סיכום: אמא משתמשת בצילום כדי לפתות את בנה. הערה 1: זהו סיפור לתחרות יום העירום, אז אנא הצביעו. הערה 2: שימו לב שיש שתי גרסאות של הסיפור הזה שמתפרסמות היום. אחת מנקודת המבט של האמא (הסיפור הזה) ואחת מנקודת המבט של הבן. למרות שזה כנראה לא משנה באיזה סדר תקראו אותם… הייתי מתחילה עם זה. הערה 3: תודה ל-Sams_Island על העריכה והשיפור של הסיפורים המעוותים והמראות האלו.

אינססט לנצח: הסיפור של אמא

"את צריכה לקיים יחסי מין," אמרה גלוריה, אחותי הגדולה, בפעם המאה בשנה האחרונה… שנתיים אחרי שתפסתי את בעלי בוגד בי, ולאחר מכן הוא התגרש ממני! זה היה הערה קבועה במהלך ארוחות הצהריים השבועיות שלנו והפעם ניסיתי לצחוק על זה עם, "לכן יש צעצועים." "לא, את צריכה להיות מכופפת על שולחן המטבח ולהיות נטחנת," אמרה אחותי הישירה והטעונה מינית. "נחמד," אמרתי, מנענעת בראשי. "אני רצינית," היא המשיכה, "אין דבר טוב יותר מאשר להיות נטחנת חזק ולהפוך לזונה מוחלטת להנאתך האישית." "הכרת אותי פעם?" "אני יודעת שמאחורי החזות הפוליטית שלך יש זונה כנועה שאוהבת לעשות מה שאומרים לה," האשימה גלוריה, כשהיא מכירה את העבר המיני שלי. היא הייתה צודקת במאה אחוז. בעוד שעבדתי כעוזרת אישית לסנאטור אמריקאי, לבושה כצוות משרד מקצועי במשרד הפוליטי שלה במדינת הבית, והצגתי את עצמי כמתוקה, רחומה ושמרנית… מה שבכל הוגנות הייתי… מאחורי החזות הזו הייתי פעם זונה כנועה שהייתה עושה כמעט כל דבר עבור גבר דומיננטי. "את לא יכולה לתת לאותו חרא לשלוט בך לשארית חייך," הדגישה גלוריה, אף פעם לא משתמשת בשמו, תמיד מתייחסת אליו כ"חרא". "זכרי, הוא עזב אותך, מה שאומר שהוא כבר לא הדומיננטי שלך." אלוהים, זה היה מביך לשמוע את עצמי מתוארת במונחים כל כך בסיסיים, אבל היא צדקה. כמה שהייתי אדם אחראי בעבודה, בחיי המין שלי הפכתי תלויה בשליטה של גבר. גבר שחשבתי שאוהב ומכבד אותי מחוץ לחדר השינה, כמו שהוא אהב ושלט בי בתוכו. "אני יודעת, אני יודעת," נאנחתי, ועדיין לא הצלחתי להתגבר על העובדה שלא רק שהחרא הרס את האמונה שלי בגברים, הוא גם ריסק את הביטחון שלי בכך שעשה זאת עם נערה בת 19. "אז, קיבלתי החלטה עבורך," היא אמרה. "קיבלת, הא?" שאלתי, יודעת שוויכוח עם אחותי הוא הצעה חסרת סיכוי. "אני הולכת ליצור פרופיל היכרויות מקוון עבורך." "אני לא חושבת כך." "לא שאלתי," היא אמרה. "תבקשי מירמי לצלם כמה תמונות עבורך." "אם אעשה זאת, תפסיקי לנדנד לי?" שאלתי. "אולי," היא אמרה בצחוק, מה שאומר שהיא לא תפסיק. "בסדר, מה שתגידי," נאנחתי, חושבת שאני באמת צריכה לחזור לשם. הבן שלי היה בן שמונה עשרה, הוא הולך לקולג' בסתיו, ואני אהיה לגמרי לבד. "טוב," היא אמרה. "תבקשי מירמי לעשות זאת