אני תמיד אוהבת את ימי רביעי בבוקר בבריכת השחייה. זה די שקט, עם רק כמה מהשחיינים המוקדמים (כולל כמה בחורים צעירים נחמדים!) ושיעור האקווה-אירוביקה לנשים בשעה 10:00. שיעור האקווה-אירוביקה לנשים כולל בעצם שמונה עד עשר נשים בשנות ה-50 המאוחרות עד שנות ה-60 המאוחרות שלהן, אפילו יותר מבוגרות, שעושות תרגילים עדינים במים בזמן שדנה, מאמנת כבדה בשנות ה-50 לחייה שבאה לתת שיעורי שחייה פרטיים לילדים ולפעמים גם למבוגרים ודברים כאלה, מדגימה את התנועות מהצד. אני ידידותית עם כמה מהנשים שמגיעות וזה נחמד לראות אותן מבלות זמן יחד ועושות קצת פעילות גופנית. זה היה השבוע אחרי ה'עונש' הקבוצתי בחדרי ההלבשה וראיתי כמה מהבחורים מגיעים בנפרד, מסמיקים או קורצים ואומרים 'שלום מורה' אבל זה היה בערך הכל. אפילו לראות אותם לבושים לגמרי עורר אותי כי יש לי זיכרון מאוד חי ואני יכולה — יכולה! — לזכור כל פרט מכל אותם איברים יפים וגופים חטובים רק מלראות אותם עוברים במעילים וג'ינסים. בכל מקרה, כשהנשים התכוננו באותו בוקר, דנה ניגשה אליי ושוחחנו קצת כמו תמיד והיא הזכירה שהיום יהיה קצת שונה עבורה כי היא מעריכה סטודנט שלוקח את השיעור שלה. 'הוא מהאוניברסיטה והוא לומד ניהול ספורט ואימון או משהו כזה ולכאורה הם צריכים להוביל מגוון שיעורים כדי לראות איך הם מנהלים אנשים ושומרים עליהם בטוחים במהלך האימון וכאלה,' היא הסבירה. 'סטודנט מהאוניברסיטה? אני לא מניחה שאת יודעת…' בזמן ששאלתי, יעקב, הבחור הבלונדיני שתפסתי נלחם והענשתי יחד עם חברו/אויבו יונתן, רץ פנימה. 'אני כל כך מצטער,' הוא אמר, תופס את עיניי ומחייך. 'דנה? סליחה. אני לא ממש מאחר, נכון?' דנה הביטה בו, פניו אדומות מריצה, נתנה לו מבט מהיר וחזרה אליי כאילו אומרת 'לא רע', ופשוט ענתה, 'אה, אל תדאג. יש לך הרבה זמן. הן עדיין מתכוננות. הן לוקחות זמן. אראה אותך בצד הבריכה.' דנה תמיד לקחה את השיעורים כשהיא לבושה במה שהיא לובשת: חולצת פולו ומכנסיים קצרים מכוערים מאוד, אז היא כנראה חשבה, מכיוון שיעקב לבש בערך את זה — אם כי הוא לבש מכנסי טרנינג ניילון צמודים במקום מכנסיים קצרים — שהוא פשוט ישים את הדברים שלו בחדר ההלבשה ויפגוש אותה בבריכה. 'בוא דרך כאן כי אין כאן אף אחד,' היא אמרה, הבריכה נסגרה לשיעור. 'תראי אותי מעבירה אותו מבחנים.' היא עברה דרך חדר ההלבשה של הנשים — יכולתי לשמוע אותה אומרת, 'קדימה, כולכן! אין לנו כל היום!' — וחשבתי שאקבל את ההצעה שלה ואלך לראות איך יעקב מסתדר עם המבוגרות. ישבתי במושב בקדמת אזור הצופים, ישירות מול המקום שבו עמד המדריך, ערבבתי את הקפה שלי, גללתי בטלפון והייתי מודעת לנשים שנכנסות, עושות דרמה מכמה שהמים קרים כשהן נכנסות, מדברות, מדברות, מדברות. ראיתי את דנה נכנסת עם כיסא שהביאה מאיפשהו, שמה אותו בצד הבריכה קצת רחוק מהמקום שבו יעקב עמד להדריך, מאזנת לוח כתיבה על הברך שלה, מסבירה לפטפטניות מה הסיפור: מורה סטודנט, אין מה לדאוג, היא תהיה כאן כל הזמן. ואז יעקב