תמיד הייתי המנודה במשפחתי, כתינוקת "הפתעה" להוריי הייתי הצעירה בהפרש גדול, עם אחותי הקרובה ביותר בגיל שגדולה ממני בשתים עשרה שנים. כשיצאתי מהארון כהומו בגיל צעיר זה לא התקבל טוב, ועזבתי את הבית ועברתי לחוף המערבי ברגע שיכולתי חוקית ללכת. אני עדיין עוקב אחרי המשפחה ברשתות החברתיות ומקבל הזמנות לאירועים משפחתיים מדי פעם, אבל אני תמיד עסוק בנוחות באותם ימים ומסרב בנימוס. עכשיו, בגיל עשרים ושמונה, אני חי את חיי כמאמן אישי לעשירים ולחזקים של לוס אנג'לס ולא ראיתי אף אחד מהמשפחה באופן אישי כבר עשר שנים. לכן, הופתעתי לקבל הודעה מאחייני ליאם שאמר שהוא יהיה בלוס אנג'לס לזמן מה ורצה לראות אם הוא יכול להישאר אצלי. הפעם האחרונה שראיתי אותו הוא היה רק ילד, אבל בגיל שמונה עשרה עכשיו הוא היה מבוגר. האינסטינקט הראשוני שלי היה לומר לא, אבל זה לא היה הוגן להעניש אותו רק בגלל ששאר המשפחה שלנו היו חארות, וכשקראתי בין השורות ברשתות החברתיות שלו, חשדתי שהוא אולי גם הומו או אולי בי ורצה לדבר עם הדוד היחיד שיבין. כשהמונית מהשדה התעופה הורידה אותו, שמתי לב שהוא נתן לנהג לשאת את התיקים שלו לדלת הכניסה. לא התחלה טובה חשבתי, אם הוא היה שחצן קטן זה יהיה ביקור קצר. דחיתי את המחשבה וקיבלתי אותו בחיבוק ידידותי והראיתי לו את הבית, באופן בולט לא עוזר עם התיקים שלו. ראיתי מבט קל של הפתעה כשהתרחקתי ונתתי לו לשאת את התיקים שלו בעצמו, אבל הוא לא אמר כלום. "היי דוד סטיב, תודה שאתה נותן לי להישאר קצת." ליאם הציע בטון ידידותי. עניתי, "ברוך הבא, תרגיש בבית, אני אראה לך את הבית ואסדר אותך בחדר האורחים, אבל הטיסה שלך הגיעה מאוחר, אז אני מציע שנדבר יותר מחר." בבוקר הבא, קמתי מוקדם, עשיתי ריצה של חמישה מייל וארבעים בריכות בבריכה שלי לפני שלבשתי מכנסי טרנינג וחולצת טי להכין ארוחת בוקר. רק במקרה שהוא היה ילד מפונק לא רציתי לפנק את ליאם, אז הכנתי מספיק קפה לשנינו, אבל סחטתי רק כוס אחת של מיץ טרי ומזגתי לעצמי קערה של דגנים מועשרים בסיבים עם חלב שקדים. באמצע ארוחת הבוקר המאוחרת שלי ליאם נכנס למטבח, שערו פרוע, משפשף את עיניו, ברור שזה עתה התעורר. לא התכוונתי לבהות אבל קפאתי במקום כשהרמתי את מבטי מהקערה שלי, טיפה של חלב שקדים עדיין מטפטפת מהסנטר שלי. ליאם נכנס לבוש רק בתחתונים לבנים ישנים עם חורים שאמא שלו כנראה קנתה לו לפני שנים רבות. ידיו היו בתוך התחתונים מגרדות את הזקפת הבוקר הדועכת שלו כשהוא פיהק בקול רם. ליאם היה במצב גופני הרבה יותר טוב ממה שהבנתי אתמול בלילה, שרירי הבטן והחזה שלו היו מלאים בשרירים קשים ורזים. עורו החלק היה חלק כמו שמנת טרייה ללא פגמים. אם הייתי רואה אותו