היום." "בסדר," חזרתי. "מאז שלא תפסיקי לנדנד לי עד שאעשה." "את מכירה אותי כל כך טוב," היא אמרה. "כמובן, יש לך גם אפשרות אחרת." "מהי?" שאלתי. "תשכבי עם ירמי," היא אמרה, גורמת לי להחנק. "ישו, גלוריה," אמרתי, מזועזעת שהיא תאמר שאני צריכה לקיים יחסי מין עם הבן שלי… אפילו בשביל אחותי הפרועה זה היה קצת יותר מדי. "מה? זה לא כאילו שלא חצית כבר את קו האינססט." היא חייכה כשהיא מתייחסת לאותו לילה פרוע שיכור מהעבר שלנו. "זה היה פעם אחת כשהיינו שיכורות," הדגשתי, נזכרת באותו לילה משוגע שבו סיימנו בשלישייה עם בחור שפגשנו בבר בקולג'. לילה שהסתיים איכשהו עם אחותי ואני ב-69 שבו שתינו גרמנו אחת לשנייה לגמור. "הייתי עושה זאת שוב אם תרצי," היא הקניטה, כשהיא הציעה לי את זה ביותר מכמה הזדמנויות לאחרונה. ועדיין, האשמה של ביצוע אינססט תמיד ריחפה בראשי… אף על פי שזה היה מפתה כי הייתי צריכה אורגזמה טובה ואחותי הביסקסואלית הגדולה יכלה כנראה לתת לי את האורגזמה של חיי (או לפחות של השנתיים האחרונות לבד) "אז את ממשיכה לומר לי," אמרתי, מסתירה את סקרנותי הקלה לחזור על אותו לילה. "בנוסף, את יודעת שירמי היה אוהב לשכב איתך," הוסיפה גלוריה, ממשיכה ללחוץ על הכפתורים שלי ולא להרפות. "אני מתכוונת, החרא קיבל קצת פעולה עם נערה, למה שלא תעשי את זה גם את?" מיד מצאתי את עצמי חוזרת לאותו יום נורא. ליוויתי את הסנאטור לפגישה באוניברסיטה שבה בעלי היה פרופסור משנה. אחרי הפגישה, נפרדתי מהקבוצה כדי להפתיע את החרא עם קצת פעילות משרדית. רק כדי להיות מופתעת בעצמי כשנכנסתי וראיתי אותו כבר מקבל קצת. איזו פרשית צעירה נראית כמו גמד הייתה מכופפת על שולחנו, מקבלת נטחנת חזק. מה שהחמיר את המצב, היה שבמקום להיות מופתע או מתגונן או מתנצל, הוא פשוט חייך אלי ברשעות והורה לי להיכנס למשרד ולסגור את הדלת מאחורי. מכיוון שכבר היה לי סקס בראש, עשיתי כרגיל ופעלתי לפי הוראותיו ללא מחשבה. לא עד שהוא אמר לי לראות כמה טוב הזין שלו נראה כשהוא נכנס לכוס צעיר וצר ורמז שזה חלק קבוע מהייעוץ שלו לסטודנטים, הצלחתי להשתחרר מהכישוף שלו ולברוח בוכה מהמשרד שלו. "גלוריה, מספיק," אמרתי, הטון שלי מבהיר שזה הלך רחוק מדי. "בסדר, בסדר," היא אמרה, מרימה את ידיה וצוחקת כשהיא קמה. "רק אמרתי שיש לך פתרון בבית." "ובכן, אל תגידי,"