נכנס. לא בחולצת הפולו ומכנסי הטרנינג אלא בבגד ים צהוב של הקבוצה. וראיתי שהוא עשה את שיעורי הבית שלו. בשבוע הקודם אמרתי לכל הבנים שלי שהם חייבים לחתוך את הבטנה מבגד הים שלהם כדי שאוכל לראות את איבריהם בצורה ברורה יותר ולהזכיר לעצמי מי מהם נכנע לעונש שלי ומי מהם אני עדיין צריכה לעבוד עליו. התוצאה הייתה יוצאת דופן. מסמיק אבל מעמיד פנים של ביטחון, יעקב עמד מול תשע הנשים ודנה וכמובן, מולי עם איברו גלוי לחלוטין דרך הבד הדק של בגד הים הצהוב שלו. אפילו מהצד השני של הבריכה, יכולתי לראות את ראש איברו, את שני האשכים שלו, אפילו את חור השתן בקצה איברו. זה היה כאילו הוא עירום. למעשה, זה היה יותר מגונה מאשר אם הוא היה עירום. הכוס שלי רעדה רק מלהסתכל על זה. יכולתי לראות את הנשים גונבות מבטים אחת על השנייה, ודנה נראית מבולבלת מהתדהמה שלהן עד שהיא הביטה ביעקב וקיבלה מבט מלא של הבחור הצעיר היפה הזה, חטוב כמו כינור, ובסיסית עירום מול כולנו. היא הביטה אליי באזור הצופים, הרימה גבות ופתחה עיניים רחבות. 'אלוהים אדירים!' היא אמרה בשפתיים מעבר לבריכה אליי. היה ברור שהיא אהבה את מה שהיא ראתה. איך היא לא תאהב? יעקב הביט אליי מעבר לבריכה, קרץ, הסמיק והביט למטה כאילו לבדוק שראיתי שהוא עשה את שיעורי הבית שלו. הנהנתי בראשי בהסכמה ונתתי לו מחיאות כפיים שקטות כדי שיראה שאני מעריכה את זה. 'עכשיו, נשים…' הוא התחיל, קולו סמכותי יותר ממה ששמעתי קודם: הוא בדרך כלל קרא לי 'מורה' וביקש את אישורי. 'בואו נתחמם בעדינות עם קצת צעידה במקום…' הוא לחץ על מתג ברמקול קטן שהתחיל לנגן פופ/דאנס מהניינטיז והוא התחיל לצעוד כדי להדגים מה הן צריכות לעשות מתחת לפני המים. כשהוא צעד, איברו הגלוי התנדנד מצד לצד ושמתי לב שכל השיחות נפסקו כשהנשים…
שילם תשומת לב מיוחדת ליעקב. הוא הציץ שוב לאן שישבתי ואני ליקקתי את שפתיי בצורה תיאטרלית, כדי להזכיר לו את ההיסטוריה שלנו ולהראות את הערכתי לאיך שהוא נראה בבגד הים הצהוב המותאם אישית. זה השפיע כמו שחשבתי — קיוויתי! — שזה ישפיע: הזין התחיל להתרחב. אולי לא בצורה ניכרת, אבל אם כמוני וכמו דינה ותשע הנשים, עיניך היו דבוקות לבליטה בבגד הים של הצעיר היפה הזה. ראיתי כמה מבטים מהצד מאישה לאישה ודינה שוב הביטה מעבר לבריכה ונתנה לי מבט רחב, לפני שחזרה ללוח הכתיבה שלה. שאר השיעור היה תצוגה שגרמה לפנים שלי לבעור, ללב שלי לפעום ולנרתיק שלי לפעום… אפילו היו לי כמה נגיעות סודיות שובבות כשהוא הדגים קפיצות ג'ק עם הזין שלו שכבר היה חצי קשה מתנפנף למעלה ולמטה ואז הסתובב להדגים סקוואטים פלייה, הישבנים העגולים שלו נפתחים כשהוא יורד — 'כאילו אתה בין שני לוחות זכוכית' — ואז עולה שוב. והגוף שלו היה דבר של יופי: השרירים בלטו בצורה מושלמת, הוא נראה רזה וכושר ו… שמח. החיוך הלבן והשמח שלו היה סימן ברור לכך שהוא נהנה מהתשומת לב שהוא מקבל מהנשים בבריכה, מדינה וממני. כשבסופו של דבר הוא אמר, 'טוב, זה הכל, גבירותיי. למה שלא תשחו קצת כדי