הכרתי את ברק בערך שלושה חודשים. פגשתי אותו כשהתחלתי לעבוד במפעל חדש, גם הוא היה חדש שם. בהיותנו בשנות ה-20 המאוחרות שלנו ובהיותנו חדשים בעבודה, התחברנו מהר, צוחקים בעבודה ומבלים יחד באופן קבוע. זה היה באחד מסופי השבוע בבית שלו, נהנים מבירה או שתיים ומשחקים במשחק וידאו, כשברק התלונן על עווית בגב התחתון שלו. "אה," הוא אמר, נשען קדימה על הספה ומשפשף את הגב התחתון שלו. "בימים מסוימים, כל ההרמה בעבודה פשוט מכבידה עליי." הוא נראה בכאב אמיתי, אבל זה היה מוזר בעיניי, כי ברק היה קצת יותר גדול ממני פיזית. אף פעם לא היו לי בעיות מהעבודה, אבל הזדהיתי איתו. "מצטער אחי, זה מבאס," אמרתי, מסיים את הלגימה האחרונה של הבירה. "זה אולי יישמע מטורף," הוא אומר, פונה אליי. "אבל יש לי שולחן עיסוי שקיבלתי במתנה, אף פעם לא יצא לי לנסות אותו. אתה חושב שאולי תוכל לעבוד לי קצת על הגב התחתון?" "מה?" אני מבולבל מבקשתו של ברק, לא מסוגל לענות. הוא רק צוחק. "תראה," הוא אומר, "שום דבר מוזר, חח. אני פשוט באמת יכול להשתמש בעזרה, ואין כאן נשים או מעסים מקצועיים." "אני, אה.." אני מנסה לחשוב על תירוץ, דרך לומר לא. "אני לא יודע כלום על מתן עיסוי, אני כנראה אגרום לזה להיות גרוע יותר." זה גורם לברק לצחוק שוב, זה כמעט נראה כמו צחוק עצבני. "לא, קדימה, אתה תעשה עבודה נהדרת. יש לך את הידיים הקטנות והעדינות האלה." הוא מושיט יד ולוחץ את ידי אחרי שאמר את זה. אני מיד מושך אותן בחזרה, צוחק. "היי!" אני קורא. "זה קצת גס רוח!" עדיין צוחק, ברק קם והולך לארון הקרוב. הוא מוציא את שולחן העיסוי המתקפל ומעמיד אותו מול הספה. אני רק יושב וצופה, סקרן עכשיו. "נו, קדימה," ברק מוריד את החולצה שלו וזורק אותה הצידה, מפתיע אותי. הדבר הראשון שאני שם לב אליו הוא כמה הגוף שלו מוגדר. זאת אומרת, ידעתי קצת מזה מלהיות סביבו, אבל לראות אותו בלי חולצה מראה כל פרט של שרירי הבטן והחזה הקרועים שלו. "פשוט תנסה, בוא הנה." "אה, אוקיי.." המוח שלי קצת נתקע אחרי שראיתי את הגוף של ברק. אני לא הומו או משהו, זה פשוט באמת מרשים. בקושי, אני קם ונע לעבר שולחן העיסוי, ברק כבר שוכב עם הפנים כלפי מטה עליו. "אה, שכחתי," הוא אומר, מסובב את ראשו, מושיט יד לתיק. הוא תופס קצת שמן ונותן לי אותו. "זה אמור להיות שמן מחמם, טוב להקלה על כאבים. אני לא יודע, תרגיש חופשי להשתמש בו." אני בוהה בשמן, מניח אותו בצד לרגע, עיניי חוזרות לגב הארוך של ברק על השולחן מולי. "אוקיי. אולי אצטרך." אני עומד ליד השולחן ומניח את ידיי בערך באמצע גבו של ברק. אני מתחיל לעשות את הרושם הכי טוב שלי לעיסוי (ראיתי כמה סרטונים) מחקה את התנועות של לישה ולחיצה על השרירים. "וואו," הקול של ברק נמוך ורגוע יותר מכמה שניות קודם. "זה כבר מרגיש מדהים. תמשיך, בבקשה." "אוקיי, טוב." אני מרגיש גאה בעצמי, מסוגל לעזור לחבר שלי ככה. הוא הזכיר את הגב התחתון שלו, אז אני מעביר את ידיי למטה יותר, מעסה כמה סנטימטרים מעל המכנסיים של ברק. הוא משחרר אנחה עמוקה כשאני מגיע לאזור הזה, אז אני יודע שאני עושה את הדבר הנכון. אני לא יכול לשקר, אני קצת מהופנט מהאופן שבו הגב החזק של ברק מרגיש מתחת לידיי. "ממ," ברק כמעט