במתח רב, נח ישב בחדר המלון, ממתין על המיטה כפי שהונחה. מנסה לשלוט בנשימתו, החתול הפרוותי בדק את הטלפון שלו וראה שהמודעה עדיין פתוחה. זו הייתה הפעם הראשונה שלו לנסות משהו כזה, אבל הוא היה נואש לאבד את בתוליו. רוב האנשים שנח הכיר איבדו אותם בתיכון, והוא, סטודנט בן 20, עדיין עם חיים חדרניים ריקים ולא קיימים. אז, מרגיש לחוץ לשנות את זה, הוא השיב למודעה באינטרנט ונרשם ל…"שירותים" מ"לוויה"… הוא שכר זונה. כשהמודעה שאלה אותו איזה מין הוא מעדיף, נח בחר בזכר. מתקן את המשקפיים העגולים והמבריקים שלו, נח התחיל לחשוב שוב ברצינות על לברוח, אולי לקפוץ מהחלון. לפני שהוא הצליח להתחייב להחלטה, הידית של דלת החדר הסתובבה והדלת נפתחה בקול חריקה ולבו צנח ממה שראה. התכונות היו קשות לזיהוי כשהדמות הופיעה כצללית מהאור שמאחוריהם. בהתחלה, נח חשב שהוא מסתכל על אישה, לפי צורת הגוף עם המותן הדק והירכיים הנשיות והמעוקלות, אבל שמע קול רך, נשי וגבוה אך בו זמנית ברור מאוד כקול גברי שקורא אליו. "היי, מתוק… זה החדר הנכון?" נח הצליח לזהות יותר תכונות כמו העיניים המפתות והסקסיות שהיו מצופות באייליינר שחור. מה שבאמת גרם לנח כמעט להתקף לב היה מה שהדמות הלבשה; כמעט כלום, חוץ מתחתונים דקים מסאטן שחור, גרבי כותנה שחורים ארוכים שהגיעו עד למעלה, ממש מתחת לתחתונים אבל עדיין עם מספיק רווח כדי להראות חלק בריא מהירך, וחממי ידיים מכותנה שחורים שהגיעו כמעט עד לכתפיים שלהם. אלו היו הדברים היחידים שכיסו בקושי את גופם, וגם הם היו דקים וצמודים מספיק כדי להשאיר מעט מאוד לדמיון. ואז, הדמות נכנסה לחדר, מותניהן וירכיהן הגדולות מתנדנדות כשהן נעות בחן מפתה בצורה שהפעילה כמעט כל נוירון במוחו של נח. הדמות נראתה הרבה יותר ברור עכשיו, ונח זיהה אותו כחתול ג'ינג'י רזה עם פרווה במקומות הנכונים; במיוחד בלחיים, בחזה, בבטן, בצדדים ובירכיים. נח לא הצליח לאסוף את עצמו מספיק כדי לענות על השאלה הקודמת של הדמות הסקסית, מה שגרם לליווי להרים גבה. הוא אז הוציא את הטלפון שלו (איפה שהוא יכול היה לשמור אותו בהתחשב בחוסר הלבוש והכיסים שלו, נח לא ידע… אם כי, הוא יכול לנחש כמה ניחושים) ובדק משהו עליו. "בוא נראה… אתה נח, נכון, חמוד?" הוא שאל, לא מרים את עיניו מהטלפון אבל מצביע ישר על נח. הדמות הסקסית פשוט אמרה את שמו של נח, מה שגרם לו כמעט להתעלף. אולי עדיין לא היה מאוחר מדי לקפוץ מהחלון ולברוח. "מה הבעיה, יקירי? חסר מילים? זה קורה הרבה…" החתול הג'ינג'י הקניט עם חיוך ערמומי. "פשוט הנהן או הניד בראשך, אז… אתה נח?" הוא שאל שוב. נח הנהן לאט ובהססנות בראשו, לבו כמעט מוכן לקפוץ מחזהו. החיוך של החתול הג'ינג'י התרחב והוא צחקק במעט שעשוע אבל גם במעט רשעות. "מושלם… אז, אתה אוהב מה שאתה רואה, ילד גדול?