להירגע?' אפשר היה להרגיש את האכזבה בבריכה. יעקב הרים את הרמקול הקטן שלו והלך לדינה לראות אם יש לה משוב על השיעור שלו. היא הראתה לו כמה סימונים שהיא עשתה על לוח הכתיבה שלה ודיברה בשמחה אבל יכולתי לראות שהיא פשוט בוהה בזין שלו שמסומן בבירור בבגד הים הצהוב. לקחתי את זה כרמז שלי לעזוב את המושב שלי בגלריית הצופים ולמהר לחדר ההלבשה של הגברים כדי לתפוס את יעקב. בדיוק כשהגעתי לשם, הוא יצא מה'מקלחות ההיגייניות' מהבריכה לחדר ההלבשה הריק, מה שהרטיב את בגד הים שלו והפך אותו לשקוף עוד יותר. 'אה, שלום גברת,' הוא אמר כשראה אותי, עדיין נראה מרוצה מההצלחה הברורה שלו בהדרכת השיעור. 'מה חשבת עליי?' 'היית נהדר ואתה יודע שהיית,' אמרתי, נותנת לו טפיחה קטנה על הישבן. 'ואני שמחה לראות שעשית את שיעורי הבית שלך.' הסתכלתי למטה על הבליטה הבולטת ואז הושטתי יד כדי לתת לה לחיצה קטנה. 'כמובן, גברת. אני תמיד עושה מה שאומרים לי. את יודעת את זה!' 'עכשיו, יש לי רעיון…' אמרתי לו. 'אתה צריך להיות איפשהו עכשיו או שיש לך כמה דקות?' הוא הביט בי בסקרנות, תוהה מה אני מתכננת לו אבל, כי הוא תמיד עשה מה שאומרים לו, פשוט אמר, 'מה שאת רוצה, גברת.' 'רק חכה כאן קצת…' חזרתי לדלפק שלי, שם יכולתי לשמוע את הנשים בחדר ההלבשה מתקלחות ומייבשות שיער וצוחקות ומרכלות ו'ראית!' דינה הייתה שם גם, נרגשת ושמחה כמו הנשים מהשיעור שלה. 'אפשר לקבל אותו כל שבוע, דינה?' שמעתי אחת מהן אומרת. 'זה בסדר גמור מבחינתי,' ענתה דינה. אחרי כמה דקות, נכנסתי לחדר ההלבשה של הנשים כדי להצטרף לכיף. 'ובכן, זה היה פינוק נחמד, לא?' אמרתי לחדר. 'אה, כן!' 'אלוהים שלי!' 'איזה בחור צעיר נחמד!' 'ובגד הים הזה לא השאיר כלום לדמיון…' 'ויש לי עוד פינוק קטן בשבילכן…' הלכתי לדלתות חדר ההלבשה, הוצאתי את הראש ואז פתחתי את הדלת כדי לחשוף את יעקב עומד שם, עדיין בבגד הים הצהוב שלו, מחייך עם כל השיניים הלבנות היפות בפיו. מחיאות כפיים קטנות נשמעו וכמה מהנשים אמרו לו כמה טוב הוא עשה וכמה הן נהנו מהשיעור… 'ואני אוהבת את בגד הים,' אמרה אישה נועזת במיוחד באמצע שנות ה-50 לחייה, שמנמנה עם שיער אדום צבוע בצורה גרועה. כמה מהנשים צחקו. 'אה אלה?' אמרתי, מובילה את יעקב לעברה. 'אלה בגדי הים של נבחרת הכדורמים. כל הבחורים בקבוצה לובשים אותם. הם יפים, לא? וכה רכים…' עם זה שמתי את ידי על האשכים של יעקב וליטפתי אותם. היו כמה גניחות, לא מעט מבטים זה לזה ואז האישה השמנמנה הושיטה את ידה קדימה והרגישה את בגד הים בדיוק במקום שבו יכלה לראות שהזין של יעקב מתחיל לגדול. 'אה, כן, הם נחמדים, לא? תרגישי, מרים,' היא אמרה לאישה מבוגרת יותר, באמצע שנות ה-60 שלה אני מניחה, קצת מרושלת עם שיער של אישה זקנה אמיתית. 'אה, אני לא יכולה,' אמרה מרים, נבוכה. 