זהו סיפור בדוי. שמות, דמויות, אירועים ומקרים הם תוצרים של דמיונו של המחבר. כל דמיון לאנשים אמיתיים, חיים או מתים, או לאירועים אמיתיים הוא מקרי בלבד. כל הדמויות הן בגירים מעל גיל 18. — המנהל נכנס לחדר של מיכל ורונית בלי לדפוק, כפי שנהג לעשות לעיתים קרובות. השותפות לחדר – יחד עם בחורה שלישית – שוחחו. "גברת לוי, אני מבין שאחותך מבקרת." "כן, מנהל. היא מקווה לעבור לבית הספר 'אלונים' בסמסטר הבא. אחותי, זה המנהל של בית הספר. אדוני, זו אחותי, עליזה." "נעים להכיר אותך, אדוני. אחותי מדברת עליך מאוד." הבנות היו בבירור תאומות, רזות, עם אותו עור יפה בצבע קפוצ'ינו, שיער כהה גלי ועיניים בהירות – כל כך שונות מהג'ינג'ית המלאה במיטה השנייה. "האם את גם שחיינית, עליזה? הקבוצה תמיד יכולה להשתמש בעוד אחת." "לא מהירה כמו מיכל, אבל אני טובה יותר במרחקים ארוכים." "סיבולת היא בהחלט חשובה. איך שליטת הנשימה שלך?" הוא שאל. "אני יכולה לשחות 100 מטרים מלאים מתחת למים, אדוני." "מצוין. את יודעת מה עוד יותר חשוב?" הבחורה חשבה לרגע ואז ניחשה: "טכניקה?" "משמעת. זה משהו שאנחנו מנסים להחדיר בכל השיעורים שלנו כאן. נכון, בנות?" "כן, מנהל!" שתי הבנות הסכימו במהירות. "אני מבין. את מתכוונת כמו לקום ב-5 בבוקר כדי להתאמן כל יום?" עליזה שאלה. "לא בדיוק. האם תרצי לראות דוגמה?" "או, כן אדוני, בבקשה." "טוב מאוד. על הגב, גברת לוי. פה פתוח. אני רוצה שתראי לאחותך כמה מהדברים שלמדת בסמסטר הזה." הבחורה החווירה אך לא חשבה לא לציית. "כן, מנהל." "אין צורך להעמיד פנים שאת תמימה, גברת לוי. אני בטוח שאת ואחותך ניסיתן דברים בעבר, נכון?" "ובכן… " היא התחילה ואז השתתקה. "חשבתי כך. זה טבעי לחלוטין. אבל היום זה יהיה קצת יותר… מתקדם." הוא סידר את מיכל עד שראשה היה ממש בקצה המיטה, ואז פתח את מכנסיו ושחרר את איברו הרך. הוא הכניס את הראש לפיה הקטן. הוא לא זז בהתחלה, נותן לה זמן לשמן את איברו כשהוא גדל, מתארך ומתעבה. עליזה צפתה מקרוב כשהוא התחיל לדחוף, נכנס קצת יותר עמוק בכל פעם. כשהאיבר היה כולו בפנים, הוא עצר. מיכל נאבקה, מתנגדת לדחף לדחוף אותו החוצה. המנהל לקח את ידה של עליזה והניח אותה על צוואר אחותה. "את יכולה להרגיש את זה כשאני נכנס לגרונה? כשהוא כולו בפנים ככה, הוא חוסם את דרכי הנשימה שלה, כך שהיא לא יכולה לנשום בכלל." הוא הוציא לאט ומיכל נשמה אוויר. "היא יודעת לנשום כשהיא מקבלת הזדמנות," הוא הסביר כשהוא דוחף שוב פנימה. עליזה הנהנה, נדהמת כשהגרון של אחותה התנפח עם כל דחיפה. המנהל המשיך לזיין את גרונה של מיכל לכמה דקות, משנה את הקצב, ולפעמים רק מוציא חלקית לפני שהוא קובר את איברו שוב עד הסוף. "היא די מיומנת, נכון?" הוא שאל את התאומה המופתעת. עליזה רק הנהנה. "שליטת נשימה היא מיומנות חשובה. בואי נעשה את זה קצת יותר מאתגר. רונית, תסירי את התחתונים שלך ותשבי כאן, מול פניי, על כתפיה." "כן, מנהל," רונית השיבה, ממהרת לבצע את הוראותיו. "עכשיו אני רוצה שתשתיני. כווני את הזרם שלך על איברי." עליזה צפתה, פה פעור כשהשותפה של אחותה פישקה את שער הערווה העבה שלה והתחילה להשתין. זה טפטף לאט בהתחלה, מטפטף על צווארה של מיכל. כשהמנהל הוציא, היא כיוונה את הזרם להתיז על איברו המבריק. הוא