ברחוב, הייתי חושב שהוא דוגמן תחתונים או שהוא יצא מקטלוג של אברקרומבי מלפני עשרים שנה. לאחר שסיים את הפיהוק, הוא צעד בביטחון, הוציא את היד מהתחתונים הישנים שלו וניגב את טיפת חלב השקדים מהסנטר שלי, לפני שליקק את אצבעו. "אה, חלב שקדים! אמא אף פעם לא הייתה נותנת לנו את זה בבית, אפשר לקבל קערה?" הוא שאל כשהתיישב. הייתי כל כך מהופנט ממנו שכמעט עשיתי מה שהוא ביקש אבל קמתי וניערתי את הראש כדי להתעשת לפני שעניתי. בזמן שמזגתי לו כוס קפה, "חלב השקדים והדגנים במקרר והמכונה לסחיטת מיץ וקערת תפוזים על הדלפק, תרגיש חופשי לשרת את עצמך." הרגשתי גאה בעצמי, אם ליאם הולך לשרוד את הביקור שלו בחוף המערבי, הוא צריך להיות עצמאי ולא לצפות שאנשים פשוט יעשו דברים בשבילו כמו שהוא כנראה היה רגיל בבית. ליאם עשה פרצוף עצוב לרגע קצר שכמעט שבר אותי, וכנראה היה גורם לי לשרת אותו, אם הוא לא היה עוצר בזמן ועוזר לעצמו. כשראיתי אותו שופך שקית אבקה לא מסומנת לתוך המיץ שלו שאלתי, "אה זה? זה תערובת מיוחדת של ויטמינים ונוגדי חמצון שעוזרת לעור שלי להישאר טרי," עצר כדי להעריך אותי, "יש לי עוד אם אתה רוצה? זה המעט שאני יכול לעשות בתמורה לכך שאתה נותן לי להישאר כאן." זה היה טוב חשבתי, אולי הוא לא האגואיסט שחששתי, שמתי יותר מדי מהדעות הקדומות של המשפחה עליו ושפטתי יותר מדי מהרגע עם הנהג. מרגיש שזה לא מנומס לסרב, קיבלתי וצפיתי בו פותח שקית שנייה ושופך אותה למיץ שלי. אחרי שסיימתי לשתות את המיץ ניקיתי את הכלים שלי כשליאם שם את הקערה שלו בכיור. עמדתי להזכיר לו שהוא צריך לעשות דברים בעצמו, אבל באופן בלתי צפוי הרגשתי קצת חום ושיניתי את דעתי ברגע האחרון וניקיתי גם את הקערה שלו. בזמן שעשיתי את הכלים שלו הצעתי, "אתה יודע ליאם אולי הגיע הזמן להיפרד מהתחתונים האלה, הם עברו מזמן את תאריך התפוגה שלהם." כשהוא הביט למטה הוא דחף אצבע דרך אחד החורים ומשך אותו, ראיתי לרגע מבט חטוף על איבר מרשים לילד רזה כזה לפני שהסתכלתי הצידה. "אתה יודע מה, אתה
דוד ימין. תודה, אתה יכול לקחת אותי לקניות אחר כך, זה נחמד מצדך." שוב, עמדתי להגיד לו שהתכוונתי שהוא יכול לקחת את האוטובוס לקניון כששוב הרגשתי חום והסכמתי לקחת אותו לקניות אחר כך. "אני מניח שאני לא צריך את אלה יותר" אמר ליאם כשהוא הוריד את התחתונים שלו וזרק אותם לפח בזבל בחיקוי מושלם של שחקן כדורסל שעושה זריקת שלוש נקודות. למרות המאמצים הכי טובים שלי, העיניים שלי ננעלו על הישבן העירום והחיוור שלו בצורת אפרסק מושלם כשהוא יצא מהמטבח בלי להסתכל אחורה עליי. כשנסענו לקניון, החלטתי שאם ליאם הולך להסתובב בתל אביב, הוא יצטרך יותר מאשר תחתונים לבנים נקיים, אז שיניתי כיוון