אש סוף סוף סיים את הפרויקט עליו עבד במשך שבועות. הוא נשען לאחור בכיסאו באנחה, עוצם את עיניו ונהנה מתחושת ההישג. העבודה הייתה הזמן היחיד בו הרגיש מסופק מחייו. זו הייתה בריחה, הזדמנות להשתמש בכישוריו כדי ליצור משהו מועיל לאנשים. הקידוד לא היה רק תחביב. זו הייתה חייו. הוא פתח מעט את עיניו כשמישהו נכנס לחדר. זה היה תומר, עמיתו מקבוצה ב'. הם עבדו על אותו פרויקט גדול, רק חלקים שונים מאוד ממנו. עורו היה שזוף עמוק ושיערו הכהה והפרוע קפץ כשהזיז את ראשו. למרות שהיה חורף, תומר לבש חולצת טי וג'ינס מעל מגפי קרב חומים כהים. שרשרת ועגילים, יחד עם ציפורניו הצבועות, נתנו לאש את הרושם שהוא קצת פירותי. גבוה מאש, תומר תמיד גרם לו להרגיש קטן, אבל לא בצורה חסרת משמעות. בצורה שגרמה לאש לתהות איך זה ירגיש להיות מחובק לחזהו של תומר עם זרועותיו השריריות הגדולות עוטפות אותו, מחזיקות את גופו הקטן קרוב. הוא דמיין להריח את הבושם של תומר וללחוץ את פניו לצווארו, להקשיב לנשימותיו ולהרגיש את חומו. אש הסמיק כשכל זה עלה במוחו. תומר הביט בו וחייך, קורץ, כאילו ידע על מה אש חושב עליו. הוא המשיך הלאה, ניגש לדבר עם אחד מעמיתיהם האחרים. אש הסמיק יותר והחזיר את כיסאו לשולחנו, מעמיד פנים שהוא שקוע בעבודתו, למרות שמסך המחשב שלו היה כעת כהה. הוא אפילו לא הביט כשעזב תומר את החדר, למרות שעקב אחרי צעדיו במסדרון עד שנעלמו. אש נאנח. הוא היה חייב להזמין את תומר לצאת מתישהו. אבל מה אם הוא יגיד לא? מה אם הוא כבר במערכת יחסים? מה אם אש קורא אותו לא נכון והוא לא הומו? אש עבר ליד שולחנו פעמים רבות ולא שם לב לתמונה של בן זוג אחר, אם כי היה חד קרן קשת גדול בפינה עם ראש ועיניים גדולים בסגנון צ'יבי. זה היה חמוד וגרם לו לצחוק בכל פעם שראה אותו. לא, הוא חייב היה לקרוא את האותות נכון. הוא הולך להזמין את תומר לצאת. בקרוב. הוא חייב לעשות זאת בקרוב או שזה ימשיך להטריף אותו. כמה שעות לאחר מכן, אחרי פגישה ארוכה, אש היה בדרכו הביתה, מותש. הוא נכנס למעלית ולחץ על הכפתור לקומה הראשונה. הוא צפה בעייפות בדלתות נסגרות כשלפתע יד הופיעה בפתח הקטן שנותר. הדלתות נפתחו שוב ושם עמד תומר, מחייך. אש נרתע מעט, מופתע ומובך. "סליחה, לא ראיתי אותך בא. הייתי מחזיק את הדלת," הוא גמגם, זז הצידה כדי לאפשר לתומר יותר מקום. "אה, אין בעיה! אני פשוט שמח שהספקתי! דרך ארוכה למטה אם הייתי צריך לקחת את המדרגות!" תומר השיב בצורה הבטוחה והבוערת שתמיד הייתה לו. אש הביט ברצפה, ליבו דופק. זה היה רק שניהם… לבד… במעלית הזו. הוא הקשיב למספרים יורדים כשהם ירדו, הזמן שלו להזמין את תומר לצאת הולך ואוזל. הוא פתח את פיו לומר משהו, כל דבר, כשלפתע תומר פלט, "היי, תרצה לצאת מתישהו?" אש