'בבקשה, גברת, תרגישי חופשי,' אמר יעקב, לוקח את ידה ומניח אותה על הישבן העגול שלו. לא יכולתי שלא לחשוב כמה יעקב השתנה מאז שפגשתי אותו לראשונה. הייתה לו ביטחון, כמעט שמחה בסקסיות שלו שאני לא חושבת שהייתה שם כשפירקתי את המריבה ההיא לראשונה. הרגשתי די גאה בעצמי. מהמחווה הזו, הנשים הבינו שזה חופשי לכולם וגופו של יעקב היה מיד מכוסה בידיים זקנות, מלטפות את חזהו, צובטות את פטמותיו, מרגישות את ישבנו, מחזיקות את אשכיו, לוחצות את זינו, שהיה עכשיו קשה ומאיים לפרוץ מבגד הים שלו. היו הרבה המהומים ואנחות. מרים, שהייתה כל כך ביישנית קודם, עכשיו נישקה את פטמותיו של יעקב בזמן שהיא החזיקה את אשכיו. 'אוקיי, גבירותיי, בואו ניתן ליעקב קצת מרחב,' ואז הן כאילו חזרו להכרה ועמדו אחורה כך שיעקב היה במרכזן.
לידי כאילו הייתי הבעלים שלו… ובמובן מסוים, הייתי. הנשים נראו קצת מאוכזבות כאילו הכיף שלהן נגמר עד שאמרתי, 'כי עכשיו יש לנו את הגילוי הגדול…' ואז עמדתי מאחורי יעקב, שמתי את האגודלים שלי בצדי חגורת המכנסיים שלו, פרשתי את הידיים שלי כאילו זה היה סוג של מופע (וזה היה!) והורדתי את הספידו, משחרר את הזין הקשה שלו, למטה מעל האשכים עד שהם היו סביב הקרסוליים שלו. האווירה בחדר הפכה לחשמלית כשקבוצה זו של נשים מבוגרות — כולל אותי ודינה — עמדו והביטו בגבר הצעיר והיפה הזה, הזין שלו כל כך קשה שהוא עמד כנגד הבטן שלו, טיפה קטנה של פרה-שפיך נוצצת בחריץ של הזין שלו. 'ועכשיו, אנחנו לא רוצים לפגוע בגבר הצעיר הזה אז מותר לכן ללחוץ פעם אחת ואז אני אסיים אותו ואשחרר אותו לדרכו…' האישה המלאה הייתה הראשונה להושיט יד, לקחת את הזין של יעקב בידה, ללחוץ עליו ולנגוע באצבעה בטיפת הפרה-שפיך, שאותה היא שמה לשפתיה. ואז האישה שנקראה מרים, ואז אחת אחרי השנייה, האחרות הושיטו יד, לחצו, אחזו באשכים המגולחים ולחצו על התחת המושלם, הושיטו יד מתחת לאשכים אל הרכס הקשה, בעוד יעקב משמיע גניחות קטנות ויבבות, משליך את ראשו לאחור, נושך את שפתיו, מעביר את לשונו לאורך קצה פיו. כשכולן סיימו את תורן על הזין של יעקב, עמדתי שוב מאחוריו כדי לא להסתיר את המראה שלהן, הושטתי יד ולקחתי אותו בידי ואמרתי, 'ועכשיו לסיום…' והתחלתי לשפשף אותו, בדרך שאני יודעת שהוא אוהב, מהבסיס עד הקצה, לפעמים מורחת פרה-שפיך על הראש כדי לגרום לו להיאנח, מרגישה את הישבנים העירומים שלו מתחככים בבטן שלי כשהוא דוחף לתוך ידי כאילו הוא מזיין אותה. בסופו של דבר, הרגשתי אותו מתמתח, מכווץ את הישבנים שלו נגדי ואז הזרע עף מהזין שלו, החבל הראשון פוגע בדינה על הרגל. זרם אחרי זרם עקב עם יעקב גונח ואומר 'זין' מתחת לנשימתו עד שגופו התרפה וידענו שזה נגמר. מחיאות כפיים קטנות פרצו ואז יעקב, מחייך חיוך רחב, נתן קידה קומית קטנה. 'וזהו,' אמרתי. 'המופע נגמר. ואני יודעת שיהיה קשה לא לספר לחברות שלכן על מה שקרה היום אבל אם אני יכולה לבקש מכן להיות דיסקרטיות, אני בטוחה שנוכל לגרום ליעקב לחזור ולתת לכולכן שיעור נוסף.' כולן הסכימו ועדיין מדברות, עשו את דרכן מחוץ לחדרי ההלבשה, השיעור הכי טוב של חייהן באקוארוביקה מאחוריהן. 'עכשיו, בחור צעיר,' אמרתי ליעקב. 'בוא ננקה אותך…' ואני ירדתי על ברכיי.