב. יכולתי להריח את הזין המוסקי שלו דרך התחתונים כשהתחלתי לנשק אותו דרך התחתונים. החזקתי את הירכיים השריריות שלו כששפשפתי את האף שלי עליו ונתתי לאף שלי להתמלא בריח החזק שלו. תפסתי את הגומי של התחתונים שלו ומשכתי בעדינות למטה, נותנת לזין הפועם שלו להשתחרר מולי. התכופפתי קדימה, השפתיים שלי מברישות את הבשר החם של הזין שלו. עצרתי לרגע, נהנית מהתחושה של הזין השחור החם שלו בניגוד לעור הלבן החיוור שלי, לפני שבסופו של דבר הכנסתי את הקצה לחיבוק חם ורטוב. שמעתי את הגניחה הרכה שלו, נותנת לי עוד מוטיבציה כשהכנסתי את הזין שלו קצת יותר עמוק. הלשון שלי עקבה אחרי דפוסים מורכבים על הזין העבה והוורידי שלו, מסתובבת ומלקקת את הציר כשהקצה נכנס עמוק יותר לגרוני והרגשתי את האחיזה של קצין יעקב בשערי מתהדקת. הרגשתי רעב בלתי נשלט כשאחזתי ברגליו חזק יותר ומשכתי אותו עמוק יותר לגרוני עד שהרגשתי את האשכים הגדולים שלו על השפה התחתונה שלי. יכולתי להרגיש שהוא על הסף כשהזין שלו פעם בתוך הגרון הצר שלי. הגברתי את המאמץ כששלפתי את הזין שלו מהפה שלי, מכוסה ברוק וטרום-זרע והכנסתי את כל הדבר חזרה שוב, תוך כדי שאני מחזיקה ומשחקת עם האשכים שלו. ציפיתי שהוא יתפוצץ בתוכי, אבל קרה משהו מוזר. הוא שלף את הזין שלו, תפס את זרועי, העמיד אותי והכופף אותי על מיטת בית החולים. "אי אפשר לשכוח את החיפוש חללים שלך!" לפני שהספקתי למחות אפילו קצת הוא תקע את הזין הרטוב והרטוב שלו לתוך התחת שלי. כל הגוף שלי התמתח לחלוטין מהאי נוחות הראשונית אבל הטעם של הזין שלו היה עדיין בפה שלי ופתחתי את עצמי אליו בקלות. הרגשתי את הדחיפות שלו, למרות שהיו עדינות בהתחלה, היו מאוד עמוקות ויכולתי להרגיש את הזין שלו מגלה את הקרביים שלי. כשהוא לאט לאט הגביר את הקצב, הרגשתי את הידיים שלו תופסות את שערי ומושכות אותו כשהוא הגביר את הקצב יותר ויותר. הרגליים שלי היו חלשות כשעמדתי על קצות האצבעות בניסיון לשמור על שיווי משקל מספיק זמן. החזקתי את המיטה חזק כשהוא חבט בירכיים שלי עם שלו כשהזין שלו פעם בתוכי. הרגשתי אותו מאט כשהוא תפס את מותני ונכנס כמה שיותר עמוק ופתאום התפוצץ בתוכי, ממלא את הקרביים שלי בזרעו כששנינו גנחנו יחד. "היית ילדה מאוד טובה!" קצין יעקב חייך כשהוא ליטף את ראשי שוב כשהוא לבש את בגדיו. "תודה! אני אוהבת כמה שאתה גדול" חייכתי כששכבתי על מיטת בית החולים עם רגליים פתוחות וזרע מטפטף לאט מהחור הפתוח שלי כשאני מתנשפת ומשיבה את נשימתי. "חחחח, תודה, זה הרגיש נהדר בתוכך. דרך אגב, את חופשיה ללכת, כנראה שזה היה רק אי הבנה" הוא חייך כשהתלבש ויצא, מיד אחרי שליטף את ראשי וקרא לי "ילדה טובה".

Avatar photo

By יעל אפק

יעל אפק היא סופרת נלהבת שמרגישה חיבור עמוק לתחום הספרות הארוטית. היא אוהבת לשלב בין תשוקה ורגש בסיפוריה, ותמיד מחפשת דרכים חדשות להעביר חוויות חושניות ואינטימיות דרך המילים. יעל כותבת במיוחד עבור הקהל הישראלי ומאמינה שדרך הסיפורים שלה היא יכולה ליצור חיבור רגשי עמוק בין הקוראים לתכנים. מלבד הכתיבה, יעל גם אוהבת לפרסם סיפורים של אחרים, מתוך אמונה שכל אחד יכול למצוא את מקומו בעולם הארוטי ולשתף את החוויות שלו עם הקוראים.