מתח נמתח לאורך כל היום של לינדה. התיק של הנדרסון הכביד על עצביה. הפרטים והראיות יכלו להטות את התיק לכל כיוון. היא יכלה להתמודד עם זה, אבל זה הזכיר לה שהיא מתבגרת. ניהול משרד עורכי דין התאים לנפש צעירה ונמרצת, לא לאישה בשנות ה-50 לחייה. היא הייתה עמידה, למרות הכל. לא הייתה לה ברירה. לגדול בטיחואנה עשה אותה כזו. הוריה גידלו אותה כך, נלחמים להכניס אותה לארצות הברית. היא נלחמה, שרדה ושגשגה, והפכה לאישה שהיא היום. היא ידעה מה היא רוצה ולא הייתה לה בעיה למצוא את הדרך הטובה ביותר להשיג את זה. התכונות האלה לא עברו לבנה, מרקו. הוא גדל להיות פחדן. הוא לא קיבל את זה ממנה או מאביו. שיהיה לו לבריאות. הדאגה אליו יכולה להמתין ליום אחר. הלילה, היא הייתה שמחה להיות בבית, אפילו שהמתח ליווה אותה. הבית המפואר שלה בן שתי הקומות שימש כמפלט שלה. לינדה דחפה את המתח ממחשבותיה כשיצאה מהחניה. היא קשרה את שערה השחור בקוקו ליום העבודה. היא שחררה אותו כשהיא פנתה במסדרון, מרוצה שהשיער האפור עדיין לא השתלט. היא לא תכננה לאורחים. לינדה צעקה כשהאורות נדלקו. "מה לעזאזל?!" מרקו נראה מפוחד, רועד ליד הדלפק במטבח. "א…א…אמא." מרקו גמגם בקול כל כך יבש שזה נשמע כמו לחישה. "שלום. אמא." גבר שחור גדול ישב על כיסא לידו. יד גדולה בגודל דוב אחזה בעורף של מרקו, העור נמתח על גרוגרתו. לגבר היה עור בצבע שקדים. המכנסיים הצבאיים הרחבים והחולצה השחורה גרמו לו להיראות מפחיד, אבל יעיל, טקטי. "התינוק שלי!" אימה נורתה בעיניה החומות העמוקות. "מ…מה אתה…" "הבן שלך חייב לי כסף." מרקו מצמץ בעיניו, מפחד להביט באמו או בסוחר שלו. הוא רק רצה משהו לסוף השבוע, אבל היה לו מחסור במזומן. סוחרים אחרים או נעלמו או סירבו למכור לו. השד, כפי שנקרא האיש הגדול, הציע לו רק גראס. זה עצבן אותו. הוא רצה את הדברים הקשים יותר. הוא לא היה בהיי טוב כבר חודשים. זמנים קשים הביאו להחלטות טיפשיות. לשדוד אחד מהאנשים של השד היה הראשון. לשלוף סכין על השד עצמו היה השני. "ש…שחרר את הבן שלי." לינדה רעדה. קולה רעד עם כל מילה. "לא יכול." השד ענה. "ל…למה לא?" "אמרתי." השד עמד, עדיין אוחז בצווארו של מרקו. "הוא חייב לי כסף." עיניה של לינדה נעו בין מרקו לגבר הגדול. היא הייתה חייבת להגן על בנה. "בבקשה." לינדה לקחה צעד לעברם. היא הייתה בקרבות אגרופים בעבר, אבל להילחם היה מחוץ לשאלה. הגבר היה כבד וגדול ממנה. "שחרר אותו. נ…נוכל למצוא פתרון." "אין לך ברירה אלא למצוא פתרון. הוא פישל, בגדול." "ב…בבקשה, אתה יכול לקחת כל מה שאתה רוצה." השד הרים גבה כשהביט סביב. "אמא." מרקו גמגם. "אל תיתן לו לפגוע בי." הוא הביט לעבר השד, מסרב ליצור קשר עין. הוא החזיר את מבטו לאמו. "ז…זה היה טעות." דמעה התגלגלה בזווית עינו. חזהו עלה וירד. "ב…בבקשה, אמא." "זה בסדר, מרקו." לינדה הביטה בשד. "בבקשה. כל מה שהוא חייב, אני אשלם. אני אשלם!" השד הביט במרקו, ואז בלינדה. הוא שחרר את אחיזתו. מרקו היה חופשי. "רוץ, מרקו." לינדה צעקה. הוא כבר רץ. קפץ מעל הספה, הוא זז כאילו חייו תלויים בכך. הוא רץ החוצה מהדלת