חלום מיני בליל אמצע החורף

קוראים יקרים, כן, אני יודע. המשפטים שלי כאן אינם שלמים. חוסר הפסקאות שלי מזעזע. אולי גם האיות שלי. אבל זה חלום ובחלומות החוקים לא חלים, נכון? תקראו לזה ניסיוני. תהנו. תגובות תמיד יתקבלו בברכה. – י.י.ש. הרשאו * * * * * בהתחלה, כל מה שנראה הוא הפנים של מרגרט. מצד שמאל. במונחים קולנועיים, תקריב הדוק. עיניה עצומות. שערה השחור חלק ומסודר בקפידה לתוך קוקו הדוק. פניה נטולות איפור. פיה פתוח. שפתיים מלאות ולחות. שוט יד נכנסת למסגרת מלמטה, מבהילה את החולמת. היד נעה בעדינות לאורך קו הלסת של מרגרט בליטוף איטי. מרגרט מרימה את ראשה, מתאמצת ימינה. "או כןןןן…," מרגרט לוחשת. "כן, זה מרגיש כל כך טוב." היא מטה את ראשה לאחור. מקמרת את צווארה ליד. היד היפה והחיננית. ללטף את גרונה. מרגרט נאנחת. שוט המסגרת מתרחבת לשוט בינוני. כדי להכיל את בעלת היד. לאורה מנשקת את גרונה של מרגרט בצד ימין. ידה של לאורה מלטפת את מרגרט מאחורי אוזנה השמאלית. לאורה תופסת את סנטרה של מרגרט בידה. מחייכת. לאורה מתכופפת לעבר מרגרט לנשק אותה. מרגרט פותחת את שפתיה לקבל. שפתיה רועדות. הן מתנשקות. באיטיות. בעומק. לאורה חוזרת לגרונה של מרגרט. היא מלקקת בעדינות מהשקע בבסיס גרונה של מרגרט ועד מאחורי אוזנה. משם חוזרת אל הפה המתוח והלשון החושנית של מרגרט. החולמת יוצאת משנת REM והטבלה מתעמעמת לשחור. מחזור נוסף של REM החולמת עומדת בחדר למרגלות המיטה. שוט שוט מבסס: מרגרט אזוקה לראש המיטה המוזהב. ידיים מתוחות מעל ראשה. מרגרט לבושה. חולצה לבנה פשוטה עם כפתורים. חצאית פשתן ירוקה. לאורה שוכבת לידה. עירומה. ירך לבנה מתוחה מעל בטנה של מרגרט. ידה של לאורה מלטפת את פניה וצווארה של מרגרט. פניה של לאורה קבורות בשקע צווארה של מרגרט. לאורה מתרוממת על מרפק. נוגעת בפניה של מרגרט. "מגי, אהובה, אני הולכת לפתוח את החולצה שלך ולמצוץ את השדיים שלך." "בבקשה….," היא תחינתה הנלהבת של מרגרט. היא מטילה את ראשה לאחור על הכריות. מחכה לתחושה החדשה של אישה מוצצת את שדיה. לאורה פותחת את חולצתה של מרגרט. פותחת אותה וחושפת את חזיית התחרה הלבנה של מרגרט. לאורה מעבירה יד מפניה של מרגרט על שדיה והתפיחה העדינה של בטנה. מצמוץ בשינה החזייה פתוחה. "או מגי," לאורה לוחשת בהערצה חושנית. "יש לך שדיים כל כך יפים; כל כך מוצקים ועגולים. הפטמות כל כך נפוחות…" לאורה לוקחת פטמה בפיה. מרגרט צועקת בהלם הנעים של הפה החם והרטוב על פטמתה הבתולית. עוד יציאה מ-REM. התעמעמות לשחור. אודיו בלבד "מגס, אני רוצה שתהיי אהובתי." הקול שקט ותקיף; מתעקש. "לא, לא אני לא יכולה! זה לא יהיה נכון…לא…." מרגרט מתנגדת אך נחישותה מתפוגגת. "תעשי מה שאת רוצה מגי. נצטרך להמשיך לעשות