**כתב ויתור: כל הדמויות הן בגיל 18 ומעלה, לא יופיעו דמויות קטינות בשום צורה או אופן בסיפור זה או בסיפורים עתידיים.** **נקודת המבט של אריק** אריק מזג לעצמו כוס קפה כשהוא שמע את הדלת לחדר של אמא שלו נפתחת. הוא ציפה שאמא שלו תצא, אז באופן טבעי הוא הופתע מעט כשראה את יעקב מסתובב בפינה ומביט בו בעיניים כהות. הדרך שבה יעקב הסתכל על אריק לפעמים עם בוז טהור והעיניים הקרות גרמו לאריק להרגיש כמו חרק קטן מול האיש הגדול הזה; זה הכניס את אריק למגננה. היום לא היה שונה כשאריק התחיל להזיע מעט רק מהעובדה שיעקב הביט בו בעיניים הכהות האלה. ואז יצאו המילים הכי נוראיות מפיו של יעקב שאמרו לאריק שהם צריכים לדבר. אריק לא היה בטוח על מה מדובר, אבל יעקב אף פעם לא עשה משהו נחמד בשבילו, אז הוא לא ציפה להרבה מהשיחה הזו. הוא רצה להישמע ולהיראות אמיץ יותר ממה שהוא הרגיש בפנים, אז אריק שם חזית טובה על ידי זיוף ביטחון ואמר "על מה מדובר?" יעקב רק גיחך עליו ואריק ממש הרגיש את השנאה שבאה ממנו. יעקב עמד איתן במהלך חילופי הדברים המלאים במתח עם אריק. יעקב התיישב ליד שולחן המטבח, אז אריק הלך בעקבותיו והתיישב מולו. לפני שנאמרו עוד מילים, יעקב הטיח את ציוד המצלמה שהוא מצא בחדר של חוה על השולחן. אריק הרגיש שהקרקע זזה מתחת לרגליו ושמח שהוא יושב אחרת הוא היה מגלה את הפאניקה הפנימית שלו על ידי רגליים רועדות. לאחר העימות הראשוני שלהם, שני הגברים ישבו בשקט לכמה רגעים, מביטים זה בזה בזהירות, עמדותיהם משקפות עימות. שניהם היו נחושים, מתריסים. האוויר היה מלא במתח. בסופו של דבר, יעקב שבר את השקט הלא נוח. "טוב, ילד," הוא התחיל בגסות. "תן לי להסביר לך משהו. התעלול הקטן שלך עם המצלמה הזו הכניס אותך לערימה גדולה של חרא. לא סיפרתי לחוה על זה כי אני לא רוצה שהיא תחשוב על הבן שלה כעל סוטה. מה שזה לא יהיה הדבר המעוות הזה…. זה צריך להפסיק. על מה חשבת כששמת את הדבר הזה שם?" יעקב שאל את אריק בכעס. אריק לא היה בטוח איך להגיב עכשיו כשהוא נתפס על ידי יעקב. הוא היה רק שמח שאמא שלו לא גילתה על זה עדיין. למרות שהוא רעד מהמחשבה שהיא תגלה על זה. אריק שאל את יעקב בקול חלש "אתה יכול… אתה יכול לא לספר לה על זה? בבקשה?" יעקב המשיך לדבר, בקול נחוש "טוב! לפחות אתה מבין לאיזה סוג של חרא הכנסת את עצמך. עכשיו בוא נעשה עסקה, בסדר? אין יותר ריגול על אמא." אריק הנהן בחוזקה, רוצה להימנע מלהתמודד עם אמא שלו על זה, ואמר "כן בטח! אני לא יודע על מה חשבתי כשעשיתי את זה… לא חשבתי בכלל! אני מצטער, יעקב!" חיוך דק הופיע על שפתיו של יעקב כשהוא ראה את אריק מתחנן ככה. מנפנף בידו בביטול כלפי אריק, הוא אמר "לא אכפת לי, ילד! אם אני תופס אותך מציץ שוב, אני אספר לחוה הכל. אני בטוח שהיא סוף סוף תראה את הצד שלי ותעיף אותך מהחיים שלה לתמיד!" יעקב עצר כדי לתת לאריק להבין את חומרת המצב ואז המשיך בטון מחושב "אבל אני במצב רוח נדיב היום, אז אני לא אעשה את הדברים גרועים יותר בשבילך. בתמורה לכך שאני לא אחשוף אותך, אני רוצה שתדבר עליי טוב עם אמא שלך כדי שהיא לא תפקפק בקשר שלנו כל כך. ואני הייתי רציני לגבי זה שאתה צריך למצוא עבודה…. אני חושב שהגיע הזמן שתתחיל להכניס קצת כסף כדי לעזור לחוה. אם אתה לא יכול למצוא עבודה, אתה יכול לשאול את חוה אם אתה יכול לעבוד במועדון גם כן. אני יכול לסדר לך עבודה שם כמנקה אם היא מסכימה." לעבוד בשביל יעקב היה הדבר האחרון שאריק רצה, אבל כרגע להסכים לדרישות שלו היה הדבר היחיד שהיה בכרטיסים שלו. אריק הנהן קלות ואמר "כן, אני