הקדמית, טורק אותה מאחוריו. השד עמד כמו פסל כשהביט בדמות הרזה רצה. חיוך התפשט על פניו. הוא צחק. צחוקו הדהד במטבח. "איזה ילד יש לך שם." הוא ניגב דמעה מעינו. לינדה לא צחקה. "מה לעזאזל, דמון?" הרעד עזב את קולה. פלדה החליפה אותו. היא עמדה זקופה, ידיה שלובות. "מה?" דמון השד הרים גבה לעברה. "אל תגיד לי 'מה'! מה לעזאזל היה כל זה? לפרוץ לבית שלי. להחזיק את הבן שלי כבן ערובה…" "אמרתי לך שהוא חייב לי כסף." "הוא תמיד חייב לך כסף." "לא כדאי שתדאגי שהוא יתקשר למשטרה?" דמון חייך. לינדה גלגלה עיניים. "הוא ירוץ לדירה שלו ויתחבא. כנראה גרמת לו לחרבן במכנסיים. אבל לא משנה אותו, מה לעזאזל היה כל זה?" ידיה עדיין היו שלובות. "הוא פישל, בגדול." דמון חיקה את לינדה, שולב את ידיו. "ניסה לשדוד אחד מהאנשים שלי…" "וזה מספיק סיבה להופיע בבית שלי? מה אם השכנים ראו אותך?" "נשמע כמו הבעיה שלך. בנוסף, את יודעת שאני זהיר." הוא עצר לרגע. "הוא עשה גם את זה." דמון הסיר את חולצתו. תחבושת נכרכה סביב חזהו השמאלי וכתפו. מצחו התקמט. "הוא בא אליי עם סכין כשגבי היה מופנה. תהיי שמחה שלא ריסקתי לו את המוח." "לעזאזל." הסמים היו נורמליים. גניבה הייתה נדירה. לשדוד אדם פנים מול פנים היה חדש. לדקור את דמון היה טיפשי לחלוטין. "אבל…יש לנו עסקה." לינדה התבכיינה. "מה אם מישהו ראה אותך?" דמון הביט בה. מבטו שלח צמרמורת על עורה השזוף. הוא צעד לעברה. "את צודקת. יש לנו עסקה." המילים התגלגלו כמו קטיפה, חלקות וקרירות. "אני מוכר גראס טוב ונקי לבן שלך, בן 22. גבר. באותו גיל כמוני. מרחיק אותו מהדברים הקשים, וסוגר כל מי שמנסה למכור לו דברים קשים יותר." הוא התקרב אליה. "נכון?" לינדה הרגישה את המקרר בגבה. "כן." הוא המשיך. "אני גם שומר על ההרגל הקטן שלו בסוד כדי שהוא לא יהרוס את המוניטין שלך, נכון?" "כן." דמון ריחף מעליה. "ועשיתי את חלקי נכון?" "…כן." הוא התכופף, שם את שפתיו על אוזנה.
"אז למה לא ענית לטלפון המזוין שלך?" הוא לחש. העסקה התחילה לפני שמונה חודשים. לינדה גילתה מי כולם סוחרים למרקו, ודמון השד היה הכי מושך. יותר מחכם, הוא היה חזק וחכם. כשהם נפגשו, הוא דחה את הכסף שלה. הוא הציע עסקה אחרת. היא קיבלה. "אני…" לינדה תחבה את ידיה מאחורי גבה. למרות גילה, הבלייזר והחצאית הקצרה גרמו לה להיראות כמו תלמידה אשמה. "הייתי עסוקה." "לא יכולה להיות כל כך עסוקה." הוא צדק. בפעם האחרונה, היא עברה שבועיים בלי לענות לו. מקרה מסובך תפס את תשומת ליבה, והוביל לשעות מאוחרות. הוא הופיע במשרדה אחרי שהצוות שלה עזב ללילה. הוא היה כועס. פרש אותה על השולחן שלה, הוא זיין אותה בלי רחמים. זה השאיר אותה מבולבלת וקלה על רגליה ליומיים. הסקס עד כה היה מדהים, אבל זה היה הזיון הכי טוב בחייה. היא רצתה לראות מה יקרה אם תחזיק מעמד יותר זמן. "אני… אני… אני…" לינדה לא יכלה למצוא תירוץ. היא תכננה אחד, אבל היא ציפתה שהוא יופיע שוב במשרד. עומד מולה, במטבחה שלה, המילים ברחו ממנה. הוא הניח את ידיו על לחייה. "עשיתי את החלק שלי, נכון?" היא הביטה לתוך עיניו החומות הכהות. "כן." "אז נראה