~" החתול המפתה עבר לתנוחה סקסית, מציג את גופו. ואז, הוא הסתובב, נח מבין עד כמה הליווי היה מצויד היטב בישבנו. הוא היה גדול וקופצני, ונראה כל כך רך ופרוותי. החתול הג'ינג'י אז התכופף, נותן לו תצפית ברורה ככל האפשר בעודו שומר על התחתונים. עם זה, הג'ינס של נח התחילו להרגיש צמודים יותר והוא הרגיש חום עולה בחזהו כשהוא התחיל להזיע. ואז, הוא שמע את החתול הג'ינג'י מתחיל לצחוק כשהוא עמד שוב ופנה שוב לנח. "אוי אלוהים, תראה אותך… אתה נראה כמו עגבנייה מזוינת. בחורים כמוך כל כך חמודים כשאתם מתרגשים… ממש כיף להקניט. ממה אתה כל כך לחוץ, בכל מקרה? אתה מקבל את מה ששילמת עליו." הליווי שאל. "אהה– טוב, אני פשוט… אני…" נח גמגם, סוף סוף מצליח לדבר אבל לא מצליח למצוא מילים. הליווי פשוט צחקק על זה והתכופף קדימה, מתכופף, שם אותו בגובה העיניים עם נח שישב על קצה המיטה. "אני אוהב את זה כשהם מגמגמים, זה כל כך חמוד… הייתי מנשק אותך, אבל אני לא יכול לגעת בך עד שתיתן את האישור להתחיל. אני קווין, דרך אגב." הליווי הסביר. "אה, אני מבין… טוב…" נח חשב לרגע. עדיין לא היה מאוחר מדי לסגת, והוא לא היה בטוח אם הוא יכול לקחת עוד מזה. כמה שהליווי שלו היה מהמם וחם, גורם לנח להרגיש דברים שאף אחד אחר לא גרם לו להרגיש, זה הרגיש כמו יותר מדי מהר מדי. בינתיים, קווין בדק שוב את הטלפון שלו. "הממ… אתה אף פעם לא באמת ציינת את ההעדפות שלך. אתה אמור לקבוע באפליקציה מה אתה באמת רוצה ממני. אתה יודע, מה אתה אוהב, מה אתה לא אוהב, מה על השולחן, מה לא. זה חשוב לדעת ולאשר למה אתה מסכים ולמה אתה לא מסכים, אתה יודע? הסכמה היא, כמו, הדבר מספר 1 מעל הכל אצלנו. אתה חייב לתת הסכמה וגם אנחנו הלוויות, אנחנו לא עושים לך שום דבר שאתה לא רוצה שנעשה, ואתה לא יכול לעשות לנו שום דבר שאנחנו לא רוצים שתעשה. אף אחד לא נלחץ או נאלץ לעשות משהו, אתה כאן ורוכש את השירותים שלנו מרצונך החופשי כי אתה רוצה את השירותים שלנו, ו…"
אנו עושים את העבודה הזו ולוקחים לקוחות מרצוננו החופשי כי אנחנו רוצים לעבוד כאן ונהנים מזה. אין כאן שום אונס, כפייה, גיוס או סחר בבני אדם. אז, בשביל הנוחות והבטיחות שלי ושלך, שנינו צריכים להיכנס עם רשימה של מה מותר ומה אסור. אתה מבין?" הסביר קווין, מוודא שנוח מודע לחלוטין לאופן שבו זה עובד. "א-אה, כן, אני מבין את זה. אני ממש מצטער…" התנצל נוח. הוא לא מילא את טופס ההסכמה כי פשוט לא היה לו מושג מה הוא רוצה, מעולם לא עשה משהו דומה לזה לפני כן. "אל תדאג, זה לא בעיה. באמת, זה לא. אנחנו יכולים פשוט לגלות את זה כאן ועכשיו. אז, קדימה…." קווין נתן מבט מפתה וחיוך, נושך את שפתו התחתונה, מתקרב עוד יותר לנוח, אבל עדיין שומר מספיק מרחק כדי לכבד את המרחב האישי שלו. "…. תגיד לי בדיוק מה אתה רוצה, מותק. ~" "אוקיי…. אהם…. אני מניח…. אנחנו יכולים… אתה יכול…" פניו של נוח האדימו כשהוא חשב על מה שהוא יכול לעשות או שיעשו לו. כשראה את מצבו המבולבל של נוח, קווין התחיל להציע הצעות. "אתה רוצה את זה בעדינות ואהבה? שאני אחבק אותך ואגיד לך שאני אוהב אותך? או שאתה רוצה את זה פראי וגס? אתה רוצה שאני ארעיד את עולמך