אמרתי כשקמתי גם אני. "בסדר," היא אמרה ונתנה לי חיבוק. אבל היא לא יכלה ללכת בלי הערה אחרונה, "תחשבי על זה. ירמי גדל להיות גבר נאה." נאנחתי כשהיא הלכה משם. חזרתי לעבודה, דוחפת את הרעיון המגוחך מהראש שלי, כי היה לי אחר צהריים עמוס. רק כשהגעתי הביתה נזכרתי שאני צריכה לבקש עזרה מבני במשהו רגיש. ולא יכולתי שלא לזכור את ההערה האחרונה של אחותי… היא צדקה, בני באמת היה גבר צעיר נאה. בנוסף לכך, חשדתי זמן רב שיש לו פנטזיה מינית עליי… כי הוא תמיד היה מעריץ את רגליי בגרביונים… בדיוק כמו אביו. אפילו עכשיו יכולתי לראות את הבליטה במכנסי הטרנינג שלו כשהוא לקח מה שחשב שהם מבטים חטופים ברגליי ובכפות רגליי. רק כשסיימנו את ארוחת הערב, נאנחתי אנחה דרמטית. כמצופה, הוא שאל, "מה קרה?" "דודתך חושבת שאני צריכה להתחיל לצאת שוב," אמרתי, סקרנית לתגובתו. אם הוא לא היה אוהב את זה, הייתי אומרת לאחותי לא. יכולתי לחכות עד שהוא ילך לקולג' ואני אעבור לירושלים… החלטה שהגעתי אליה רק לאחרונה ועדיין לא סיפרתי לבני. בני הפתיע אותי בתגובתו. "ברור שאת צריכה." "אתה חושב כך?" שאלתי. "אמא, את לא יכולה לתת לאותו נבל להמשיך להרוס לך את החיים," הוא אמר, מביט לי ישר בעיניים. "הוא עשה לך חיים קשים יותר מדי זמן." נאנחתי. לא כי לא הערכתי את תמיכתו, אלא כי הוא צדק. בדיוק כמו גלוריה. אפשרתי לבגידת גבר לשבור אותי. הייתי צריכה לקחת את חיי בחזרה. התכוונתי לדבר, למרות שלא הייתי בטוחה מה רציתי לומר, כשהטלפון שלו צפצף. הוא התעלם מהטלפון, בהתאם לכלל שלי שאין טלפונים בשולחן, כמו שתמיד עשה. "אמא, את יכולה לספר לי הכל," הוא אמר, פתאום מניח את ידו על שלי. לא יכולתי שלא להרגיש תחושה חמימה עוברת בגופי מהאינטימיות העדינה והחפה מפשע. זה היה יכול להיות חף מפשע לחלוטין אם לא הייתה עולה בראשי ההצעה המגעילה של גלוריה על גילוי עריות. מילותיו היו כל כך מנחמות ומרגיעות, ובנוסף להיבט המיני של דברי גלוריה, הבנתי שבני אכן התבגר להיות גבר צעיר מוצק מאז שאביו עזב. אז, בעוד שסיפרתי לגלוריה כמעט הכל, החזקתי הרבה בתוכי זמן רב ופתאום חשבתי שאולי יש לי עוד מבוגר שאני יכולה לדבר איתו. חייכתי, נהנית מהביטחון המרגיע של ידו על שלי. "גלוריה אמרה שתתמוך בי." הוא הנהן, ממשיך לבנות את הביטחון שלי בדיוק כשאני צריכה את זה. "ובכן, גלוריה צודקת, הייתי עושה הכל בשבילך, אמא. את כל העולם בשבילי." "זה כל כך מתוק, מותק," אמרתי, מנסה נואשות לדחוק את המחשבות הלא הולמות שגלוריה שתלה. אמרתי לו משהו שלא אמרתי לו מספיק, "אתה בן טוב." "אני בן נהדר," הוא התלוצץ, תמיד מצליח להצחיק אותי… בדרך הזו הוא היה הרבה כמו סבו. "כן, אתה בן נהדר," הסכמתי בצחוק, משתפת פעולה, "למעשה אתה צריך לקבל גביע שאומר כך." "כן, אני באמת צריך," הוא חייך, לפני שהחזיר את השיחה לנקודת ההתחלה. "עכשיו, ברור שיש משהו שאת רוצה לשאול אותי." פתאום הרגשתי מתוחה ומלאת חרדה שהחזקתי בתוכי, ובהכנה לשיחה עם בני כמו מבוגר, סובבתי את הכיסא שלי הצידה ומתחת לשולחן הושטתי את רגליי לצד שבו ישב ירמי. אני לא חושבת שעשיתי את זה בכוונה, אבל שמתי לב והערכתי שעיניו