את זה עד שתשתכנעי אני מניחה." "או לא! לא, בבקשה! לא…" תחינתה הנואשת של מרגרט הופכת לגניחה של עונג עז. התמונה חוזרת שוט מרגרט. שיער שחור פרוע. ראש מוטל לאחור. עירומה. גוף מתוח ונוקשה. מתאמצת נגד האזיקים. בעיצומו של אורגזמה עזה. לאורה. על בטנה. זרועות מחבקות את ירכיה של מרגרט. גבה הלבן, ירכיים מלאות וישבן לחולמת. שיער אדום קצר נע בין ירכיה המשי הלבנות של מרגרט. "…כן…," בין נשימות כבדות, "כן, אני אהיה אהובתך…" החולמת נעה מאחורי לאורה. צופה בראשה נע וזז כשהיא מוצצת את מיניותה של מרגרט. החולמת מביטה בריכוז העז על פניה של מרגרט. הברק של הזיעה המכסה את מצחה. מכסה את שדיה. נשימתה לא סדירה. חזה ובטנה עולים ויורדים עם קצב פעולותיה המתעקשות של לאורה. החולמת מחייכת. נעה מאחורי לאורה. מושיטה יד לירכיה לקחת אותה. יציאה מ-REM התעמעמות לשחור. "השעה 7:01 בבוקר ברדיו חדשות 710 קצמו. הטמפרטורה הבוקר קרה במיוחד, מינוס 12 מעלות. כדאי להתלבש חם הבוקר!…" החולמת גונחת מול השעון המעורר. "לעזאזל!" * * * * * "בוקר טוב מפקדת, הנה הקפה שלך וההודעות שלך. כיבית את הנייד שלך אתמול בלילה, נכון? טסק, טסק." "המממ. יש דייניש הבוקר?" "סליחה, היית מאוחרת. אנשי השיווק הקדימו אותך. כל מה שנשאר היו כמה דיינישים עם שזיפים. רוצה שאבדוק אם הם עדיין שם?" המפקדת הרימה עיניים עייפות. "לאורה, מי לעזאזל אוכל דייניש עם שזיפים? מי בכלל מכין דייניש עם שזיפים?" "המאפייה?" "חכמה. יש מישהו מהבכירים מסתובב בבול פן הבוקר?" "לא, החוף נקי." "סגרי את הדלת." המפקדת מוציאה מרלבורו אדום. לאורה מדליקה אותו. המפקדת נשענת לאחור בכיסא, לוקחת שאיפה עמוקה ונושפת לאט. "מה על סדר היום הבוקר?" "את מראיינת, ישו! בעוד רבע שעה." לאורה מתייעצת עם המתכנן שלה. "גברת מרגרט בייקר. בוגרת קולומביה עם תואר ראשון בתקשורת. או." "מה?" "היא הייתה באחוות שלי." "אז נקווה שהיא תהיה חרמנית כמו שהיית כשהתחלת לעבוד אצלי." "אני עדיין חרמנית ואת יודעת את זה." "תבואי הלילה? אכין לך פסטה עם שערות מלאך ויש לי בקבוק יין נהדר שיתאים לזה." "בתשע, בסדר?" "נהדר." דפיקה בדלת. "היא מוקדמת. תיכנסי." מרגרט בייקר, אחות לאחווה ובעלת תואר ראשון בתקשורת, עמדה בפתח דלתה של המפקדת. לבושה בחולצה לבנה מעומלנת עם כפתורים. וחצאית פשתן ירוקה פשוטה שהגיעה עד ברכיה. נעלי עקב שחורות בגובה שלושה רבעים אינץ'. למרות הקור העז, בלי גרביונים. "שלום. אני…" "…מרגרט בייקר. מה דעתך על פסטה עם שערות מלאך, יין לבן ולילות מאוחרים?" "אני אוהבת אותם. הייתי די בודדה מאז שעברתי לכאן." המפקדת חייכה. לאורה ידעה שהמפקדת's

מחשבה. היא חייכה. "הלילה. אתה יכול לבוא עם הראשי ועם אני." * * * * * לישון, אולי לחלום…