ולקחתי אותו לשכונת הקניות היוקרתית שבה קונים הרבה מהלקוחות העשירים שלי. כנראה שהגזמתי קצת בקניית תחתוני דיור מעוצבים לו, וכמה סטים של בגדי מועדונים ובגדי חוף של Dsquared2, אבל היה לי הרבה כסף וחשבתי למה לא לפנק את האחיין שלי. כשעשיתי את האימון הערב שלי, הרגשתי טוב, יותר מהרגיל. להיות נחמד לליאם באמת נתן לי קצת דחיפה של אנדורפינים ושיקפתי על איך זה מרגיש נחמד להיות נחמד אליו. כשעברתי ליד הסלון באותו ערב ראיתי אותו משחק במשחק VR שהוא ארז במזוודה שלו. כשראיתי אותו יושב שם בלי לדעת שאני שם עם המשקפיים, יכולתי להעריך כמה טוב הוא נראה בבגדים החדשים. "היי דוד, אתה בסדר?" הסתכלתי למעלה מהבטן והרגליים שלו ושמתי לב שהוא הוריד את המשקפיים והסתכל עליי מסתכל עליו. "אה, אתה רוצה לנסות את המשחק?" הוא הציע. מהיר לתפוס את התירוץ שהוא הציע במקום להודות שאני מתחיל לחשוק באחיין שלי, התיישבתי כשהוא שם עליי את משקפי ה-VR. "אוקיי, זו הפעם הראשונה שלך אז אני אגדיר את המשחק בשבילך, פשוט תסתכל לתוך הסחרורים השחורים והלבנים ותנסה למצוא חפץ." עשיתי זאת. שוכב במיטה שלי התעוררתי עם קצת כאב ראש כשהשמש זרחה דרך החלון שלי. אחרי שפספסתי את זמן ההתעוררות הרגיל שלי עשיתי חצי מהריצה הרגילה שלי ורק לקחתי טבילה מהירה בבריכה כדי להתקרר במקום הבריכות הרגילות שלי. רציתי להודות לליאם על שהיה ספורט טוב והראה לי את המשחק שלו. כשחושבים על זה אני לא זוכר איך זה נגמר, הסתכלתי על הסחרורים והדבר הבא שאני זוכר שהתעוררתי. משכתי בכתפיים שלי וחשבתי שאני כנראה פשוט עייף מדי. הכנתי ארוחת בוקר גדולה של בייקון צמחוני, ביצים וטוסט. הנחתי את הארוחה על השולחן יחד עם המיץ הסחוט הטרי והקפה, הכל מוכן לליאם כשהוא סוף סוף הופיע. חוץ מהתחתונים היקרים והמתאימים הוא היה תמונת ראי של היום הקודם עד כדי גירוד הזין שלו כשהוא פיהק. הסמקתי כמו תלמידה בדייט הראשון שלה כשהוא חייך, התיישב ונתן לי להגיש לו את ארוחת הבוקר שלו. הוציא את חבילות האבקה ושפך אחת לכל כוס מיץ שלנו, ואני שתיתי את שלי בשקיקה, רוצה שהעור שלי יראה טוב כמו שלו יום אחד. התנדבתי להיות הנהג והמדריך שלו ולהראות לו את תל אביב באותו יום והוא קיבל זאת בחן. אבל כשנסענו לתיאטרון הסיני המפורסם ולטביעות הידיים של הסלבריטאים, הוא הציע לעקוף. "אתה בטוח ליאם שהאזור הזה קצת מפוקפק?" הזהרתי. אבל הוא התעקש ואני נכנעתי כי הוא היה האורח וכמארח ומדריך מקומי, הייתי צריך להראות לו מה שהוא רצה לראות. כשנכנסנו לחנות הסקס הספציפית שהוא רצה לבקר, יכולתי לראות את הסורגים על החלונות. בזמן שחיכינו ברמזור האחרון לפני החניון, זוג נערי רחוב נשענו על המכונית והציעו את