שאת צריכה לעשות את החלק שלך." עיניו בערו לתוך שלה. הוא העביר את אגודלו על שפתיה. "את יכולה להתחיל בלשים את הפה היפה הזה לשימוש טוב." לינדה הסתירה את התלהבותה. מחליקה למטה על המקרר, היא כרעה על ברכיה. היא הביטה בדמות הגדולה מולה. ידיים רועדות פתחו את החגורה והרוכסן שלו. זין עבה ובשרני קפץ מולה. "תתחילי לעבוד." דמון פקד. היא צייתה. תפסה את הזין שלו, היא הכניסה אותו לפיה. זרע כבר התחיל להצטבר בקצה. להחזיק זין בפה מעולם לא ריגש אותה עד שפגשה את דמון. הפטמות שלה התקשות מתחת לחולצה. תנועות נמרצות החלו. כישורי המציצה שלה השתפרו במהלך שמונת החודשים האחרונים. הזין היה חלקלק תוך זמן קצר. היא גנחה וריירה לאורך כל אורכו. גניחות וקריאות נמשכו כשהיא עבדה על הזין שלו. התחתונים של לינדה נעשו רטובים ורטובים יותר ככל שהיא המשיכה למצוץ את הזין של דמון. "תזיזי את הידיים." דמון הביט בה בזעם. מכנסיו החליקו יותר ויותר לרצפה. "ותסתכלי למעלה." עם עיניהם נעולות, דמון התחיל לזיין את פניה. עיניה של לינדה התגלגלו. היא לא זכרה מתי בפעם האחרונה הוא עשה את זה כל כך חזק, אבל היא אהבה את זה. התחושה של הזין מחליק על לשונה גרמה לפטמות שלה לרטוט. היא פתחה את הבלייזר שלה והכניסה את ידה מתחת לחולצה, שמחה שהיא ויתרה על החזייה באותו בוקר. ידיים חזקות אחזו בראשה. דמון דפק את גרונה. "כן…." הוא גנח. פיו היה פתוח. נשימתו הפכה לכבדה. הוא האט את הקצב. "כן." הוא נסוג, משאיר את הקצה. זרע הציף את פיה של לינדה. היא נאבקה לעמוד בקצב, בולעת כמה שיכלה. זרע נזל מהפינות של פיה. עיניה רפרפו כשהיא נהנתה מהטעם המתוק והמלוח. היא ליקקה כל טיפה, מסובבת את לשונה סביב הקצה. לינדה נתנה לזין להחליק משפתיה. היא הייתה גאה בעבודתה. לא היה לה זמן לתפוס את נשימתה. דמון תפס אותה בזרועותיה, הרים אותה על כתפו, ועשה את דרכו לחדר השינה שלה. הם מעולם לא קיימו יחסי מין בביתה. הוא כבר ידע את הדרך. חדר השינה הראשי היה אלגנטי אך נעים. מיטה מרווחת בגודל קווין שימשה כמרכז החדר, אחת שמתאימה למלכה. היא הייתה מעוטרת בסדיני סאטן סגולים ומסגרת מתכת שחורה הקיפה אותה. זה עבד גם טוב לזיונים. דמון פרש את לינדה על המיטה ומשך את החצאית והתחתונים שלה למטה. לינדה הסירה את הבלייזר. התנועות של שדיה בחולצת המשי הרכה שלחו גל של תשוקה דרך דמון. הוא קרע את החולצה בקלות. כפתורים עפו לכיוונים שונים. קרעים נפתחו בשרוול ובגב. היא לעולם לא תלבש אותה שוב. "לעזאזל דמון!" לינדה נאנחה. "אהבתי את החולצה הזו." "תתגברי על זה." הוא חייך כשהביט בסט השדיים היפה מולו. הוא הכה את הזין הקשה שלו על הכוס שלה. "הממ. כבר רטובה, כמו זונה טובה, אה?" לינדה הסתירה חיוך נוסף. פותחת את רגליה, הכוס הרטוב שלה קיבל בברכה את הזין הפועם שלו. עברו רק כמה שבועות מאז הפעם האחרונה שלהם, אבל הזין של דמון הרגיש זר בתוכה. היא התגעגעה לתחושת המילוי מהשד. הלילה, היא כמעט שכחה כמה גדול הוא היה. "לעזאזל." היא נאנחה כשהיא נכנעה לעוביו. הוא נעץ עיניים בטרפו ונתן לה חיוך ראוי לכינוי "השד" שלו. מפתה ואכזרי בו זמנית. נשען