קפא, המום, פיו עדיין פתוח. הוא מצמץ לאט, מנסה להבין מה תומר בדיוק אמר. הוא פתח וסגר את פיו כמה פעמים, נראה כמו דג מחוץ למים. תומר עמד שם, מביט בו בציפייה. אחרי כמה ניסיונות, אש סוף סוף מצא את מילותיו. "אה, כן, בטח, זה יהיה נהדר." "נהדר! הנה, אתן לך את המספר שלי." הוא הושיט את ידו ואש בשקט הכניס את הטלפון שלו לתוכה, עדיין המום. כמה שניות וזה הוחזר אליו. הוא הביט בו. השם היה תומר תבור, עם אימוג'י של לב בסוף. אש הסמיק והביט למעלה. תומר קרן אליו. "אני חייב ללכת אבל תשלח לי הודעה כשאתה פנוי! הייתי שמח להכיר אותך יותר!" הוא קרץ שוב ונעלם, משאיר את אש לבד במעלית, מוחו מסתחרר. כמה שעות לאחר מכן אש הגיע לבית רב משפחתי בעיר. נראה כאילו הרבה אנשים יכולים לגור כאן, אבל רק מכונית אחת חנתה בחניה הקטנה. הוא חנה ברחוב הריק, עושה את דרכו למרפסת לדלת. הוא החזיק את הטלפון שלו בידיים, הודעה שנשלחה לאחרונה מודיעה לתומר שהוא כאן. הוא היה דופק אבל החרדה החברתית שלו חששה שהוא בבית הלא נכון. אש לא ציפה להיות מוזמן כל כך מהר. ברגע שהגיע הביתה באותו לילה, הוא שלח הודעה לתומר שאמר שהוא פנוי רוב הערבים, והוא ישמח להיפגש בקרוב. תשובה מהירה עם הכתובת ושעה לאותו לילה, ואש פתאום היו לו תוכניות. הוא התקלח והתגלח, למרות שלא היו לו רעיונות איך הלילה הזה יתנהל. הוא לבש חולצה מכופתרת נאה עם ג'ינס ומגפיים, מקווה להיראות הומו אבל מקצועי. תומר פתח את הדלת פתאום, גורם לו לקפוץ. "היי אש! טוב לראות אותך! בוא, בוא." אש נכנס בדלת בביישנות, תוהה אם עליו להוריד את נעליו או לא. תומר היה בגרביים אז אש ניחש שכדאי להוריד את נעליו, רק כדי לשמור על המקום נקי. למרות שזה היה דירה, היא הייתה מפתיעה מסודרת ומתוחזקת היטב. למרות המרחב הקטן, היא הרגישה נעימה במקום צפופה. מגדל חתולים קטן עמד בפינה עם חתול ג'ינג'י בוהה בו. אש חייך אליו. החתול פיהק לפני שנפל
חזרה לישון. תומר ואשר נכנסו למטבח, תומר הוציא בקבוק יין אדום מהמדף. הוא הציע לאשר כוס, ואשר הנהן. תומר מזג לעצמו גם כוס והתיישב ליד האי, מתמקם בנוחות. הוא נשען לאחור והביט באשר מלמעלה למטה. "איך עבר עליך הלילה?" הוא שאל, מסובב את המשקה בידו. "אה, בסדר. לא עשיתי הרבה בין לחזור הביתה ולהגיע לכאן. בעיקר התכוננתי לערב הזה." "אה? חשבת על זה כל היום?" תומר חייך. "אה, כן. בערך," אשר הודה, מסמיק. "אתה נראה לחוץ. אתה חמוד כשאתה לחוץ." תומר קרץ. אשר הפך לאדום כהה, ממלמל תודה לפני שלגם ארוך מהכוס שלו. "אני אגיד לך סוד. גם אני חשבתי על הערב הזה כל היום. בעיקר חשבתי איך תיראה במיטה שלי." תומר חייך וקרץ. אשר השמיע צפצוף קטן, מופתע ומבולבל מכדי לומר משהו. רגליו החלו לרעוד. "מה דעתך שנעלה למעלה? נשכח מהארוחה. יש