נתן לשתן החם להרטיב אותו לרגע, ואז דחף שוב פנימה, גורם לבחורה להיחנק. הוא התעלם ממאבקיה והמשיך להוציא לגמרי, נותן לשתן של רונית לשטוף אותו, ואז דוחף שוב פנימה במכה חזקה. כשזרם השתן הפסיק, הוא הגביר את הקצב, מוציא רק כמה סנטימטרים אחרי כל דחיפה. לבסוף, הוא היה מוכן לגמור. הוא תפס את שיערה של רונית ומשך אותה למטה, ואז דחף את איברו המפוצץ לפיה, מרוקן את אשכיו. "אל תבלעי. אני רוצה שתשתפי את זה עם גברת לוי." רונית הבינה. כשהוא סיים למלא את פיה, היא התכופפה והמתינה שמיכל תפתח את פיה. ואז היא לאט לאט טפטפה את הזרע שלו לפיה של השותפה שלה. "אני לא רוצה שתבלעי גם גברת לוי. אני יודע שאת רוצה לשתף את זה עם אחותך. עליזה, למה שלא תשכבי כאן ליד מיכל." עליזה הייתה המומה. היא שמעה סיפורים על המנהל, אבל שום דבר לא הכין אותה לזה. בחוסר רצון, היא עשתה כפי שהוא ביקש כשרונית זזה הצידה. "את די מבולגנת, נכון?" הוא שאל את מיכל. פניה ושערה היו רטובים לגמרי, רוויים בתערובת של שתן של רונית, זרע שלו ורוק שלה. הוא לקח את התחתונים של רונית וניגב את פניה, לפני שהכניס אותם לכיסו. "פתחי את פיך, עליזה," הוא הורה. מיכל התגלגלה והעתיקה את מה שרונית עשתה, נותנת לזרע של המנהל לטפטף לפיה של אחותה הממתינה. "יפה מאוד. זה כל כך נעים לראות אחיות שמשתפות. עכשיו, אני רוצה שתפשטו אחת את השנייה." הוא ישב על המיטה, צופה כשמיכל פתחה והסירה את חולצתה של עליזה. "בתורות", הוא הורה. עליזה פתחה את החצאית של מיכל והורידה אותה כך שהיא תוכל לצאת ממנה. מיכל פתחה ואז פתחה את הג'ינס הצמוד של עליזה, ומשכה אותם החוצה. עליזה הסירה בעדינות את החולצה הלבנה של אחותה. שתי הבנות היו רק עם תחתונים: של מיכל היו פשוטים ולבנים, אבל של עליזה היו משי ואדומים. "אני אעזור לכן עם אלה," הוא אמר, כורע ברך מול מיכל ומוריד באיטיות את תחתוניה. ואז הוא עשה את אותו הדבר לעליזה והכניס את שני הזוגות לכיסו. "מדהים כמה אתן דומות. אני לא חושב שהייתי יכול להבדיל ביניכן אם השיער של גברת לוי לא היה רטוב לגמרי."

את שוב כאן, גברת לוי, עם כרית מתחת לישבן שלך. עליה, אני רוצה שתתיישבי על פניה ותמשכי את רגלי אחותך למעלה. האם אי פעם עשית שישים ותשע עם אחותך?" הוא שאל. עליה רק הנידה בראשה והסמיקה. "אל תדאגי. זה יהיה קצת שונה. אנחנו הולכים לעבוד עוד על שליטה בנשימה. אתן לא תלקקו אחת לשנייה את הפות; אני רוצה שהלשון שלך תהיה עמוק בתוך פי הטבעת של אחותך. קודם כל, פתחי את הישבנים שלה." עליה עשתה זאת, חושפת את החור החום ההדוק של אחותה; היא הרגישה את ידיה של ולרי פותחות את הישבנים שלה. המנהל הניח את ידיו על מותניה של עליה והוריד אותה על פיה של אחותה. היא התנשפה כשלשונה של ולרי התחילה ללקק ולדחוף לתוך פי הטבעת הבתולי שלה. עליה הרגישה את רגלי אחותה מתלפפות מאחורי ראשה ומושכות אותה למטה. היא ליקקה בזהירות סביב ובתוך החור המקופל. תודה לאל ששנינו התקלחנו הבוקר, היא חשבה כשהתחילה לחקור את החור בצורה יותר נחרצת. המנהל דחף את ראשה של עליה למטה בחוזקה ביד אחת, בעוד היד השנייה לחצה על גבה התחתון, מכריחה את משקלה על פניה של אחותה. שתי הבנות נאבקו לנשום. עליה הרגישה את לשונה של ול חודרת עמוק יותר לתוך החור שלה; היא הכריחה