אני מוציאה את האצבע של בעלי מהכוס שלי, קמה מהספה ומתרחקת מהטלוויזיה הרועשת, מקווה להבין את הקול הלא ברור בצד השני של השיחה. "מה אמרת?" אני אומרת. "מי זאת, לילי?" בעלי שואל. "זו החברה של הבן שלנו, אבל אני לא מבינה מה היא אומרת. חכי…" כשאני מבינה מה אני שומעת, אני מגלגלת עיניים וחוזרת לספה. בעלי מנמיך את עוצמת הטלוויזיה ונותן לי מבט מודאג. "הם מזדיינים," אני אומרת, מחייכת. בעלי צוחק, מנענע את ראשו, וחוזר לצפות בכדורגל. אני מתיישבת לצידו ומושכת את ידו כדי להחזיר את האצבע שלו למקום שלה. בעלי מזיז את האצבע שלו בתוך הכוס שלי. למרות שהטלוויזיה שוב רועשת, זה מרגיש כמו רעש רקע. כל תשומת הלב שלי מופנית לנשימות הכבדות והגניחות של הבן שלי והחברה שלו. "הכוס שלך מרגיש כל כך טוב. פאק!" אני שומעת את הבן שלי אומר. "אהה, אתה אוהב את זה, מותק?" החברה שלו אומרת. "אני אוהב את זה." "אז תמלא אותי, מותק. בבקשה תגמור בתוכי," החברה שלו מתחננת. "הבטחת לי שאני יכולה לקבל את זה היום. אתה לא רוצה למלא את הזונה שלך בזרע החם שלך?" הייאוש בקולה היה מוחשי. אני מחייכת ומתחילה לאט לאט להזיז את האגן שלי נגד היד של בעלי, שלוקח את הרמז ומכניס אצבע נוספת לכוס שלי. הבן שלי גונח. "אני רוצה, מותק… אמרתי לך… להתקשר לאמא שלי…" "אוי שיט!" החברה שלו אומרת. "שכחתי שכבר התקשרתי אליה." הגניחות והאנחות הקצביות מפסיקות, מוחלפות ברשרושים וצרחות משחקיות, אבל רק לכמה פעימות לב, ואז קולות הזיונים מתחדשים. "גברת וול? את שם…" "אני כאן," אני אומרת, מחייכת. "גברת וול… אני… אני ממש צריכה את הזרע שלו." "הוא–" אני מתחילה, אבל היא קוטעת אותי. "בבקשה תני לו לגמור בתוכי… אני צריכה את הזרע שלו… אני צריכה את הזרע שלו…" היא ממשיכה לחזור על זה. אני בטוחה שהיא נסחפת חזרה לארץ ההנאה המינית. "הוא לובש קונדום?" תערובת של מילים מבולבלות מגיעה. אבל זה היה מספיק כדי להבין שהתשובה היא "לא". בדרך כלל התשובה שלי גם הייתה "לא". הבן שלי והחברה שלו שניהם בני עשרים, צעירים מדי להיות הורים. אבל היום, אני מהססת. "בבקשה גברת וול," החברה שלו אומרת בנשימות כבדות. "הוא גמר עליי כל כך הרבה פעמים, אבל אף פעם לא בתוכי… אני נואשת, גברת וול… אני אעשה הכל… אני אהיה חייבת לך… אני קשורה לאח התאום שלי. אני אשלח אותו אלייך אם תרצי… בכל זמן. בבקשה רק תני לי להרגיש את הבן שלך ממלא את הכוס שלי." הלוואי שהייתי שם, בחדר עם שני הציפורים המזדיינות, צופה בגופם המיוזע מתנגש זה בזה. הלוואי שיכולתי לראות את התחנונים של החברה של הבן שלי מקרוב. ככל שאני מדמיינת את הסצנה, כך אני רוצה יותר לתת לבן שלי לגמור בתוך החברה שלו. בעלי, שמרגיש את מחשבותיי, מביט בי. "הם נשמעים כאילו הם נהנים?" הוא שואל. אני מהנהנת, נושכת את השפה התחתונה שלי. "את על גלולות?" אני שואלת בטלפון. "לא…" הזיונים שלהם הופכים את המילה הזו למילה מרובת הברות עם נשימות בין לבין. "תני לי לדבר עם הבן שלי." עוד קצת נשימות וצלילי בשר מתנגש, ואני שומעת את קולו של הבן שלי. "אמא, תגרמי לי לגמור…" אני מחייכת, לא מצליחה להחזיק את עצמי כשאני שומעת את התשוקה בקולו. ההיסוס שלי, התפוגג. ההחלטה שלי, התקבלה. בעלי, שוב קורא את מחשבותיי, סוטר על הכוס שלי. אני פותחת את הירכיים שלי. הוא מכניס את האצבעות שלו. הפעם, שלוש מהן. "אמא…" הבן שלי מתחיל, אבל אני קוטעת אותו. "תקשיב," אני אומרת, מכינה אותו לביטוי הקסום. "תדמיין שאתה איתי. זה הגוף שלי שאתה מרגיש עכשיו. אלה השדיים שלי שאתה נוגע בהם. אלה השפתיים שלי שאתה מנשק." עם כל משפט, אני יכולה לשמוע את הזיונים נעשים יותר אינטנסיביים. בעוד החברה שלו נכנסת לטירוף של דיבורים מלוכלכים, הבן שלי נשאר שקט. כל תשומת הלב שלו מופנית אליי ואל המילים שלי. בעלי זורק את השלט לקצה הרחוק של הספה ומטה את ראשו לאחור. אני מתקרבת אליו. לוחצת את עצמי לצידו, מרגישה את החום של שני גופים עירומים זה נגד זה, אני לוקחת את הזין היפה שלו בידי ומתחילה לאונן לו. "אתה איתי," אני אומרת בטלפון. "אתה בתוכי. עמוק בתוך אמא שלך. אני מרגישה אותך ברחם שלי. תסתכל לי בעיניים כשאני שוכבת עליך. הנשימות שלנו מתערבבות. השפתיים שלנו נוגעות זו בזו. אנחנו גונחים לתוך הפה אחד של השני. הרוק שלי נוזל לתוך הפה שלך. וזה עושה את הזין שלך, שכבר קשה, קשה יותר. תסתכל לי בעיניים. אל תסתכל הצידה, אף פעם אל תסתכל הצידה. אני יודעת שאתה קרוב. הכוס שלי מרגיש את זה. תרגיש את הכוס שלי לוחץ את הזין שלך. אני מרגישה כל אינץ' של הזין שלך, כל וריד. הזין שלך דופק על דלתות הרחם שלי והלשון שלך טועמת את התשוקה שלי. זה המקום שלך." בעלי והבן שלי, משמיעים גניחה, שניהם מרגישים שאני עומדת לומר את המילים הקסומות שקושרות את האורגזמות של הבן שלי אליי. הנשימות של הבן שלי באות כמו סוס פרא. אני מחייכת רחב, כמעט חיוך מרושע, ואני אומרת את הביטוי הקסום. "תגמור בכוס של אמא שלך." הבן שלי משמיע גניחה גרונית, רועשת אך נבלעת בין הגניחות של החברה שלו. "כן… פאק כן… תגמור בתוכי, מותק…" היא אומרת. הזין של בעלי משפריץ חבל אחרי חבל של זרע שנוחת על הפנים שלי. אני פותחת את הפה ותופסת קצת מהטעימות. עדיין מחזיקה את הטלפון לאוזן, אני לוקחת את הפטרייה של בעלי בין השפתיים שלי ומוצצת את האהבה ממנו. בצד השני של השיחה, שני הציפורים מתאוששות מהגניחות שלהן. "זה היה מדהים, גברת וול." "מממ," אני אומרת, מריצה את