לי משהו טוב יותר לטעום." תומר קם, מציע לאשר את ידו. אשר הביט בה לפני שהביט הצידה, נבוך. "יש לי משהו להגיד לך קודם," הוא מלמל, מתכונן. "אני לא האיש שאתה חושב שאני." "אה?" תומר הרים גבה. "אני טרנס," אשר צייץ, מתכווץ מעט. המילים נשמעו פתטיות וקטנות באוזניו. הוא לקח עוד לגימה מהיין, נמנע מלהביט בפניו של תומר. עיניו היו מושפלות, ממתין להפתעה או גועל או בלבול או שנאה שוודאי יבואו. "זה בסדר. אני לא מתנגד להרוס יותר מחור אחד," תומר הגיב בנונשלנטיות, תפס את אשר בפרק כף ידו ומשך אותו למעלה גם כן. הוא הוביל את אשר במעלה המדרגות לחדר השינה שלו. אשר התנדנד אחריו, מבולבל מאוד ואדום כמו סלק. זו לא הייתה התגובה שהוא ציפה לה כלל, והוא היה נבוך מכמה שהפלירטוטים של תומר הדליקו אותו. תומר דחף את אשר ליד קצה המיטה וסגר את הדלת, מדליק אורות פס אדומים שציפו את קצוות התקרה. הוא חזר ונשען עם זרועותיו על כתפיו של אשר, מביט לתוך עיניו. אשר הניח את ידיו על מותניו של תומר כשהם התנדנדו לאט קדימה ואחורה. "אתה בסדר?" תומר שאל, מבחין בהבעת חוסר הנוחות על פניו של אשר. "כן, סליחה. אני פשוט ממש לחוץ. אני ממש מחבב אותך ואני לא יודע מה אני עושה." "הנה. יש לי משהו שעשוי לעזור." עם דחיפה קלה, הוא דחף את אשר לאחור, רגליו פוגעות בקצה המיטה וגורמות לו ליפול עליה. "תישאר שם." תומר חיטט במגירה בזמן שאשר התיישב, מביט בו. כשהוא מצא מה שרצה, הוא חזר, מציע לאשר דובון גומי קטן. "מה זה?" אשר שאל, מבולבל. הוא הרים אותו והחזיק בידו. זה נראה כמו דובון גומי רגיל. "זה סוג חדש של אכיל. זה גורם לך להרגיש רגוע ושמח אבל פועל ברבע מהזמן. זה יעזור עם החרדה שלך. זו מנה נמוכה." אשר שקל לרגע, ואז במהירות הכניס אותו לפיו לפני שיחשוב יותר מדי. זה טעם כמו דובון גומי רגיל, והוא תהה אם תומר רק מתלוצץ איתו. תומר חייך, ואז זחל למיטה לידו. "ילד טוב," הוא נהם, מניח את ידו על כתפו של אשר ודוחף אותו על גבו. אשר גנח קלות, מתחיל להסמיק שוב. הוא נתן לתומר להנחות אותו למטה, ואז הביט בעיניו כשהוא מחליק יד מאחורי ראשו ומקרב את פניהם יחד. פתאום שפתותיהם היו משולבות, ובטנו של אשר התחילה לעשות סלטות. הוא החליק את ידו כדי להניח אותה על פניו של תומר כשהם התנשקו. פניו היו מעט קוצניות עם זיפי האור שלו. שפתיו של תומר היו רכות וחמות, לוקחות את שפתיו של אשר ביניהן ומוצצות קלות תוך כדי שהוא מעביר את לשונו עליה. אשר הרגיש שהוא נמס, עוצם את עיניו ונהנה מהתחושות. הוא הצליח להתאים את הדפוס של תומר והם נפלו לקצב, לא צריכים לחשוב יותר. פתאום תומר התרחק וסימן לאשר להתקדם על המיטה. אשר עשה זאת, מתנועע על מרפקיו עד שראשו נח על הכרית. תומר אז זחל מעליו, רוכב על מפשעתו. אשר יכול היה