את לשונה לתוך החור ההדוק של אחותה. אחרי שצפה בתאומות מלקקות אחת לשנייה את פי הטבעת במשך כמה דקות, הוא משך את ראשה של ולרי למטה, חושף את הפות והחור של עליה. הוא שפשף את קצה הזין הקשה שלו מעלה ומטה בין הישבנים של עליה, חלקלק מלשונה של אחותה. אפילו רטוב, הוא היה צריך לדחוף חזק כדי להכניס את עצמו לתוך החור הצעיר ההדוק. "איי! תפסיקי את זה ול!" "זה לא אני, אחותי…" ולרי אמרה לה. "די לדבר. פתחי את הפה, גברת לוי," הוא הורה. "ותמצצי לי את הביצים. עליה, הלשון שלך צריכה להיות בתוך פי הטבעת של אחותך." כשהורידה את פיה חזרה למטה, הוא הורה לול לעטוף את רגליה סביב ראשה של אחותה ולהחזיק אותה למטה. אז הוא תפס את מותניה של עליה והכניס אותה על הזין שלו. לעזאזל… הוא חשב. אין כמו פי הטבעת הבתולי, משומן רק ברוק. עם פיה לחוץ חזק על פי הטבעת של אחותה, התגובה היחידה שלה הייתה יבבה חנוקה. לא יכול לדחוף עם הביצים בפיה של ול, המנהל עטף את ידיו סביב מותניה של עליה והכריח אותה קדימה ואחורה, קובר את הזין שלו קצת יותר עמוק בכל פעם. ול לא יכלה לראות מה קורה, אבל היא יכלה לשמוע את אחותה מייבבת ומתחננת שיפסיק. כמובן שהוא לא הפסיק. למעשה, הוא קצב את עצמו, מושך החוצה בכל פעם שהיה קרוב לשיא, ודוחף לאט את הזין החלקלק שלו לתוך פיה של ול עד שהיא נחנקה; גורר את הביצים הרטובות שלו על פניה עם כל דחיפה. ואז חזרה לתוך פי הטבעת ההדוק של עליה, שוב ושוב. זה לקח כמעט חמש עשרה דקות עד שפי הטבעת הצעיר שלה התחיל להיפתח עבורו. לבסוף, הוא נתן להנאתו לבנות עד שהזרע שלו התפרץ לתוכה. פי הטבעת שלה היה כמעט רדום מהדפיקה, אבל עליה יכלה להרגיש את הזין שלו פועם, והיא יכלה להרגיש את הזרע החם ממלא אותה. הוא משך החוצה לאט. "תבלעי כל טיפה, גברת לוי" הוא הזהיר את ולרי. היא פתחה רחב, תופסת את הזרע המלוח כשהוא נוטף מתוך פי הטבעת של אחותה התאומה לתוך פיה. לשונה ליקקה את הג'ל הדביק שזרם בין שפתי הפות של עליה. "עבודה טובה, גבירותיי. אני רוצה שתמשיכו לתרגל את זה בכל הזדמנות שיש לכן. אבל הרווחתן מנוחה לעכשיו. רובין, אני רוצה שתגרמי לשתיהן לגמור. יש לי דברים אחרים לטפל בהם. תצטרכי להודיע לי איזו מהן טעימה יותר." רובין פתחה בעדינות את רגליה של עליה ודחפה אותן למעלה. התאומה יכלה להרגיש את נשימתה החמה של רובין כשהפה של הג'ינג'ית חקר את הפות היפה שלה. היא מצצה ונישקה את הדגדגן של עליה, ואז ליקקה בין שפתיה, נהנית מהטעם של עוררותה. היא הזיזה את לשונה החמה לתוך הפות המזמין, מתענגת על הטעם. היא בהחלט התכוונה לגרום לעליה לגמור, אבל היא רצתה לקחת את הזמן שלה. עליה גנחה באקסטזה כשהלשון של רובין דחפה לתוך פי הטבעת שלה. המנהל עזב בלי לומר מילה נוספת.

Avatar photo

By יעל אפק

יעל אפק היא סופרת נלהבת שמרגישה חיבור עמוק לתחום הספרות הארוטית. היא אוהבת לשלב בין תשוקה ורגש בסיפוריה, ותמיד מחפשת דרכים חדשות להעביר חוויות חושניות ואינטימיות דרך המילים. יעל כותבת במיוחד עבור הקהל הישראלי ומאמינה שדרך הסיפורים שלה היא יכולה ליצור חיבור רגשי עמוק בין הקוראים לתכנים. מלבד הכתיבה, יעל גם אוהבת לפרסם סיפורים של אחרים, מתוך אמונה שכל אחד יכול למצוא את מקומו בעולם הארוטי ולשתף את החוויות שלו עם הקוראים.