נאנח. "זה מתחיל להרגיש מדהים. תרגיש חופשי להשתמש בשמן." "אה.. כן." כמעט שכחתי מהשמן. אני פותח אותו ומחזיק אותו מעל הגב התחתון של ברק, צופה בכמה טיפות נופלות, גורמות לעוד אנחה, כמעט נאנחה לצאת משפתיו של ברק. מסיבה כלשהי, זה גורם לי לחייך כשאני מתחיל לעבוד אותו לתוך הגב התחתון שלו, קצת ממנו מטפטף על המכנסיים שלו. "לעזאזל כן," ברק נאנח, קולו הרבה יותר נמוך ועמוק מאשר קודם. כמה שזה מרגיש טוב לעזור לחבר שלי, זה באמת מביך לנסות לעסות את הגב שלו מהצד של השולחן. אני מנסה לעבור לאחור, אבל זה מתיחה ארוכה מדי לזרועותיי הקצרות. "כאן, אני עשוי לנסות משהו, כדי לקבל זווית טובה יותר," אני אומר לברק, תופס את צידי שולחן העיסוי. אני מושך את עצמי על השולחן (מקווה כל הזמן שהדבר הזה יתמוך במשקל של שנינו) ויושב בעדינות על רגליו של ברק, רגליי תלויות מהצדדים. "ממ, כן," ברק לא נראה מוטרד בכלל. "זה בהחלט יעזור לקבל זווית טובה יותר." "כן.." אני אומר, מחזיר את ידיי לגב התחתון שלו במצב החדש הזה. אני עובד את השמן על גבו החלק והחזק, יורד נמוך יותר. אני נאחז באבזם החגורה שלו לתמיכה, משפשף עיגולים חלקים על גבו התחתון. אבל האופן שבו אני אוחז בו, המכנסיים שלו קצת מחליקים למטה, החלק העליון של ישבנו של ברק כמעט יוצא. אני רוצה להתנצל, אבל ברק לא נראה מוטרד. הוא נראה רפוי מאוד, משמיע מדי פעם אנחה או נאנחה של אישור. "איך, איך זה מרגיש?" אני שואל את ברק, קולי פתאום נשמע קצת רועד, רך יותר מאשר קודם. "ממ, כל כך טוב, תודה," הוא עונה. פתאום, בקולו הרך והעמוק, ובמראה גבו השמנוני, החלק העליון של ישבנו חשוף, אני מרגיש משהו משתלט עליי, זורם דרך גופי. הזין שלי מתחיל להתקשות. אני כמעט נכנס לפאניקה. אבל אני לא אומר כלום, ידיי עדיין רצות על גבו התחתון של ברק, אגודליי בקושי נוגעים בחלק העליון של ישבנו.
ישבן. עד לנקודה זו, מעולם לא היו לי מחשבות גאות, לפחות לא כאלו שהודיתי בהן. אבל זו סיטואציה מאוד מוזרה, כזו שמעולם לא הייתי בה לפני כן. אני מרגיש כל כך נבוך, מנסה להתאים את עצמי מחדש, אולי להסתיר את הזקפה שלי, אבל זה רק גורם לה להתחכך בתחתית הישבן של ברק, מה שמקשה אותה עוד יותר. הפנים שלי מרגישות אדומות, אני פתאום רוצה לברוח, זה לא יכול לקרות. אבל ברק מסובב את ראשו, עיניו כמעט סגורות, כמעט לוחש. "יש לך זקפה עכשיו?" הוא שואל, חצי חיוך על פניו. "אני… אני מצטער, אפסיק…" זה כל מה שאני יכול לומר. הידיים שלי עוצרות, אחת מהן אוחזת בחגורתו של ברק, השנייה רק כמה סנטימטרים מעל. אבל צחוק רך בורח משפתיו של ברק כשהוא חוזר להניח את ראשו. "זה בסדר. גם לי יש, תמשיך." מילותיו שולחות גל בגופי. אני מתאים את עצמי מחדש בכמה סנטימטרים, ואז אני מרגיש את זה, לוחץ על הרגל שלי. מוסתר על ידי מכנסיו, אבל נמתח קשה מתחתיו, הזין של ברק, קשה כמו שלי. כשאני מתאים את עצמי מחדש, הזקפה שלו מתחככת בתוך הרגל שלי, גורמת לעוד גניחה רכה מברק. "בסדר…" אני לוחש. אנחנו חוצים למים מסוכנים עכשיו, אבל זה לא מרגיש לא נכון או משהו כזה. אני לוקח את חגורתו של ברק בשתי ידיי ומושך את מכנסיו, מוריד אותם קצת יותר, חושף יותר מהישבן החלק והרך שלו. אני דוחף קדימה