לראות את הזקפה דרך מכנסיו, למרות שתומר לא עשה שום תנועה לחשוף אותה עדיין. במקום זאת, הוא הושיט יד והתחיל לפתוח את הכפתורים על חולצתו של אשר, מפזר אותם כדי לחשוף את חזהו. אשר הסמיק, יודע שתומר יכול לראות את צלקות הניתוח שלו, אבל הבעת פניו של תומר לא השתנתה. הוא הביט באשר, ברק רעב בעיניו וחיוך משחק בזוויות פיו. עם חולצתו של אשר פתוחה לחלוטין עכשיו, הוא היה חופשי להעביר את ידיו על חזהו וגופו של אשר, מגרד קלות את העור בציפורניו. אשר התחיל להתנשף, ראשו מתגלגל לאחור להביט בתקרה. עבר זמן רב מאז שמישהו הביט בו עם כל כך הרבה תשוקה ותשוקה. הוא אהב איך שתומר חקר כל סנטימטר ממנו. מעביר את ידיו על כל עיקול, ציפורניו גורמות לצמרמורות לצוץ בכל מקום. זה היה כאילו הוא מעריץ את גופו של אשר. המחשבה הזו גרמה לו להסמיק יותר, נבוך אך מאוד מגורה. תומר התכופף לנשק את אשר שוב, אבל אז עבר לקו הלסת שלו ולמטה לצווארו, משאיר נשיקות קטנות כל הזמן. בעדינות הוא נשך את צווארו של אשר, גורם לגניחות קטנות לצאת החוצה. על פני כתפיו של אשר הוא הלך, מוצץ, נושך, מלקק, מנשק ונושך. אשר המשיך לגנוח חזק יותר, נושך את שפתיו ונושם בכבדות. תומר עבר למטה למצוץ את פטמותיו של אשר. בגלל הניתוח שלו, אשר איבד קצת רגישות, ולכן הוא לא יכול היה להרגיש
היניקה. הוא הרים את ראשו כדי לומר לטריי את זה, כשטריי פתאום נשך. אנחה נשלפה מאש וראשו נפל חזרה על הכרית. הוא לא היה צריך לומר דבר. טריי ידע מה הוא עושה. בזמן שעבד על החזה של אש, טריי החליק את ידיו בין ירכיו של אש. הוא התקדם לכיוון המפשעה של אש, מרגיש את הדגדגן הקשה שלו דרך המכנסיים. אש נאנח כשהרגיש את ידו של טריי נוגעת בחלק הרגיש ביותר שלו. מכנסיו נלחצו כנגד המפשעה כשטריי עיסה את הדגדגן שלו דרך הבד. אש הרגיש את המפשעה שלו מתחממת ומתחילה לפעום בכמיהה. באופן בלתי רצוני, הוא התחיל לטחון כלפי מעלה ולתוך טריי, זקוק ליותר גירוי. הוא הרגיש את עצמו מתחיל לטפטף בין ירכיו, המפשעה שלו כואבת. הוא התחיל לייבב, זקוק לטריי שישחק איתו יותר. זה היה יותר מרק רצון עכשיו. החום הקרין מהמפשעה שלו כשהיא פועמת ומטפטפת. טריי, שחש בכך, התחיל לאט לאט להתקדם במורד הבטן של אש, מנשק כל סנטימטר בערך עד שהגיע למכנסיים של אש. הוא פתח את הכפתורים והסיר גם את מכנסיו וגם את תחתוניו בתנועה חלקה אחת. הוא השליך אותם הצידה. החצי התחתון של אש היה עכשיו חשוף לאוויר ולטריי. בדרך כלל הוא היה נבוך, אבל עכשיו כל מה שהוא הרגיש היה הצורך שטריי ימלא אותו. טריי הניח יד אחת על פנים כל ירך, ופישק את רגליו של אש. "האם אתה תמיד כל כך חלק?" הוא שאל, מחייך אל אש. אש התנשף וייבב קלות, לא מסוגל לענות. טריי צחק והוריד את ראשו, נותן ליקוק מהיר