שירותיהם תמורת כסף. אולי קצת בגסות אמרתי להם שאנחנו לא מעוניינים כשגלגלתי את החלון למעלה. אחרי שנסענו ליאם הפתיע אותי כשהוא הניח יד על הרגל שלי ותפס את המפשעה שלי. "האם הנערים האלה הדליקו אותך דוד?" הוא שאל עם לחיצה של ידו על הזין הקשה שלי במכנסיים. ניסיתי לגמגם הכחשה, אבל הוא קטע אותי, מדבר בזמן שהוא מעביר את ידו למעלה ולמטה על הג'ינס שלי, "זה בסדר להימשך לגברים צעירים יותר, אני מתכוון שאתה חושב שאני מושך גם, נכון?" בלעתי את הרוק בשאלה הישירה והנועזת שלו ולמזלי הוסחתי כשנכנסתי לחניון והייתי צריך להתרכז בחניה. "אה, תראה ליאם, אתה האחיין שלי ו…" הוא השתק אותי עם אצבע על השפתיים שלי. "אל תדבר דוד, פשוט תעשה מה שאני רוצה שתעשה." היה לי זיעה על המצח כשהוא הוריד את החלק העליון של מכנסי הריצה שלו והזין הקשה שלו קפץ החוצה. ידו הובילה את פניי למפשעה שלו. פעמוני אזעקה אדומים צלצלו בחלקים של המוח שלי אבל מגע האצבע של ליאם על פניי והמילים המעודדות שלו השתיקו את האזעקות. התכופפתי ולקחתי את הזין שלו בפה שלי. גודל הזין המפלצתי שלו דרש ממני לפתוח את הלסת בצורה כואבת אבל ברגע שהיה לי את הטעם של הבשר שלו על הלשון זה היה נהדר. ישבנו במכונית לפחות חצי שעה כשהוא לקח שליטה מלאה על הראש והפנים שלי. רציתי לרצות אותו, רציתי לציית לו, רציתי לשתות את המיצים שלו.
חלקים מהמוח שלי שאמרו לי שזה לא מי שאני ננעלו בחדר חשוך מאחור במוחי ורק ליאם החזיק את המפתח. תנועותיו היו עדינות אך תקיפות, מותניו נדחפו למעלה כשהחזיק את ראשי. בהתחלה נחנקתי על איברו, אבל הוא לימד אותי איך להירגע ולתת לו להחליק ולהרחיב את גרוני. כשסוף סוף שתיתי את זרעו המתוק והחמוץ, חשבתי שאני שותה אמברוסיה אלוהית, זה היה שונה מכל זרע שטעמתי לפני כן. הפה שלי ניקה. הוא חזר עם החיוך השחצן כשהלכנו לחנות המין. ליאם היה ידידותי עם הצוות, שאל אותם כל מיני שאלות על הפריטים והמכשירים הרבים. למרות שהוא היה פעיל מינית, נראה שניסיונו הקודם עם הצעצועים השונים של BDSM, אנאלי ופטיש היה מוגבל על ידי אורח החיים שלו בפרברים במזרח הארץ. שמתי לב שאני עוקב אחריו יותר כמו משרת מאשר דודו, אבל אף אחד לא נתן לי מבט שני כשהם כולם התמקדו באחיין היפה שלי. שמתי לב שאחד מהנערים מהרחוב נכנס לחנות ונשען על מדף של מכנסי עור, בוחן אותנו. חושד שהוא עשוי לנסות לרמות אותנו, הזהרתי את ליאם אבל במקום להקשיב לעצה שלי הוא ציווה עלי להישאר ליד הדלפק בזמן שהוא הלך לדבר עם הנער. חלק קטן ממני התרגז שהוא גם התעלם מהאזהרה שלי וגם היה לו החוצפה לתת לי פקודה ישירה. ובכל זאת, נשארתי ליד הדלפק וצפיתי בהם מדברים מרחוק. כשסיימו, נראה שהם הגיעו להסדר