בתנועה זו, הזין הקשה שלי מתחכך שוב בישבנו. שוב, ברק נותן גניחת אישור. "לעזאזל…" אני לוחש, לא בטוח אם ברק שמע את זה או לא. מטפטף עוד שמן על גבו התחתון, אני עובד אותו עוד יותר נמוך, מעסה את החלק העליון של ישבניו. הם כל כך רכים, אך חזקים, מעולם לא הרגשתי משהו כזה. אני מרגיש מהופנט, מוריד את מכנסיו עוד יותר כשאני משפשף את השמן החם על ישבנו. ברק ממשיך לזוז מתחתיי, אני יכול להרגיש את הזין שלו מתקשה עוד יותר, לוחץ כל הזמן על הרגל שלי. לעזאזל, הוא מרגיש כל כך גדול. אני מתכופף, מציב את פניי כמה סנטימטרים מאוזנו של ברק כדי ללחוש. כשאני עושה זאת, הזין הקשה שלי לוחץ כלפי מעלה, תקוע בין ישבניו הכמעט חשופים של ברק. "אולי, אתה צריך להתהפך," קולי כמעט רועד. "כדי שאוכל להגיע לחזית שלך?" בלי מילה, רק חיוך, ברק מתחיל להתגלגל מתחתיי. אני מתרומם, כדי לתת לו מקום, אבל לא מספיק כדי להפסיק את הזין הקשה שלי מלהתחכך בו כשהוא מתהפך. "כמובן…" הוא אומר, עיניו חצי סגורות, חיוך על פניו. אני מתאים את עצמי מחדש ומתיישב שוב על ברכיו של ברק, הפעם הזקפה שלו בולטת במכנסיו. שלי קשה מאוד גם כן, מכנסי האימון שלי לא מסתירים כלום כשהזין שלנו נפגשים בעדינות. "מממ," גניחה רכה בורחת משפתיו של ברק. אני לוקח את השמן ומטפטף קצת ממנו על חזיתו. אלוהים, יש לו גוף מדהים כזה, שרירי בטן מוגדרים וחזה גדול ועסיסי. אני מתחיל לעבוד את השמן על חזיתו, לא עוצר במקום מסוים. בהתחלה, אני מתמקד בחזהו, לוחץ אותו בידיי. הם מרגישים כל כך חזקים ומאסיביים. אני נותן אנחה עדינה, הזין שלנו (למרות שהוא עדיין מכוסה) מתחככים בכוונה, ברק נראה כאילו הוא מתרומם מהשולחן לפעמים. "אתה מדהים…" ברק גונח, מתפתל בהנאה מתחתיי. כל תנועה שהוא עושה מכריחה את הזין שלנו להתחכך יותר. אני מרגיש שאני הולך לגמור במכנסיים שלי, עבר כל כך הרבה זמן מאז שהיה לי מגע אינטימי עם מישהו. "תודה…" מסיבה כלשהי, זה פשוט מרגיש נכון. אני מתכופף, נותן לשפתיו של ברק נשיקה קטנה, רק טועם אותן. הוא מחייך, נראה שהוא נהנה מזה. אני מושך את עצמי אחורה, ידיי משפשפות את השמן למטה ועל שרירי הבטן המוגדרים שלו. לעזאזל, אני רוצה שרירי בטן סקסיים כאלה, אני חושב לעצמי. ברק גונח חזק יותר, שנינו מתחממים יותר ויותר כל שנייה. ידיו של ברק מגיעות, לוחצות על צדדיי. ידיו מחליקות על חזית גופי, מתחת לחולצתי, עולות על הבטן השטוחה שלי, עולות גבוה יותר, מתחככות בחזה שלי, בפטמות שלי. "אוי, לעזאזל," אני גונח, מקמר את גבי מעט. הזין של ברק קשה כמו אבן, אני כמעט מתחיל לשבת עליו עכשיו, מרגיש אותו פועם מתחתיי. ברק מתחיל להרים את חולצתי, ואני לא עוצר אותו. אני עוזר לו בעצם, זורק אותה לצד. שנינו עכשיו בלי חולצה, מכנסינו בקושי מחזיקים מעמד כשאנחנו דוחפים יחד. אני מתכופף מעט, גונח ומרגיש מדהים. ידיו של ברק מחליקות על חזית גופי יותר, תלויות ברפיון סביב צווארי. "אני חושב שזה התור שלי לעסות אותך עכשיו," הוא אומר, מתרומם מעט, מבט מלא תשוקה על פניו. "כן?" אני גונח. בלי דיחוי, ברק תופס את גופי, מכריח אותי לשכב על שולחן העיסוי, עם הפנים למטה. הוא לא מבזבז זמן, מתיישב על גבי כמו שעשיתי לו קודם. פרט לכך שאין