בזמן שאני נושך אותך ומגרד אותך בכל מקום? אתה רוצה שאני אשלוט בך או שאכנע לך? אולי יש לך פנטזיה אפלה ומעוותת שאתה רוצה שאפנק אותך בה…. אני בטוח שזה משהו ממש מגעיל ונורא, ילד מלוכלך…. אולי אתה רוצה לקשור אותי ולעשות לי דברים מגעילים ודגנרטיים… אולי אתה רוצה לעשות קצת משחק תפקידים…. אולי יש לך פשוט פטיש ממש נישתי….. או אולי אתה פשוט רוצה נשיקה, ילד אהוב? אז, מה זה יהיה? אני לא יכול לחכות, זה הולך להיות כל כך כיף…. אני כל שלך לכשעה. כל זמן מעבר לזה, אתה צריך לשלם תוספת. או, אתה יכול לשלם עבור החבילה המלאה שבה נבלה את הלילה יחד…. מה דעתך על זה, ילד גדול? אתה רוצה לישון במיטה שלי הלילה?~" קווין התקרב מאוד ועכשיו הייתה לו רגל על המיטה, אבל עדיין לא נגע בנוח, אלא קרוב מספיק כדי ללחוש בחושניות באוזנו של נוח, כשפניו של נוח התחממו ומכנסיו התהדקו עוד יותר כשהוא חש את מפשעתו מתאמצת נגד הבד, לא מסוגל להתמודד עם עוד הקנטות. "אני, אהה…. טוב, אני צריך להגיד לך…. אהם…" נוח נאבק להודות בזה. "הממ? מה זה, מותק? יש לך משהו ממש חולה שאתה רוצה לעשות, פרבר קטן? אני אוהב את זה; אל תגיד לי אפילו, תפתיע אותי!~" קווין דחק בנוח. "בעצם, ז-זה…. הפעם הראשונה שלי…." נוח הכריח את עצמו להוציא את זה, מבויש לחלוטין להודות. קווין השתתק לשנייה שנראתה כמו שנים, מבטו המפתה דועך, ופשוט נראה מופתע. הוא עמד זקוף, מעט נסוג מנוח, ופשוט הסתכל עליו לפני שפלט חיוך וצחוק. נוח התכווץ במקום שישב, כמעט בוכה מההשפלה המוחלטת. "אני… לא…. בבקשה תפסיק לצחוק-" התחנן נוח, קולו נשבר. אחד האנשים הכי חמים שהוא ראה אי פעם עכשיו חושב שהוא לוזר…. אבל, הצחוק של קווין דעך. "אה, עכשיו הכל הרבה יותר הגיוני…. למה לא אמרת לי מההתחלה? אין בזה שום דבר להתבייש בו, אתה לא צריך לבכות או משהו, יקירי." הביע קווין. "אני לא בוכה!" נוח ענה ברעד. "נכון, סליחה, התנצלותי…." ענה קווין בקריצה לפני שההומור שלו נעלם לחלוטין ועכשיו דיבר בכנות. "מותק…. זה בסדר! לכולם יש פעם ראשונה ולא לכולם זה קורה באותו זמן בחיים שלהם. אין איזה דדליין או תאריך תפוגה. בכל מקרה, אני מניח שהייתי צריך להבין את זה. אז, רצית שאני אשבור את הבתולין שלך, הא?" שאל קווין. נוח הרגיש הרבה יותר רגוע עכשיו ומוקל, מופתע לראות את הדמות המפתה והשתלטנית הזו עוברת לרכה ומנחמת כל כך מהר ובטבעיות. קווין כבר לא הקניט או דחק, אלא ישב על המיטה ליד נוח, עכשיו ברמתו, ונתן לו מבט חם ואפשר לו לקחת את הזמן לענות. לאט, נוח הנהן וקווין חייך. "בסדר, מתוק. אתה יודע, אני באמת אוהב בתולים, הם כל כך חמודים לראות אותם מסמיקים ומתפתלים. אתה אפילו לא צריך לעשות הרבה כדי לגרום להם להתרגש, בנוסף אני גם פשוט אוהב לעזור לאנשים להרגיש פחות בודדים ואולי לתת להם קצת ביטחון. זו סיבה גדולה שלקחתי את העבודה הזו ואני נהנה ממנה כל כך. כולנו צריכים להראות קצת אהבה מדי פעם, והעבודה שלי היא לספק את זה." הסביר קווין לפני