לדגדגן של אש. אש נאנח ורעד, רגליו רועדות. "בבקשה…", מלמל אש, הכמיהה משתלטת עליו. טריי חייך. "ילד טוב. אני אוהב כשמבקשים." הוא אז התכופף והצמיד את פניו לחור של אש, לשונו עושה משיכות ארוכות למעלה ולמטה על הפוסי שלו. אש נאנח כשהעיניים שלו התגלגלו לאחור. "האם אתה תמיד כל כך רטוב?" טריי שאל, מרים את ראשו כדי להסתכל לאש בעיניים. אש הניד בראשו לשלילה. "זה כנראה אומר שאני עושה עבודה טובה," טריי צחק, חוזר לאכול את אש. אש נאנח בהנאה, ידיו מתכווצות ומשתחררות כשהגלים של ההנאה עוברים דרכו. טריי פתאום לקח את הדגדגן הקשה של אש לפיו והתחיל למצוץ, גורם לאש להתכווץ ולגנוח חזק יותר. תוך כמה שניות, רגליו של אש רעדו. הוא הניח את ידו על ראשו של טריי, אוחז בשערו כשהוא ממשיך להתכווץ. אש התנשף ורעד, עיניו מתגלגלות וליבו דופק. הוא אחז במיטה בידו השנייה, חופר את ציפורניו בבד. "טריי…" הוא התנשף. "אני קרוב. אני הולך לגמור." טריי הרים את עיניו כדי להסתכל על אש, אבל לא הזיז דבר. הוא המשיך להפעיל את לשונו על הפוסי של אש ולמצוץ על הדגדגן שלו בזמן שאנחות חזקות נשלפו מאש. רגליו של אש הפכו פתאום מתוחות ועם רעד אחרון, הוא התחיל לגמור. יבבות נשלפו ממנו והוא נשך את שפתו, הגל של האקסטזה עובר עליו. שריריו התכווצו ורגליו נסגרו באופן בלתי רצוני, ראשו של טריי עדיין בין ירכיו. טריי המשיך למצוץ, מאט את הקצב כשהאורגזמה של אש האטה. לבסוף הוא הפסיק והרים את ראשו בחזרה, מחייך. אש עדיין רעד קלות מתחתיו, ראשו נפל הצידה ועיניו עצומות. הוא התנשף בכבדות אבל כבר לא ייבב. "מרגיש טוב?" טריי שאל, מתיישב. אש הנהן, ליבו דופק. החרדה שלו נעלמה ועכשיו הוא היה במצב רוח לחיבוקים. הוא חייך והושיט את ידיו כמו תינוק שמבקש שירימו אותו. טריי חייך, מוריד את חולצתו. לאש הייתה שנייה להתפעל מהקוביות של טריי לפני שהוא התכופף והצמיד את החזה שלהם יחד. המשקל היה מנחם בדרך כלשהי, וטריי בעדינות הנחה את שפתיהם חזרה יחד. אש היה בגן עדן כשהם סובבו את לשונותיהם יחד. הוא כרך את ידיו סביב כתפיו של טריי ואיחל שיוכל להישאר בזרועותיו לנצח. עבר כל כך הרבה זמן מאז שהוא הרגיש תשוקה או רצון כלשהו. החום בתוכו היה משכר. עם תנועה פתאומית, טריי שפשף את הבליטה שלו כנגד הדגדגן הקשה של אש, גורם לייבוב מופתע. טריי נסוג, מחייך למטה על אש. אש הביט חזרה, מתחנן בעיניו. מותניו זזו כלפי מעלה, טוחנים כנגד הבליטה של טריי שוב. הוא התנשף קלות, הפוסי שלו מתחיל להתכווץ. טריי התיישב והתחיל לפתוח את הרוכסן שלו. לאט לאט הוא הוציא את איברו והתחיל ללטף אותו בזמן שאש צפה, מרייר. "אתה רוצה את זה תינוק?" הוא שאל, מחליק את שאר מכנסיו. "ממ," אש ייבב, מפשק את רגליו יותר. "ממ ילד טוב." טריי התכופף קדימה, משפשף