נמשכו מיד לאורך הרגל שלי המכוסה בגרביונים בצבע מוקה, נעצרות בכפות רגליי. דרך הגרביונים הוא יכול היה לראות בקלות את אצבעות רגליי המטופחות – בצבע ורוד יפה שלא ניסיתי קודם אבל הייתי די מרוצה ממנו. כנראה שגם ירמי היה מרוצה, כי שמתי לב שאחת מידיו הלכה מתחת לשולחן ולא יכולתי שלא לתהות אם זה לא כדי לסדר את עצמו. זרקתי את ההצעה של גלוריה. "ובכן, דודתך חושבת שאני צריכה להיכנס לאתר היכרויות." "היא כנראה צודקת." החלטתי פשוט לזרוק את זה לפני שאשנה את דעתי, "היית מצלם אותי לכמה תמונות לשים שם?" "כמובן," הוא ענה בלי היסוס. "תודה," אמרתי, "אני יודעת שיש לך עין טובה לצילום." בעוד שגלוריה כמובן רמזה על רעיון גילוי העריות, לתת לירמי לצלם אותי היה למעשה הצעה מוצקה. הוא היה צלם מוכשר עם עסק צילום הולך וגדל בצד, שהשתפר מאוד בזכות מצלמה ברמה מקצועית שקיבל מאביו לחג המולד בשנה שעברה. הזזתי את אצבעות רגליי, לא כדי להקניט אותו אלא משהו שאני עושה לעיתים קרובות כי אני כמעט ולא יכולה לשבת בשקט. אבל שוב, שמתי לב שזה מיד משך את תשומת ליבו. "תודה," הוא אמר, מביט למטה על רגליי ואז חזרה אליי. "למה שלא נעשה את זה מיד." פתאום מצאתי את עצמי מתרגשת להצטלם… אני חושבת שלכוס הוויסקי ששתיתי בזמן הכנת הארוחה ולמשקה הוויסקי ששתיתי במהלך הארוחה היה קשר לזה. "בסדר, אני אלך להחליף בגדים." "בעצם," הוא אמר, כשאני התחלתי לקום ללכת לחדר השינה שלי, "למה שלא אקח כמה תמונות שלך בלבוש הזה ואז אקח כמה בשני או שלושה לבושים אחרים?" "באמת?" שאלתי, מופתעת כי עדיין הייתי בבגדי העבודה שלי… מקצועיים, אבל לא ממש סקסיים. "כן, נוכל להראות צדדים שונים."

ממך," הוא הציע, כאילו הוא רואה אותי… את האמיתית. "אה, בסדר," הסכמתי, מרגישה תחושת פגיעות מוזרה. "נעשה צילומים שלמים," הוא אמר, לפני שחייך ואולי התלוצץ, מצביע על המשקה שלי שכמעט ריק. "אולי נצטרך קצת אלכוהול." "כבר שתיתי אחד," אמרתי, מרימה את הכוס שלי עם חיוך שובב ומסיימת אותה. "ובכן, בצילומים מפוארים זה בדרך כלל יין או שמפניה, אבל שניהם טועמים כמו חרא בכל מקרה," הוא אמר. "אני אשאר עם ה-JD שלי," אמרתי, לא אוהבת יין או שמפניה. קמתי מהשולחן, הלכתי לארון המשקאות והוצאתי בקבוק חצי מלא של ג'ק דניאלס. מזגתי לעצמי אחד והוספתי את הקולה. שאלתי, כשלקחתי לגימה ופניתי לבני, "רוצה אחד?" כשעשיתי זאת, שמתי לב שהמבט שלו שוב על רגליי. זה היה חמוד שהוא חשב שהוא לא ברור. "בטח," הוא ענה, כשאפשרתי לו לשתות איתי מדי פעם… והמצב הזה נראה הזמן המושלם. מזגתי לו משקה חזק והבאתי אותו אליו, יושבת בחזרה על קצה שולחן האוכל לידו. כשמסרתי לו את המשקה, הוא אמר, "תודה, אמא," כשהוא מביט ישירות באצבעות רגליי. אחרי