שהושיט יד, "אני יכול לגעת בך כאן?" הוא שאל. נוח הנהן והרגיש יד רכה ועדינה מונחת על רגלו, מלטפת אותה בצורה יותר מנחמת ואוהבת מאשר תאוותנית. המגע של קווין גרם לנוח כמעט להימס במקום. "אז…. אני חושב שזה יכול להיות טוב אם אני אקח את ההובלה. לפחות לעכשיו. זה בסדר?" הציע קווין, ונוח הסכים בהיסח הדעת, שקוע בתחושת המגע העדין של קווין. "היי." קווין הוריד את ידו מרגלו של נוח, למורת רוחו, ונקש באצבעותיו, תופס את תשומת ליבו של נוח. "סליחה, שמתי לב שהיית מוסח ואני צריך שתדע באמת למה אתה מסכים ומסכים לפני שאני עושה משהו. אם אתה רק מהנהן בראשך לכל דבר, משהו שאתה לא רוצה יכול לקרות. עכשיו, שאלתי אותך; אתה רוצה שאני אקח את ההובלה?" שאל קווין. "אהה– כן! סליחה…" ענה נוח. "בסדר, ילד טוב.~" אמר קווין, מבטו החודר והתאוותני חזר. "עכשיו, לפני ש…"
כדי להתחיל, אנחנו צריכים כללי יסוד. יש משהו שאתה לא רוצה שאני אעשה?" שאל קווין, מסתובב לחלוטין לעבר נוח ועכשיו כורע על המיטה. "אה, טוב… אני מניח שלא תפגע בי או משהו כזה?" ביקש נוח בעצבנות. "לא מזוכיסט? בסדר. משהו נוסף?" דחק קווין. "הממ… טוב, אני מניח שלא תכניס שום דבר ל… אהם…" נוח התקשה לומר את המילים. "לא להכניס שום דבר לתחת שלך?" שאל קווין. "כ-כן…" אמר נוח, מסיט את מבטו ומסדר את המשקפיים שלו. "בסדר אז. היית יכול להיות תחת כל כך חמוד, אבל… באופן אישי, אני גמיש. אנשים חושבים שאני תחת רק בגלל שאני נשי. כלומר, כמובן עם ירכיים וישבן כמו שלי, איך אני לא אהיה תחת מדי פעם, אבל אני לא אוהב להגביל את עצמי רק לזה. אני אוהב גם לזיין חורים חמודים. אתה יכול לקרוא לי סוויץ'." ענה קווין. "אה… כן… הייתי סקרן לגבי להיות תחת אבל אני ממש עצבני. אני לא חושב שאני מוכן לזה…" הסביר נוח. "זה בסדר. אין לחץ בכלל, אתה לא צריך למהר לשום דבר אם אתה לא מרגיש בנוח. אולי אם נזמין עוד מפגש, נוכל לנסות ולראות אם אתה אוהב את זה או לא." אמר קווין, ההצעה שלו לא הייתה עם טון חושני או מפתה, אלא יותר כמו הצעה כנה ועדינה. זה עשה פלאים להרגיע את העצבים של נוח כשקווין המשיך. "בכל מקרה, זה הכל?" שאל קווין. "טוב, זה כל מה שאני יכול לחשוב עליו כרגע… אני לא יודע מה עוד." ענה נוח. "זה בסדר. אני הולך ליידע אותך על כל מה שאני הולך לעשות לפני שאני עושה את זה ולתת לך את ההזדמנות לומר כן או לא, כך שאם משהו יעלה שאתה לא אוהב או רוצה, תוכל להפסיק את המפגש מיד. בכל מקרה, עכשיו אנחנו צריכים לדון בגבולות שלי." הסביר קווין. נוח הנהן והקשיב בקשב רב. "אני לא עושה סקאט או ווטרספורט, נקודה. אם אני מוצץ לך, אל תדחוף או תכריח את הראש שלי (אני רציני, אני אנשוך.), ואל תיגע בצוואר שלי בכלל. זה פחות או יותר מכסה את זה." קווין מפרט. "זה הכל?" "זה הכל." "בסדר… אהם… אני מניח שאנחנו… יכולים להתחיל עכשיו?" שאל נוח. "כן! רק עוד דבר אחד: אני תמיד שואל לקוחות אם זה בסדר שאצלם את המפגש שלנו לאונליפאנס שלי. אני יכול