והחליפו משהו, אבל לא יכולתי לשמוע ממרחק זה. ליאם חזר בחיוך, "ובכן, דוד זה מסדר כמה דברים, אני מוכן לבצע כמה רכישות, אבל אני רוצה שהן יהיו הפתעה, האם תוכל לחכות במכונית ולתת לי את הארנק שלך?" שרידי הגאווה האישית שלי סוף סוף עלו, וסירבתי, תוך שאני נוזף בו על שדיבר עם הנער מהרחוב כשאני הזהרתי במיוחד נגד זה. ליאם לא נראה כועס או מפוחד כשנזפתי בו, במקום זאת הוא הוציא את הטלפון שלו בשלווה, "אני מבין איך אתה מרגיש, דוד, אבל אני יודע מה אני עושה, הנה תראה את זה זה יסביר." הכעס שלי דעך, הסתכלתי על מסך הטלפון שלו וראיתי מערבולת מוכרת. הדבר הבא שאני זוכר הוא שאני עושה כלים אחרי ארוחת ערב וליאם נותן לי נשיקה על הלחי, "תודה דוד, היית ממש נחמד אלי היום שקנית את כל הדברים האלה, למה שלא תסיים את הכלים, תעשה את האימון שלך ואני אתן לך לשחק שוב במשחק הזה הלילה." שוכח מהזמן האבוד חייכתי, מבין שעשיית מה שליאם הציע הייתה רעיון טוב, עקבתי אחרי ההוראות שלו. אחרי האימון שלי מצאתי אותו לובש שוב את משקפי ה-VR, אז כרעתי על רצפת הסלון מחכה שהוא יסיים. יכולתי לשבת לידו על הספה, אבל לא רציתי להפריע למשחק שלו, וזה פשוט הרגיש יותר טבעי. ליאם נתן לי לחכות כמעט שעה לפני שהכיר בכך שאני שם. "אה כן זה התור שלך הנה לך ילד," הוא אמר כשהוא החליק את המשקפיים על עיני. לפני שיכולתי לתקן אותו על שקרא לי ילד, הסתכלתי על המערבולות והתעוררתי עם השמש זורחת בחדר השינה שלי. עם כאב ראש קל, התלבשתי לריצה הבוקרית שלי כשראיתי קולר שרשרת עם מנעול קטן פתוח על השידה שלי ופתק מליאם. "היי ילד היית כל כך עייף שהשכבתי אותך לישון, אבל קניתי לך את זה כדי להודות לך על שהיית כל כך ספורטיבי אתמול, תלבש את זה בגאווה." קולרים וצ'וקרים לא היו ממש הסגנון שלי ובטח שלא כשיוצא לריצה, אבל זה היה מתנה, וזה יהיה גס רוח לסרב אז שמתי אותו שם לב כשהמנעול נסגר, לא ראיתי מפתח. קיבלתי כמה מבטים מהאנשים הרגילים שאני עובר לידם בשבילי הריצה ליד הבית שלי, אבל אף אחד לא אמר כלום, ומצאתי שזה די נוח אפילו כששחיתי את הבריכות שלי. דואג שלא אספיק להכין ארוחת בוקר בזמן, מיהרתי למטבח והכנתי ארוחה גדולה כמו אתמול וחיכיתי לליאם. שוב, לובש רק תחתונים צמודים בזמן שהוא מגרד ומפהק, ראשו מלא בשיער מבולגן, ליאם נכנס, אבל הפעם היה לו נער מהרחוב עירום מאחוריו על רצועה. לקחתי רגע וראיתי שזה הנער מהרחוב שסילקתי אתמול, אבל עכשיו הוא היה עירום לגמרי חוץ מקולר שרשרת מחובר לרצועה שליאם החזיק, כלוב צניעות, ומערכת אזיקים מעור על קרסוליו ופרקי ידיו כרגע נעולים אך לא מחוברים זה לזה מה שנותן לו תנועה חופשית. "זה שוב ביצים ילד?" הוא שאל בטון