עובד על משהו כדי להרוויח כסף… אבל אם זה לא יצליח, אני אדבר עם אמא." אריק תכנן לשאול את ציפי אם היא יכולה לתת לו התמחות או משהו בתחנת החדשות, אבל הוא לא התכוון לספר את זה ליעקב אם הוא יכול להימנע מזה. אריק לא סמך על יעקב, אז לספר לו את התוכניות שלו היה מחוץ לשאלה. יעקב הביט בו בחשדנות אבל הנהן לבסוף לפני שאמר "עכשיו המצלמה הזו… אתה יכול לקבל אותה בחזרה ברגע שתמצא עבודה שאתה אומר שיש לך. אבל כרגע אני רוצה שתראה לי אם יש לך איזה סרטונים מוקלטים…. אני רוצה שהכל יימחק." אריק נאנח ולא התנגד כי הוא לא ראה שום דבר טוב בסרטונים שהוא הקליט בכל מקרה; למרות שהוא לא בדק את הסרטונים של הלילה האחרון וגם לא ציפה למשהו מרעיש. אריק הוביל את יעקב לחדר שלו בחוסר רצון, אבל אחרי שפתח את המחשב שלו, הוא הראה לו את התיקייה שבה היו הסרטונים. אריק שם לב לכמה קבצי וידאו חדשים בתיקייה, כנראה מהלילה האחרון. הוא רצה איכשהו לשמור אותם ולצפות בהם, אבל יעקב נשם לו על הצוואר, מה שאומר שהיה בלתי אפשרי לעשות משהו בקשר לזה. אריק מחק את כל התיקייה והרגיש אובדן כבד כשהוא שמע את הצליל המוכר של נייר מתכווץ של קבצים נמחקים. האם יש סיכוי שיעקב עשה משהו בלילה האחרון שהוא לא היה מוכן שאריק יראה? האם אריק פשוט מחק את ההזדמנות שלו להוציא את יעקב מהחיים שלהם על ידי מחיקת הקבצים האלה? בטח שלא, נכון? יעקב טפח על גבו לפני שאמר "טוב
ילד! עכשיו כדאי שתעמוד במילה שלך או שאני אעשה לך חיים קשים מאוד, ילד!" אריק רק הנהן בשקט ותהה אם עשה את הדבר הנכון או הפחדני בכך שפשוט הלך עם זה בשקט. זה היה זה וג'קס עזב את החדר של אריק עם ציוד המצלמה בידו. אריק יצטרך להמציא תירוץ למה הוא לא מחזיר את זה לסינדי לפני שהוא מבקש ממנה עבודה במקום העבודה שלה. הוא שלח לה הודעה מהירה להודיע לה שהוא רוצה להיפגש. //////////————///////////———-////////////~~~~~~ התשובה של סינדי הגיעה למחרת כשהיא אמרה לו לבוא לפגוש אותה בפארק בסביבות הצהריים, שם היא נפגשת עם מישהו אחר לעבודה בכל מקרה. אריק נפל על המיטה שלו והרגיש כאילו התחמק מכדור עם ג'קס ואמא שלו. הוא אפילו לא יכול לדמיין כמה כועסת ופגועה אמא שלו הייתה אם ג'קס היה מספר לה על המצלמות. הוא רצה את ג'קס מחוץ לחיים של אמא שלו אבל עכשיו לא משנה מה הוא רצה, הוא יצטרך לקחת את הצד של ג'קס מולה או לסכן את זה שג'קס יספר לה הכל. במקרה הטוב היא תהיה פשוט כועסת עליו לכמה שבועות אבל במקרה הרע ג'קס ישכנע אותה לזרוק אותו מהדירה וזה יהיה די רע. אריק עדיין נאבק להשלים עם מחיקת הקבצים מהמחשב שלו; אולי היה שם משהו שהוא באמת יכול היה להשתמש בו נגד ג'קס? ג'קס נראה כאילו הוא שמח מאוד שתפס את הצילומים לפני שאריק הצליח לראות אותם. אבל לא הייתה דרך להחזיר את הקבצים האלה בלי להשתמש בתוכנה מתקדמת מאוד לשחזור; כאלה שהיו או יקרות בצורה פלילית או אסורות על ידי הממשלה. בדיוק אז צליל בטלפון הנייד שלו הוציא את אריק מהמחשבות שלו. הוא בדק לראות מה זה היה. זו הייתה התראה מהיומן שהזכירה לו שהיום הולדת של חוה מתקרב בשבוע הבא. הוא היה צריך לשכנע את סינדי לפחות לשלם לו על העזרה עם ציוד המצלמה כדי שהוא יוכל לקנות משהו נחמד לאמא שלו ליום ההולדת שלה. ואז מחשבה משוטטת עלתה במוחו שהפריעה לו אפילו לחשוב עליה; מה ג'קס יקנה לה ליום ההולדת שלה? האפשרות שג'קס ישכח את יום ההולדת שלה ויגרום לריב ביניהם שבסופו של דבר עלול להוביל לפרידה עלתה במוחו של אריק, אם כי בהתחשב באיך שהחיים של אריק מתנהלים, הוא לא היה כל כך אופטימי. המשך יבוא…