לטשטש את הפנים שלך או לשמור אותם מחוץ לפריים אם אתה רוצה." ביקש קווין. "אה, אה… לא תודה, בבקשה…" ענה נוח. "כן, חשבתי כך. אין בעיה." אמר קווין, מכבה את מצלמת הטלפון שלו ומניח את הטלפון על השידה. "עכשיו… למה שלא נתחיל בקטן… משחק מקדים עושה את כל ההבדל. אפשר לנשק אותך?" שאל קווין. "אני, אה… אלוהים… אף פעם לא…" גמגם נוח. "אוו, אני אהיה הנשיקה הראשונה שלך? כמה מתוק… אל תדאג, אני לא אנשוך… אלא אם כן זה מה שאתה רוצה?" קווין הקניט, למבוכתו הרבה של נוח. "אבל, ברצינות, אל תדאג. כמו שאמרתי קודם, אני אוביל ואתה יכול פשוט לעקוב. אבל, למרות שאני קובע את הקצב, אתה יכול להפסיק הכל בכל רגע. אתה תמיד יכול לומר לא, או להגיד לי להפסיק, ואני גם יכול לומר לא ולהגיד לך להפסיק. זה מקום בטוח לחלוטין שבו אתה יכול להיות פגיע. אף אחד לא ייגע בך בשום מקום או בשום דרך שאתה לא רוצה… אתה בידיים טובות, מותק. עכשיו, תעשה פרצוף לנשיקה… אני אדריך אותך בזה." הסביר קווין, מתקרב. "אני הולך לגעת בך עכשיו. זה בסדר?" הוא לחש. נוח הנהן בעצבנות ואז הרגיש את אחת הידיים הרכות של קווין מלטפת את כתפו ואז השנייה תופסת את פניו, עוטפת את לחיו ולפני שהוא ידע, השפתיים של קווין היו נעולות עם שלו, מה שגרם לנוח כמעט לאבד את ההכרה מהנקודה. הוא הרגיש את עצמו נמס לתוך קווין, הבטן והחזה שלו מרגישים תחושת חמימות כשהידיים שלו מתקרבות בהססנות לפרוותו החשופה של קווין. שומע את קווין מצחקק קלות, מושתק על ידי הנשיקה, נוח הרגיש את ידו של המלווה עוזבת את כתפו ונעה לתפוס את ידו, לוחצת ומלטפת אותה לפני שמנחה בעדינות את ידו למותנו של קווין. הפרווה הייתה רכה למגע, מתוחזקת היטב, כשנוח עוקב עם ידו על צידו של קווין, מקבל תחושה טובה ובריאה. בינתיים, היד החופשית של קווין נחה על חזהו של נוח, מלטפת בעדינות לפני שהיא יורדת לאט אבל בהדרגה עד שהגיעה לבטנו של נוח, חולצת הכותנה שלו פועלת כמחסום היחיד המונע מגע ישיר עם הפרווה. מצב האושר הטהור של נוח נשבר כשקווין משך את שפתיו מנוח ונתן לו חיוך. "החתול הטוב שלי אוהב ליטופי בטן?" שאל קווין כשידיו עוקבות אחרי בטנו של נוח. מגעו היה על-טבעי לנוח, גורם לו לגלות כל כך הרבה תחושות ורגשות חדשים שמעולם לא העלה על דעתו קודם לכן. ואז, קווין התקרב ושתל עוד נשיקות רכות על פניו של נוח לפני שירד לצווארו. בעוד שקווין הביע ישירות שהוא לא אוהב שנוגעים בצווארו, הוא בבירור לא התנגד להראות אהבה לצווארים של אחרים. הנשיקות בצוואר שלחו את נוח לירח, מפשעתו מתחממת ולא רוצה להישאר כלואה במכנסיו עוד זמן רב. "אתה אוהב את זה?" שאל קווין. יותר מדי מעורפל כדי למצוא מילים, נוח פשוט הנהן. הוא וקווין המשיכו להתנשק במשך כ-5 דקות, נוח מרגיש מרוצה לחלוטין פשוט לבלות את כל השעה שלו בזה כשהידיים שלו נודדות למטה והוא תופס, מקבל לחיצה טובה של הירכיים הרכות והספוגיות האלה, אבל בסופו של דבר קווין נסוג. "אתה מוכן לשלב הבא?" שאל קווין. "כ-כן…" ענה נוח. "בסדר. אני הולך להוריד לך את החולצה עכשיו, בסדר? רק את החולצה לעת עתה. אפשר?" ביקש קווין. נוח היסס כשהדופק שלו עלה שוב. מנסה לגמגם תשובה, הוא לא הצליח להחליט אם הוא בסדר עם זה עדיין. "אה… אני,
