ביתו של האדון נטריקוס, הדרקון הזהוב מהמזרח, היה מחזה מרהיב. חצוב על ידי הזמן, ולאחר מכן נבנה מחדש על ידי בנאים במשך שלוש מאות שנים, המערה שבה התגורר האדון הייתה יצירת מופת ותערובת קקופונית של הסגנונות שהוא אהב במהלך שנות הבנייה. עמודי שיש לבן החזיקו את תקרות הפרסקו הרחבות. הכניסה במורד ההר נצצה עם פתיתי זהב משובצים באבן מגולפת על ידי גמדים שמתו מזמן. הטירה שלו שוקקת חיים, דרקונים וקובולדים משרתים רצו לבצע את מטלותיהם היומיות ולשמור על הבית הענק נקי עבור אדונם. כעת, האדון נטריקוס שכב באמבטיה הפרטית שלו עמוק בלב ההר. הוא לקח יום מנוחה והשאיר את ניהול הרשומות לעוזריו הנאמנים. לא היה אמור להטריד את האדון אלא אם כן מביאים לו אוכל או תה. האמבטיה הוזנה על ידי מעיין חם טבעי שהוסט באמצעות קסם. שלושה פיות בצורת ראשי דרקון לאורך הקיר האחורי שפכו מים על קשקשיו הזהובים כשהאדון התרחץ באמבטיה. חציו האחורי היה כמעט כולו שקוע, החלק הקדמי של גופו נשען על אחד המדפים הגדולים בקצות הבריכה. זנבו הקוצני התנדנד קדימה ואחורה בעצלות כשהוא נרגע. הו, כמה הוא רצה להישאר במים הרותחים כל היום, עם השמש זורחת מעליו דרך התקרה הגבוהה מזכוכית. קרני אדום וצהוב מילאו את חדר האמבטיה בצבעים מתנודדים שהשתקפו על קירות הפסיפס. הוא הסתובב על גבו ופרש את כנפיו. כנפו הימנית נפרשה על הקיר ושלחה טיפות מים על הרצפה המרוצפת בעוד השמאלית התכופפה והסיטה את זרמי המים. האדון נטריקוס הושיט יד מעבר לאמבטיה אל הרצפה ולקח פעמון קטן מקוורץ ממגש שהושאר שם. הוא אחז בו בעדינות בין שני טפרים ונתן לו ניעור. הפעמון המוזהב שבתוכו צלצל כנגד קירות הקריסטל, מפיק צליל גבוה ומתוק שמילא את חדר האמבטיה וזרם החוצה מהדלת. הפעמון קרא לאחד ממשרתיו הדרקונים הזהובים לטפל בצרכיו. ברגע שהיה בטוח שהצליל הגיע ליעדו, האדון נרגע שוב באמבטיה. הוא מתח את רגליו האחוריות הארוכות, טפריו מתפשטים וחותכים את המים בקלות. הוא הסיר את תכשיטיו המורכבים והעדינים כדי להתרחץ, אך כמה טבעות עדיין עיטרו את אצבעותיו הגדולות ואת אצבעות רגליו. עגילים מפותלים מנחושת הסתובבו כמו גפנים סביב ובתוך אוזניו. הוא נראה כתמונה של מותרות, דרקון אמיתי השולט על אוצרו וממלכתו. האדון כופף את צווארו בקשת מלכותית כאשר המשרת המבוקש נכנס לחדר. אורין היה לבוש כמו כל אלה במעגל הפנימי שלו – שרשראות זהב עדינות אפשרו למשיי השקוף לזרום כמו מים מעל עורו ולא להשאיר דבר לדמיון. ירכיו הרחבות ואיבר מינו הגדול התנדנדו קדימה ואחורה כשהוא נכנס לחדר. רכס קוצני מנוקד באבנים לבנות נוצצות גרם לו לנצנץ באור השמש הזורח. "קראת לי, אדוני?" הדרקון הזהוב כרע ברך לפני אדונו בצייתנות חיננית. קולו היה חלק וברור כמו הפעמון שזימן אותו. נטריקוס הביט במורד חוטמו הארוך אל המשרת. עיניו הבוערות סרקו את הגוף העירום לפניו. במקור הוא תכנן לבקש שיביאו לו בשר, אבל המראה לפניו הביא רעיונות אחרים למחשבתו. בטנו התעוררה בתשוקה והוא חשף את שיניו הלבנות בחיוך. "התפשט, והיכנס לאמבטיה שלי. אני זקוק למגעך," פקד האדון. אורין ציית בשקט. הוא פתח את שתי השרשראות שהחזיקו את בגדיו המשיים על גופו ונתן להם לצנוח על הרצפה. הוא היה יחף, ולכן טיפס על המדרגות הקטנות שהותקנו בצד האמבטיה. הוא עלה על המדף הגבוה ליד אדון הדרקון, עד מותניו במים הרותחים כמעט. "איפה תרצה