שלגם מהמשקה, ושיעל קצת, הוא שאל, "מה את מנסה לעשות, לשכר אותי?" "אם אנחנו עושים צילומים, אני בהחלט משתכרת," אמרתי. חושבת שקצת אומץ נוזלי יעזור לאפשר לצלם תמונות פרובוקטיביות שלי, סיימתי חצי מהכוס השנייה. "אתה יודע שאני לא אוהבת להצטלם." הוא שמר על החיוך המקסים על פניו הסקסיות (האם קראתי לבני סקסי?) כשהביט לי בעיניים. "את אישה יפה ולא צריכה להרגיש לא נוח עם צילומים שלך." "אתה מתוק," אמרתי, מעריכה את המחמאה. הוא שאל, כשהביט שוב ברגליי, "את יודעת איך החברים שלי קוראים לך, נכון?" כשלקחתי לגימה נוספת מהמשקה שלי, הנדתי בראשי כשעניתי, יודעת שחלק מחבריו בהחלט היו מאוהבים בי. "אני לא חושבת שאני רוצה לדעת." "MILF." "האם זו אפילו מילה?" שאלתי. למרות שידעתי מה זה MILF, הוא לא היה צריך לדעת את זה. "אני לא בטוח שזה במילון, אבל זו בהחלט מילה נפוצה שם בחוץ." "אני מפחדת לשאול מה זה אומר," אמרתי, מעמידה פנים שאני לא יודעת, כשחציתי רגל אחת על השנייה ושמתי לב שהוא שוב מביט ברגליי… הפעם למשך זמן מאוד מורגש. הוא התרגש, ממש התרגש, כשהוא אמר, "חכי כאן ואל תזוזי." "אל תזוזי?" שאלתי, קצת מבולבלת. "לא לזוז," הוא הורה, עוזב במהירות את המטבח. נשארתי באותה תנוחה בדיוק, שהייתה בקושי הנוחה ביותר, הבנתי אחרי כמה שניות. עשיתי זאת כדי לגרד מעט את החלק העליון של רגלי השמאלית. כשהוא חזר, מצלמה בידו, שאלתי, למרות שהיה ברור שהוא רוצה לצלם אותי בתנוחה הזו, "מה אתה עושה?" הוא אמר, כשהרים את המצלמה לעינו, "יש משהו בתנוחה הזו שהוא כל כך טבעי, סקסי וחושני שצריך לצלם." "באמת?" שאלתי, חושבת שזה לא באמת תנוחה סקסית, "זה די בסיסי." "זה מראה אותך במצבך הטבעי," הוא אמר, כשהוא מצלם תמונות, אז הפסקתי לדבר ופשוט הבטתי בו. "אני אפילו עדיין בבגדי העבודה שלי," ציינתי אחרי שצולמו כמה תמונות. אם הייתי שמה תמונות באתר וזה היה אם גדול, לא רציתי שהן יהיו בבגדי העבודה שלי… רציתי תמונות שיגרמו לי להיראות יפה, אפילו סקסית. "אותנטיות," הוא אמר, כשהמשיך לצלם תמונות, נראה שהוא ממש מרוכז. למרות שלא הייתי בטוחה, אני חושבת שהוא צילם כמה רק של רגליי ואצבעות רגליי בהתבסס על הזווית שבה הוא החזיק את המצלמה לזמן קצר. זה לא הפתיע אותי כי ידעתי שהוא צילם תמונות של רגליי ואצבעות רגליי במקרים אחרים. בהתחלה חשבתי שזה מוזר, אבל אז נזכרתי בכמה דברים מרגשים שאביו עשה עם רגליי ואצבעות רגליי לפני שגילה את עצמו כטיפוס גונב עריסות. אם הקינק של אביו לא עשה לי שום נזק, למה שהקינק של בנו יעשה? חוץ מזה, זה היה מחמיא לדעת שאני עדיין יכולה להשפיע כך על גבר. פשוט הלכתי עם זה, שאלתי, "האם אני צריכה לחייך או לעשות משהו?" "אל תזיזי את הרגליים אבל תרגישי