חמור. "רציתי פנקייקים היום, היית צריך להיות מסוגל לצפות את זה, תזרוק את הבלגן הזה ותתחיל מחדש." פחד מלאכזב את ליאם גרם לי לשכוח מהנער העירום על הרצועה ומיד התחלתי לפנות את השולחן ולחפש במזווה מרכיבים לפנקייקים. ליאם התיישב עם הנער מהרחוב כורע לצידו, והם התחילו להתנשק ולהתמזמז עם נשיקות רטובות עמוקות, לשונותיהם הצעירות חודרות לפיות זה של זה. שמתי מיץ טרי וקפה לילדים, שתיתי את שלי במהירות עם האבקה המומסת בו כדי שאוכל להתחיל לערבב את הבלילה. ליאם עצר את הנשיקות עם הנער מהרחוב כדי לפנות אלי, "זו המנה השלישית שלך
אתה לא צריך יותר אחרי היום, אה, ולא אישרתי לך ללבוש מכנסי ספורט וחולצת טי בבית, תוריד אותם." מהר התפשטתי ונשארתי עירום עם הקולר בלבד וחזרתי להכין את הפנקייקים. ברגע שהכנתי ערימה גדולה, הנחתי שלוש צלחות וננזפתי שוב. "מה אתה חושב שאתה עושה? ארוחת הבוקר היא בשבילי ובשביל האורח שלי, אתה יכול לאכול את הזבל שהכנת קודם." הגשתי לליאם ולנער השכור את הארוחה שלהם בעמידה מאחוריהם כדי לוודא שהם לא צריכים שום דבר נוסף. כשסיימו, ליאם הכריח את נער הרחוב לצפות בי כשירדתי על ארבע לפי פקודתו ואכלתי את הביצים ובייקון הירקות ישירות מפח האשפה, עם שאריות קפה וקליפות תפוזים מעורבבות. "כל הכבוד ילד," הוא אמר, טופח על ראשי. המנה הטרייה של הכימיקלים בדם שלי גרמה לי להרגיש חום וגאווה על כך שקיבלתי שבח ממנו. "יונתן הולך להישאר איתנו זמן מה ואני לא רוצה שהוא ירגיש לא בנוח, אז הוא הולך להלביש אותך בתלבושת תואמת, ציית לו בזמן שאני בחוץ." עם זה ראיתי את ליאם לוקח את מפתחות הרכב שלי וחוזר לחדרו להתלבש. יונתן, הנער השכור, הביט בי בזלזול, "לא היית צריך לסרב לי אתמול, ברגע שהאחיין שלך יצא, אני אעשה שתתחרט על זה." רציתי לומר משהו להגן על עצמי, אבל ליאם אמר לציית לו, אז עשיתי זאת, כשהוא הוביל אותי לחדר האורחים השני. "אוקיי בנים, תהנו," שמעתי את ליאם צועק מהדלת למוסך רגע לפני שמנוע הרכב הספורטיבי שלי התחיל והוא נסע משם. יונתן הקיף את גופי העירום עם הקולר בבעלותיות. "וואו, הוא באמת יודע איך לשלוט בך, אתה יותר כנוע ממני ואני מקבל תשלום לעשות את זה." הוא נהם בזמן שהוא מכה את איבר המין שלי בכאב עם אצבעותיו, מה שגרם לו לגדול. "זה הולך להיות כיף להיות בשליטה לשם שינוי." עמדתי דומם כשהוא החליק את כלוב האיבר על איברי ונעל אותו במקום עם טבעת בסיס מאחורי האשכים שלי, לפני שנעל סט תואם של אזיקים על הקרסוליים והפרקים שלי. הוא הכה את הכלוב בצחוק וצפה בי מתכווץ לפני שחיבר את אזיקי הקרסוליים זה לזה ומשך את פרקי ידי מאחורי גבי ועשה את אותו הדבר. אצבעותיו רצות לאורך גופי השרירי, "לא רע בשביל