על פרקי אצבעותיו, הוא התחיל להכות. קובר את הזין שלו כמה שיכול, הוא נסוג מספיק כדי שהקצה יישאר בפנים ודחף את האורך המלא בחזרה, חוזר על התנועה ללא רחמים. לינדה רעדה. הדחיפות ערבבו את הסגנונות של רומן לוהט, זיון מהיר ולא נשלט, וטקס אפל. רמז לתשוקה נוסף למדידה טובה. לא הייתה אהבה ביניהם. הם היו האמצעים לסוף המיני והאנוכי של כל אחד מהם. המיטה זזה ורעדה מתחתיהם. המסגרת מעליהם רעדה, מתנדנדת לקצב התנועות שלהם. לינדה אחזה בסדינים. כל דחיפה חייתית העיפה אותה על המיטה. דמון משך אותה בחזרה כדי לקבל את הדחיפה הבאה. הוא התיישב, אוחז ברגליה לחזהו, והגביר את עוצמתו, מכה את הזין שלו לתוך הכוס שלה. שדיים קפצו והתנדנדו מולו. הוא התפעל מהם, הצורה,
הדרך שבה הם זזו. שדיים נהדרים לאישה בשנות ה-50 לחייה, הוא חשב לעצמו. זיעה פרצה על עורו. קול גופיהם המתנפצים זה בזה הוסיף לאנסמבל שגדל סביבם. הוא הגביר את הקצב. "מוכנה לעוד מנה?" לינדה פתחה את עיניה. היא לא זכרה שסגרה אותן. "אה-הה." חום הצטבר בתוכה. "זה לא נשמע ככה." הוא חייך. "כן…בבקשה." רעד חלף במעלה רגלה. החום התחזק. "נשמע כאילו את לא רוצה את זה." הוא הגביר את האינטנסיביות. האורגזמה פגעה בה חזק יותר מאשר בפעם הקודמת. היא תלשה את הסדינים מהמיטה. ליבה דפק במהירות. צעקה אחרי צעקה נפלטה מעומק בתוכה. רגליה רעדו, לכודות באחיזתו של דיימון. היא נחנקה במילותיה, מתנשפת. "מה זה, זונה?" המילים מצאו את דרכן החוצה. "כן!" אני רוצה את זה." היא בכתה. "אני רוצה שתמלא אותי בכל טיפה אחרונה." "זה מה שחשבתי." הוא פתח את רגליה ושכב שטוח מעליה. לינדה כרכה את רגליה סביב מותניו כשהאפטרשוקים של האורגזמה שלה עברו בגופה. היא נשכה את כתפו הטובה חזק מספיק כדי להשאיר חותם. זה היה מה שהוא היה צריך. הוא שאג כשמטח של זרע התפרץ לתוכה. לינדה נאנחה, נרגעת כשהיא התמלאה. הוא התיישב, ומשך קצת החוצה, נתן ליותר לרסס את שפתיה. התערובת של זרע והמיצים שלה זרמה אל פי הטבעת שלה. דיימון התפעל מעבודתו. הוא היכה את איברו בדגדגן שלה, מרח את התערובת על קצהו. לינדה רעדה בתגובה. היא תפסה את נשימתה. מבחינתה, ההמתנה הייתה שווה את זה. היא הרגישה קלה יותר מאשר בפעם הקודמת. עורה נצץ עם תערובת הזיעה שלהם. היא הרגישה כמו מלכה מסופקת. דיימון סיפק את המכה שהיא חיפשה. הוא לא סיים עדיין. הוא תפס אותה ברגל והפך אותה על בטנה. "הממ." הוא נהם. "תחת יפה לאישה בת 50." "52." היא התמתחה כשהיא תיקנה אותו. היא הרגישה יד בגב התחתון שלה כשהאיבר החצי-זקוף שלו נדחף בין ישבניה המעוצבים. זה היה חלק מהתערובת של המיצים שלה והזרע שלו. "מה אתה…" זה התקרב יותר ויותר לפי הטבעת שלה. אותה תערובת של זרע ומיצים כיסתה אותו. "מה…" דיימון שכב שטוח על גבה. הוא דיבר לתוך אוזנה בטון הקר והקטיפתי הזה. "תרגעי. החזקת אותי שבועות ואת חושבת שסיימתי?" המציצה הייתה דבר אחד. ההכאה בפוסי הייתה מה שהיא רצתה. לקבל את התחת שלה לא היה ברשימה שלה, אבל היא לא יכלה לתת להזדמנות לחלוף. היא לקחה נשימות עמוקות ואיטיות. גופה נרגע תחת משקלו כאילו היא נמסה לתוך