חופשי לשתות את הוויסקי שלך," הוא אמר, כשהמשיך לצלם תמונה אחרי תמונה, מאשר את מסירותו לאמנות שלו. הבטתי למטה ושמתי לב שאני יכולה לראות את כל עשר האצבעות בצורה מושלמת… זה בהחלט היה מה שהוא התמקד בו. "בסדר," אמרתי, כשלקחתי לגימה נוספת וניסיתי לשמור על התנוחה המושלמת לבן שלי האובססיבי לאצבעות רגליים עם גרביים. לבסוף, עם זאת, כשהתחלתי לאבד את שיווי המשקל שלי, הזהרתי, "אני לא יכולה להחזיק את התנוחה הזו הרבה יותר." "רעיון אחרון," הוא אמר, כשהביט בי, "האם את יכולה להרים את רגל ימין שלך לשוק?" "אה, בטח," אמרתי בהיסוס, למרות שידעתי בדיוק מה הוא רוצה לצלם. "מושלם," הוא הנהן, כשהוא מצלם עוד תמונות שלי. "זה טוב." אמרתי, סקרנית איך הוא יגיב, "אני לא יכולה לדמיין שזה יהיה תנוחת פרופיל נהדרת. יש לי וויסקי ביד, בבגדי עבודה משעממים והרקע הוא המטבח שלי." "קודם כל, אני יכול להפוך את הרקע לכל מה שאני רוצה מאוחר יותר," הוא אמר, מפסיק לצלם תמונות, "למרות שאני אוהב את הנוחות הטבעית של לאפשר למישהו לראות אותך ב

כזה מצב יומיומי." "אני מניח," אמרתי, סוף סוף מסוגלת לעמוד בצורה נורמלית, כשקמתי מהשולחן עם רגליים מעט מפושקות. "שתיים, הלבוש העסקי שלך הוא צד אחד שלך," הוא המשיך, "כמו גם השיער שלך בקוקו." "בהחלט אחת ההצגות המדויקות יותר שלי," אמרתי, כשהשיער שלי בקוקו יותר פעמים מכל סגנון אחר. "ושלישית," הוא סיים, "אני חושב שנראית יפה וסקסית בתנוחה הזו." "באמת?" שאלתי, שוב מוחמאת מהדברים היפים שלו. בטח, להיקרא סקסית על ידי הבן שלי היה מוזר, אבל איכשהו זה גרם לי להרגיש טוב עם עצמי. "אמא," הוא אמר, כנראה מנסה לגרום לי להאמין ביופי שלי, משהו שעשיתי לפני הבגידה של בעלי לשעבר, "את יודעת שאת אישה מאוד חמה וכפי שהזכרתי, אמא שכולם רוצים." "אתה כל כך מתוק," חייכתי בחום. "כל מילה נכונה." אמרתי, רוצה לראות איך הוא מגדיר את המילה, "אבל, אף פעם לא אמרת לי מה זה אומר." הוא ענה בצורה ישירה, "אמא שהייתי רוצה לזיין." "אוי אלוהים," העמדתי פנים שאני מזועזעת מההגדרה הזו. "אתה אפילו לא יודע כמה את יפה, נכון?" הוא אמר, המחמאות הקבועות שלו מתחילות להמיס את ליבי. "מותק, אני–" התחלתי, אבל הוא עצר אותי לפני שהספקתי להשלים את המחשבה שלי. "לא, אמא," הוא קטע אותי, מביט לי ישר בעיניים, "את אישה יפה מבפנים ומבחוץ. מציאה אמיתית. מישהי שמגיעה לה אושר. מישהי שמגיעה לה את כל העולם." "אני לא יודעת מה לומר," אמרתי, המילים הכנות שלו הופכות אותי למבולבלת. הרגשתי דמעות זולגות לפתע על פניי… מה שגרם לי להרגיש פתטית. להפתעתי, הוא צילם כמה תמונות. שמתי את היד כדי לחסום את העדשה, וביקשתי, כשאני מנגבת את הדמעות מעיניי, "בבקשה, לא." הוא הפסיק