זקן, מה אתה, בן שלושים ומשהו?" הוא שאל לפני שאמרתי לו שאני בעצם בן עשרים ושמונה. כשהלך מאחורי, הוא בעט בברכיי, כשאני כבול כך, הייתי נופל על פניי, אבל הוא תפס אותי, וסיימתי על ברכיי פנים מול איברו בכלוב הצניעות. "הדבר המצחיק בכלובים האלה," הוא אמר, מסובב את המפתח שהשתמש בו לנעול את שלי, "הם כולם משתמשים באותו מפתח." הוא אמר כשהוא הכניס את המפתח לכלוב שלו והסיר אותו. פתאום הייתי מול איברו הזקוף, בניגוד למפלצת של ליאם, הוא היה בגודל ממוצע וקצת דק, אבל לא הספקתי להרהר בזה זמן רב לפני שכל מה שראיתי היה הבטן החלקה והשעירה של יונתן כשהוא משך אותי בקולר על איברו ונאלצתי למצוץ אותו. אני לא בטוח מה השתנה בי מאז שליאם הגיע, אבל התחלתי להתעורר כשנער השכור סטר לי על הפנים וקרא לי "הומו מוצץ זין קטן" כשהוא המשיך לאנוס את פי. מעולם לא לבשתי כלוב צניעות, אבל כשפתחתי את גרוני כדי לאפשר לאיברו של יונתן להחליק כפי שליאם לימד אותי ומשכתי על האזיקים שנעלו את זרועותיי מאחורי גבי, איברי רצה לגדול לעץ מלא. הכלוב הכיל את הדחף לגדול אבל הכוח של הדם שזרם לאיברי משך על טבעת הבסיס סביב האשכים שלי וירה ברקים של כאב ארוטי לתוכי. חזק יותר ממה שהוא נראה, יונתן הרים אותי בקולר על צווארי כשהוא הגיע לאורגזמה ואני התזתי זרע לתוך הכלוב שלי כשהוא ירה את חוטי הזרע שלו לתוך גרוני. "תישאר שם הומו!" הוא אמר כשהוא חיבר את פרקי ידי לקרסוליי והשאיר אותי כבול. התפתלתי ונאבקתי באזיקים, משפשף את הכלוב המלא בזרע שלי על השטיח. להיות חסר אונים ומשומש חזק עורר את כל גופי, רציתי עוד, רציתי שיזיינו אותי ויכו אותי, רציתי שאיברי יהיה חופשי כדי שיוכל לירות חוט אחרי חוט של זרע. יונתן חזר ומצא אותי מתפתל. הייתי חרמן יותר מאי פעם והייתי מוכן לנסות כל דבר בשביל קצת שחרור, בקושי הרגשתי את עצמי כשהבטתי למעלה והתחננתי, "בבקשה תזיין אותי! תזיין אותי עכשיו אני צריך את זה." הוא רק צחק על התצוגה העלובה שלי לפני שאמר לי כמה זה עצוב ואמר לי לא כשהוא שם את הכלוב שלו בחזרה. "ליאם שכר אותי, לא אתה, והוא אמר שאני יכול לעשות כל מה שאני רוצה לדוד שלו אבל רק לא לשים שום דבר בתחת הבתולי שלך, הוא שמר את זה לעצמו." יונתן כרע כך שהוא ריחף מעל פניי, "אבל כדי להראות שאני לא בחור רע אני אציע לך הסחת דעת." הוא בעט בי על צידי, וצפיתי כשהוא שלף זוג מהדקי פטמות על שרשרת. "אתה הולך לאהוב את זה, הומו חולה," הוא נהם כשהוא חיבר אותם והתחיל למשוך בשרשרת. צעקתי מכאב. תמיד הייתי טופ, היו לי בחורים שהקניטו את הפטמות שלי קלות בעבר כשדפקתי אותם, אבל זה היה משהו אחר לגמרי.
רמת עוצמה חדשה שהחמירה על ידי היותם כבולים וחסרי אונים.