הסדינים המקומטים. הפתח שלה נתן מספיק כדי שקצה האיבר שלו יחליק פנימה. "הנה את הולכת." דיימון עודד אותה. קולו היה מרגיע באוזנה. לאט לאט, הוא חדר לתוכה. פי הטבעת שלה נפתח, מקבל את האיבר שלו. כשהוא דחף פנימה, היא יכלה להרגיש את האיבר החצי-זקוף מתקשה בתוכה. הזמן האט כשהוא דחף עמוק ועמוק יותר. האנסמבל של הקולות הוחלף בנשימות כבדות. לבסוף, כל סנטימטר היה קבור בתוכה. דיימון השחיל יד סביב גרונה, "מוכנה לעוד מנה?" היא לא יכלה לראות אותו. עיניה רפרפו. "תזיין אותי, בבקשה." דיימון נתן לה זמן להתרגל לאיבר שלו לפני שהוא הגביר את הקצב. יד אחת כרוכה סביב גרונה. השנייה לחצה את שדיה יחד. התאהבות חנקה את לינדה. היא דחפה חזרה נגד האיבר שלו, מזמינה אותו לחדור כמה שיותר עמוק. דיימון היה שמח להיענות. טוחן נגד התחת שלה, תשוקה פרימיטיבית התלקחה בדיימון. הוא לחץ חזק יותר סביבה. נהמות חייתיות רעמו באוזנה של לינדה כשהוא דחף. הוא נשמע כמו חיה מקופחת. הוא נשמע כמו שד. זיעה קדחתנית התלקחה ביניהם, מתערבבת ומדגדגת את עורם. לינדה נשכה את הסדינים. אורגזמה נוספת הצטברה. עיניה התגלגלו. הסדינים מתחת היו רטובים, ואז דביקים. היא רעדה והתנשפה חזק יותר, מייבבת דרך הסדינים בין שיניה. "ילדה…טובה." דיימון נשם בין המילים, מנסה לשמור על הקצב הנמרץ שלו. "מוכנה…ל…זין!" הוא גמר לפני שהוא הצליח להוציא את המילים. מטח אחרי מטח צבעו את תוכה. לעזאזל, לינדה חשבה. איך הוא יכול לגמור כל כך הרבה? זה שלוש מנות גדולות ברצף. דיימון שחרר את גרונה והשתמש בכל יד כדי לחפון את שדיה, מלטף אותם כשהוא מרוקן את הטיפות האחרונות שלו. לינדה נמתחה על המיטה, כמו חתול רגוע. "לעזאזל." דיימון לחש. "שדיים נהדרים, תחת נהדר, פוסי נהדר. לעזאזל." הוא לקח נשימה עמוקה והתיישב, מוציא את האיבר שלו בעדינות. זרע טפטף החוצה אחריו. הוא נתן לתחת שלה מכה נוספת. "זונה טובה." הוא עמד ולבש את מכנסיו. לינדה התהפכה, מנסה לא להתפנק באפטרגלו עדיין. "אז," היא אמרה, "אין בעיות לבן שלי, נכון?" "כל עוד הוא לא ינסה לדקור אותי שוב. בפעם הבאה, אני אשבור לו את היד." לינדה בחנה את התחבושת הכרוכה סביב חזהו. הזיון הרעבתני שלהם שחרר אותה. "זה הוגן, אם אתה רק תשבור אותה. זה היה טיפשי." "לגבי השאר, העסקה היא עסקה, אבל את צריכה לענות לטלפון שלך כשאני מתקשר." הוא צעד לעבר הדלת. חולצתו עדיין הייתה במטבח. לינדה עדיין בחנה את התחבושת. זה נתן לו מראה של טיטאן פצוע. תשוקה פרחה במוחה. היא תשחזר את הסצנות של הלילה במוחה בימים הקרובים. היא כנראה תענג את עצמה מאוחר יותר. דיימון החזיר את תשומת ליבה. הוא תפס אותה בגרון והעמיד אותה. הוא תפס את התחת שלה בידו השנייה. התפיסה הכתה בה. היא הניחה את ידיה על חזהו. עירומה ופגיעה, היא הביטה ישר בעיניו של השד. "ובפעם הבאה ש…"
רוצה שיזיינו אותך כמו שעשיתי במשרד שלך." החיוך השטני חזר כשהוא דיבר. "תענה לטלפון ותאמר את זה." ************* הערה מהמחבר – זה היה אמור להיות סיפור קצר חד פעמי. היה לי את הרעיון לפני שנה או שנתיים וסוף סוף היה לי זמן להוציא אותו מהראש.