עיכוב, הוא מאוד מהר מושך את מכנסיי למטה, גורם לי לגנוח כשהידיים שלו לוחצות ומכות על ישבני. "לעזאזל.. ברק.." מוחי הוא טשטוש מטורף. מעולם לא הייתי כל כך מגורה. הזין שלי כואב ומטפטף פריקאם כשהוא לוחץ ומעסה את ישבני. אני מרגיש את השמן החם נשפך על ישבני, כל כך הרבה שמן. הוא עובד אותו עמוק, על ישבניי, בין החריץ של ישבני, אצבעותיו מתחככות ואז נכנסות לתוך ישבני, לאט ולא בכוח. "לעזאזל.." אני גונח חזק יותר, מרגיש את ברק לוחץ את גופו על שלי, שפתיו כמה סנטימטרים מאוזני. גופו עדיין שמנוני ורטוב. זה מרגיש מדהים להחליק על גבי מאחור. בנקודה מסוימת, הוא פתח את רוכסן מכנסיו, כי אני יכול להרגיש את עירומו.
הזין שלו תקוע בין הישבן החשוף שלי. "אני הולך לזיין אותך. הישבן שלך מדהים." ברק מנשק את הצד של הצוואר שלי אחרי שהוא אומר את המילים האלה, הידיים שלו מחליקות על הצדדים של הגוף שלי שכבר שמנוני. "זין.." זה כל מה שאני יכול להגיד. אני אפילו לא חושב, אני פשוט הולך לאיבוד בהנאה, בתחושה של קצה הזין שלו לוחץ על החור שלי. הישבן שלי כל כך שמנוני, הוא מחליק פנימה בקלות, רק כמה סנטימטרים מהקצה שלו, גורמים לגניחה נעימה לברוח מהשפתיים שלי. ברק כמעט מרים אותי, כך שהוא בעצם בצד שלי עכשיו. היד שלו מחליקה למטה, ידיים חזקות ושמנוניות, עוברות על הבטן והשרירים שלי, אפילו נמוך יותר כשאני גונח בשמחה. ואז, מתחת למכנסיים שלי, לוחץ את הזין הקשה והרטוב שלי. "אלוהים, ברק.." אני אבוד, נבלע באושר, כשהוא מאונן לי. הזין שלו לוחץ עמוק יותר ועמוק יותר לתוכי. זה פשוט מרגיש כל כך נכון, כל כך טבעי, כאילו שנינו חיכינו לזה הכי הרבה זמן. מתאים את הדחיפות שלו לתנועת היד שלו על הזין שלי, הוא מזיין אותי ומאונן לי בו זמנית. "אהה, זיןןן.." כל גניחה שלו שולחת אוויר חם על הצוואר שלי, זה עושה אותי כל כך קשה. אני יודע שאני לא אחזיק מעמד כשברק מאונן לי במיומנות, מחליק למעלה ולמטה על הזין הארוך שלי עם היד השמנונית שלו. הלחץ מאחור הוא אינטנסיבי, אבל טבעי, יותר מהזין של ברק נעלם לתוך הישבן הבתולי שלי. "אהה!" אני בגן עדן, גונח כמו משוגע, ולפני זמן רב זה קורה, זרע יורה מהזין שלי, על כל שולחן העיסוי של ברק. אני בקושי מספיק לחשוב על זה, לפני שאני מרגיש את ברק מתפוצץ לתוך הישבן שלי, הזרע שלו נוזל במורד הצדדים של הרגליים והישבן שלי. הוא לוחץ את הישבן שלי חזק מאחור, עדיין דוחף בעדינות ומרוקן את כל המטען שלו לתוכי. "אלוהים. שלי. אלוהים." הגוף שלי מרגיש רועד. ברק במהירות מושך את הזין שלו, אבל אף אחד מאיתנו לא זז, לכמה שניות. אני מרגיש את השפתיים הרכות של ברק עוברות על הצוואר שלי, לפני ששנינו קמים, הבגדים חוזרים עלינו במהירות, ההבנה של מה שקרה עכשיו מכה בשנינו. ברק תופס מגבת ומתחיל לנקות את שולחן העיסוי. אני פשוט יושב על הספה, צופה בו, מרגיש ביישן עכשיו. אני מרגיש כמו לצאת החוצה לסיגריה, ואני כמעט ולא מעשן. "איזה עיסוי, הא?" ברק שואל, מחייך אלי מהספה. "כן," אני אומר, ביישן, לא מסוגל להסתכל עליו ישירות. "ובכן, תודה," הוא אומר, וזה נשמע מאוד כנה. "אני מרגיש הרבה יותר טוב עכשיו." וזה מכריח חיוך רחב ממני. אני כל כך שמח שיכולתי לעזור לו.