לצלם אבל המשיך עם השפע של המחמאות. "אני מתכוון לזה, אמא, את לא רק אישה יפה, אלא גם חזקה ואינטליגנטית עם השפעה חזקה על המדינה שלנו ואזרחיה ומגיע לך גבר שמבין את זה." "תודה, ירון, אני מעריכה את זה," התייפחתי, כשהוא הניח את המצלמה על השולחן, ניגש אליי וחיבק אותי. חיבקתי אותו חזרה ולמשך זמן מה פשוט החזקנו אחד את השני. זה היה אחרי כמעט דקה אולי, שהרגשתי את איבר מינו מתקשח נגד הרגל שלי, מה שהפתיע אותי ובכל זאת לא הפתיע אותי. לא, שהוא יהיה קשה לא היה מפתיע בכלל, אבל מה שסקרן אותי היה אם הוא לחץ אותו נגדי בכוונה או לא? האם הוא רצה שאני אדע שהוא קשה? העמדתי פנים שלא שמתי לב, כשבהחלט שמתי לב, שחררתי אותו ואמרתי, "תודה, מותק, הייתי צריכה את זה." "בכל זמן," הוא ענה. צריכה עוד משקה, לא בטוחה אפילו מתי סיימתי את האחרון שלי, הלכתי ומזגתי לעצמי עוד אחד כשהוא אמר, "עכשיו לכי תחליפי לבגד שהיית לובשת לדייט, ואני אנקה את הכלים האלה." "אתה בטוח לגבי זה?" שאלתי, אפילו כשלא הייתי בטוחה שאנחנו צריכים לעשות את זה. "הלילה הוא כולו בשבילך," הוא אמר, ואז הוסיף, "בנוסף, אם האתר היכרויות והתמונות היו רעיון של דודה גלוריה, היא תיתן לי המון שטויות אם לא אצא עם התמונות המושלמות לפרופיל שלך." "כן, היא הייתה," הסכמתי, מוזגת קולה לכוס… אם לא הייתי מקבלת את התמונות שהיא התעקשה עליהן לא הייתי שומעת את הסוף. אז, פניתי לחדר השינה שלי כדי להחליף לשמלה אדומה שגלוריה הציעה שתהיה מושלמת לתמונות. בחדר שלי, יצאתי מהבגדים שלי, וכשהסרת את התחתונים שלי שמתי לב שהם היו ללא ספק רטובים. אין ספק, להצטלם לתמונות סקסיות והפלירטוט המוזר עוררו אותי. החלטתי להתלבש בצורה הכי סקסית שאפשר, ולהקניט את הבן שלי כמה שיותר, החלקתי על חוטיני סקסי וחזיית תחרה תואמת לפני שהוספתי חגורת ביריות וגרביונים שקופים ומשיים עם תפר סקסי מאחוריהם… אלה יטריפו את הבן שלי. לא יכולתי להסביר את זה, אבל הרעיון להקניט את הבן שלי היה טאבוי ומרגש… אפילו אם לא הייתה לי כוונה לחצות את הקו הבלתי נראה של גילוי עריות. בנוסף, גלוריה הציעה שאלבש אותם כשהיא קנתה אותם בשבילי כדי לנסות להוציא אותי מהדיכאון שלאחר הגירושים.

Avatar photo

By יעל אפק

יעל אפק היא סופרת נלהבת שמרגישה חיבור עמוק לתחום הספרות הארוטית. היא אוהבת לשלב בין תשוקה ורגש בסיפוריה, ותמיד מחפשת דרכים חדשות להעביר חוויות חושניות ואינטימיות דרך המילים. יעל כותבת במיוחד עבור הקהל הישראלי ומאמינה שדרך הסיפורים שלה היא יכולה ליצור חיבור רגשי עמוק בין הקוראים לתכנים. מלבד הכתיבה, יעל גם אוהבת לפרסם סיפורים של אחרים, מתוך אמונה שכל אחד יכול למצוא את מקומו בעולם הארוטי ולשתף את החוויות שלו עם הקוראים.