אותי, אדוני?" הדרקון הביט למעלה בעיניים כסופות מתוקות, מתחנן לפקודתו. במקום להנחות אותו, האדון נטריקוס הרים אותו ביד אחת והניח אותו בבסיס זנבו, ממש מאחורי פי הטבעת והחריץ שבו נמצא איבר מינו. "בדר אותי," הוא פקד. מיד, הדרקון החל לעבוד. ידיו נחתו על הרכסים הקשים של נרתיק האדון ואגודליו החלו לעסות את הקשקשים. הוא רכב על זנב אדונו, איבר מינו ואשכיו לחוצים לפתח הרך של הקלואקה שלו. נטריקוס נהם בהסכמה להמשיך. איברו החל להרחיב את פתח הנרתיק שלו, הקצה המחודד נחשף לאוויר החם. אורין ליקק את הבשר הוורוד הקשה של איבר האדון כשהוא החליק עוד יותר החוצה מהמחבוא. הוא שפשף את הציר השמן בשתי ידיו, לוחץ את חזהו לתחתיתו כשהוא דוחף את ירכיו לבסיסו. גדול ככל שהיה עבור דרקון, הוא היה ננסי לעומת איבר אדונו. הוא בקושי יכול היה לעטוף את כולו כדי לשפשף את האורך הוורוד. איבר מינו של אורין התאים יפה ל-V הקטן שנוצר בבסיס החריץ של נטריקוס. הוא דחף בעדינות לתוך המערה הרטובה בעודו ממשיך לשפשף את אדונו. הוא לחץ את לשונו לתוך החור הקטן והנוזל בקצה איבר מינו. הדרקון ליקק כל טיפה של נוזל שקוף וחם שיצא כאילו הוא זקוק לו כדי לחיות. "כןןן," האדון נטריקוס נהם. אצבעות הכנפיים הארוכות והגרמיות שלו התכופפו וגבוה התקמר. הוא כמעט הדף את משרתו מעליו כשהוא דחף לתוך המגע. פיו של האדון נפתח כדי לשחרר נשימה חמה של קיטור לאוויר המעונן. איבר מינו התכופף בלהיטות כאשר אורין עבר שוב על הקצה המחודד שלו.
לשונו. הוא רצה לקבור את עצמו במשהו רטוב וצמוד, אבל הוא היה צריך להסתפק בחיבוק של משרתו. גלים איימו להתיז מעל הצדדים כשירכיו התחילו לדחוף כלפי מעלה לתוך זרועותיו של אורין. הוא הושיט יד ועיטף את טפריו סביב הדרקון ואיברו, לוחץ אותם יחד. אחיזתו של אורין התרופפה כשהוא נלחץ נגד ראשו החלקלק של איבר אדונו. האדון זיין בקצב מבולגן נגד גופו של הדרקון, נוזל הקדם שלו מרטיב את הקשקשים הזהובים. הוא נהם אזהרה חצי-רצינית לפני ששחרר את זרעו על גופו הקטן של המשרת. חבלים של זרע לבן פעמו מקצהו, מכסים את הדרקון שכמעט נחנק ועדיין נלחץ חזק לאיברו. שאגת עונג קרעה את ריאותיו. כנפיו נמתחו שוב לפני שנרפו לצדדיו. האורגזמה שלו הסתיימה תוך כמה שניות בלבד, אבל מי האמבטיה היו עכורים מזרעו. אורין נפל לאחור לתוך המים ברגע ששוחרר. הוא התנשף לאוויר, חזהו עולה ויורד כשהוא ישב נגד קיר האמבטיה. איברו הקטן עדיין היה קשה ומטפטף, אבל הוא לא נראה שם לב. רעב נהם בבטן הדרקון והוא הרים את ראשו להסתכל על הגוף הקטן ליד זנבו. "תגיד לטבחים לבשל כבש לארוחת הצהריים שלי ותביא אותו לי. אני רעב." משרתו הביט למעלה עם הבעה עייפה אבל הנהן. הוא יצא מהאמבטיה ולבש שוב את המשי שלו. תוך שניות ספורות הוא היה מחוץ לדלת ובדרכו למטבח. האדון נתנאל התהפך ועמד, נותן לאיברו לטבול במים החמים לשטוף את שארית זרעו מצירו. הוא נשף כשגלים ליקקו את בשרו הרגיש, ועד מהרה הוא החזיר את האורך לתוך נרתיקו. ברגע שהחריץ נסגר, הוא יצא ונתן לאמבטיה להתנקות. בקרוב המים הלבנים-מעוננים נשאבו לתוך הניקוז בתחתית הבריכה, ומי מעיין טריים החליפו אותם. הוא זחל חזרה פנימה וקיפל את רגליו האחוריות תחתיו, עם כנפיו מקופלות לצדדיו. הוא הניח את ראשו נגד קצה האמבטיה, נותן לקירות הקרמיקה לתמוך במשקל צווארו הארוך גם כן. הוא נשף ונרגע שוב באמבטיה.