לשון מתחת לראש הזין. "אני חייבת לך אחת." בחוסר רצון, אני מרפה את שפתי מהזין של בעלי. "אני אזכור את זה," אני אומרת. "שימי אותי על רמקול. טוב, תקשיבו שניכם. תזכרו לקחת גלולה של אחרי. ובפעם הבאה שיהיה קונדום מעורב. אני רצינית." "כן, גברת קיר," היא אומרת. "ובני, אל תעז לנקות. אני רוצה לטעום את החברה שלך הלילה. עכשיו תמהרו הביתה." מנתקת את השיחה, אני מתיישבת על ברכיו של בעלי. הזין שלו עדיין קשה והוא מחליק לתוכי. "עכשיו, תורך," אני אומרת. הוא שם את ידיו סביב מותניי ומושך אותי למטה, דוחף את הזין שלו עמוק יותר לתוכי. "אחרי כל השנים האלה, אני עדיין לא מאמין שיש לך את הקסם הנדיר לקשור מספר זינים לעצמך." "זה מה שסבתא שלך אמרה עד ששברתי את הקשר שלך איתה, ממש מול עיניה, וקשרתי אותך אליי." "מדברים על סבתא שלי… היא באה הלילה. הכוס שלה מרגיש רעב. היא קיוותה שתתני לי." "כמובן, שאני אתן. לפני שהיא תבוא, אני רוצה אותך רק לעצמי." "אני תמיד אהיה שלך." "אז תגמור בתוכי?" הזין של בעלי מתפרץ זרע לתוך הכוס שלי, מציף את פנים שלי. עם חיוך מרושע, אני צופה בו מתעוות ומתפתל ומושך אותי חזק יותר. "בבקשה תגיד לי שזה היה רק פליטת פה, ואני אוכל לגמור בתוכך שוב לפני שסבתא תגיע." "זה לא היה, ואתה תוכל." בעלי מושך את פי אליו. אני נאנחת כשאנחנו חוקרים זה את לשון זה. הוא מפסיק את הנשיקה עם יריקה לתוך פי. אני פשוט אוהבת את זה כשהוא עושה את זה. אורגזמה קטנה שוטפת אותי. אני נואשת לנעול את שפתינו ולהתחיל לזוז.

Avatar photo

By יעל אפק

יעל אפק היא סופרת נלהבת שמרגישה חיבור עמוק לתחום הספרות הארוטית. היא אוהבת לשלב בין תשוקה ורגש בסיפוריה, ותמיד מחפשת דרכים חדשות להעביר חוויות חושניות ואינטימיות דרך המילים. יעל כותבת במיוחד עבור הקהל הישראלי ומאמינה שדרך הסיפורים שלה היא יכולה ליצור חיבור רגשי עמוק בין הקוראים לתכנים. מלבד הכתיבה, יעל גם אוהבת לפרסם סיפורים של אחרים, מתוך אמונה שכל אחד יכול למצוא את מקומו בעולם הארוטי ולשתף את החוויות שלו עם הקוראים.