את ראש איברו כנגד הפוסי והדגדגן של אש. אש התחיל לייבב, מנסה לטחון יותר על איברו של טריי. הוא היה צריך להרגיש אותו בתוכו. הוא היה צריך להיות מלא ומוכה. "בבקשה… אני צריך…" אש התחיל להתנשף אחרי כמה דקות. הוא נעשה נואש, ירכיו עכשיו רועדות. "בבקשה מה?" טריי הקניט, מחייך. "השתמש במילים שלך תינוק." אש נאנח בקול רם, ראשו מתגלגל. "בבקשה… תזיין אותי. אני צריך שתזיין אותי," הוא גמגם. "ממ הנה אנחנו. ילד טוב. זה מה שאני רוצה לשמוע." עם דחיפה אחת, טריי דחף את כל אורכו לתוך אש, מגיע עד צוואר הרחם של אש. אש התנשף, עיניו מתרחבות. הוא אחז במיטה, נושך את שפתו כדי לא לגנוח בקול רם. "זה בסדר תינוק. אתה יכול להיות רועש. אני יודע שאתה רוצה," טריי לחש, מתחיל לעבוד עם מותניו. אש נאנח, חופר את ציפורניו במיטה. "אתה אוהב להרגיש אותי בתוכך? אני יודע שהסתכלת עליי הרבה זמן. רצית את האיבר הזה בתוכך הרבה זמן, נכון."
רצית להרגיש אותי ממלא אותך ודופק אותך חזק." בעוד שדניאל דיבר, הוא התחיל להזיז את מותניו מהר יותר ויותר. הוא כרך את זרועותיו סביב ירכיו של יונתן, משתמש בזה כמנוף לדחוף חזק יותר. יונתן בקושי יכול היה לנשום, כל גופו רעד. הוא השמיע אנחות רמות ומחנקות כשפניו התעוותו בפרצי עונג. "אתה מתקרב, מותק?" שאל דניאל, מתחיל להתנשף בעצמו. "כ…כן. פאק… כן. אני קרוב," גמגם יונתן, רועד. הוא הרגיש את הלחץ מצטבר בתוכו ודוחף כנגד קיר. זה התחזק והתחזק עד שלבסוף האורגזמה התפרצה. רגליו של יונתן התמתחו ורעדו בעוצמה. גבו התקמר וראשו התגלגל קדימה ואחורה כשהגל של העונג שטף אותו. כל שריריו התכווצו ורעדו, והכוס שלו התכווץ חזק, פועם סביב הזין של דניאל. דניאל התחיל להתנשף גם כן, עדיין דוחף, אבל לאט יותר עכשיו. כשהרעד של יונתן נרגע מעט, הוא יצא והתחיל לאונן לעצמו, גונח. בתוך שניות הזרע שלו נורה החוצה, מטפטף על בטנו וחזהו של יונתן. יונתן בקושי שם לב, האורגזמה טשטשה את מוחו. כשהאורגזמה של דניאל נרגעה והזין שלו הפסיק לטפטף זרע, הוא טיפס לאט מהמיטה ונכנס לחדר האמבטיה הצמוד. הוא חזר שנייה מאוחר יותר נושא כמה מגבות. הוא זרק אחת ליונתן והשתמש באחרת לנקות את עצמו. יונתן הושיט יד באיטיות כדי להתחיל לנקות את עצמו, מרגיש פתאום מאוד עייף וכבד. הוא ניגב את הזרע לפני שזרק את המגבת ברשלנות על הרצפה. דניאל צחק, הרים אותה וזרק אותה לסל הכביסה. בעייפות יונתן טיפס מתחת לשמיכות, מתמקם בנוחות. הסדינים היו חלקים ומשיים והרגישו מרגיעים כנגד עורו החשוף. דניאל טיפס לידו, לוחץ את חזהו כנגד גבו של יונתן. יונתן הרגיש בטוח ושמח יותר ממה שהרגיש מזה זמן רב. זה הרגיש נחמד להיות רצוי ונחשק על ידי מישהו. הוא חייך לעצמו בחדר החשוך עכשיו. תוך דקות הוא נרדם, נוחר ברכות.