אה… אני לא…" "אין לחץ בכלל. קח את הזמן שלך." עודד קווין. היעדר הלחץ אפשר לנחום לסדר את נשימתו ובסופו של דבר לאזור אומץ להנהן בראשו. "הרם את הידיים, מותק." הורה קווין ונחום ציית כשהוא מרגיש את חולצתו מורמת מגופו, חושפת את פרוותו הלבנה והמנוקדת לאוויר. נחום ניסה נואשות לקחת נשימות עמוקות, חשיפת גופו שלחה אותו לפאניקה קטנה כשהבושה והחוסר ביטחון בגופו עלו על פני השטח. כשהבחין במצוקתו של נחום, כשהוא מכסה את גופו בידיו, קווין נסוג מעט. "אתה בסדר? צריך רגע? רוצה להפסיק?" שאל קווין בטון אכפתי ודואג. משהו בקולו של קווין עזר לקרקע את נחום. "ל-לא… אני בסדר, אני פשוט…. צריך רגע." הצליח נחום לבטא. "באמת, אנחנו יכולים להפסיק בכל רגע, זה לא חייב להמשיך אם זה יגרום לך מצוקה או אי נוחות." הרגיע קווין. "אני יכול להתמודד עם זה, אני מבטיח… אני פשוט… אני…. אני לא אוהב את הגוף שלי…." הודה נחום בדמעות ומבטו של קווין התרכך. ללא חיוך או סרקזם מפתה, הוא פשוט נראה כאילו הוא באמת מרגיש עבור נחום. "היי, אין לך ממה להתבייש…. הגוף שלך יפה." הבטיח קווין. "אני מתכוון לזה, אני לא סתם אומר את זה. הפרווה הלבנה שלך כל כך יפה, והמבנה הרזה שלך בדיוק הטיפוס שלי…. תוכל בבקשה להעניק לי את הזכות להסתכל עליך?" הוא עודד עוד. "ב-באמת?" שאל נחום, שוב נרגע כשהידיים שלו ירדו בהדרגה, חושפות יותר מהטורסו שלו. "הממ. איזה ילד טוב…. תשכב בשבילי." הורה קווין עוד. מציית, נחום לקח נשימות עמוקות ושכב על המיטה על גבו, חושף את גופו ללא חולצה לחלוטין בעוד קווין יושב מעליו. אז, נחום הרגיש תחושה מאוד נעימה כשקווין התחיל לנשק את גופו ולשבח אותו. "באמת שלא צריך להתבייש ביצירת אמנות כזו…." טען קווין לפני ששתל נשיקה על בטנו של נחום, מה שגרם לו להתפתל קלות. התחושה של שפתיו של קווין דגדגה ושלחה זרמים בכל גופו של נחום כשהנשימה שלו הפכה כבדה יותר. כשהוא עובד את דרכו למעלה ולמטה על הגוף, מפזר נשיקות בכל מקום בעוד נחום משמיע אנחות קלות ומדוכאות ומזיז את גופו לכל אורכו, קווין בסופו של דבר עובד את דרכו כל הדרך למטה. ברגע שנחום הרגיש שקווין פותח את מכנסיו, הוא קפץ בבהלה ותפס את פרק ידו של קווין כשהוא מושך את המכנסיים למטה, עוצר אותו. "לא!!" קרא נחום, נואשות. מיד, קווין ירד ממנו והרכין את ידיו. "הבנתי. אני יורד." הוא אמר לנחום, ברוגע ובטון מרגיע. אחרי רגע, נחום התיישב אחורה על המיטה וחיבק את רגליו אחרי שהרים את מכנסיו שהיו חצי למטה. "א-אני מצטער…. הרסתי את זה, אני מצטער…." התנצל נחום. "לא, לא, שקט…… אני זה שצריך להתנצל, הייתי צריך לתת אזהרה. הייתי טיפש שפשוט מיהרתי לשלב הבא." הרגיע קווין את נחום, אך הקפיד לא לגעת בו בזמן שהוא במצב הזה, בוחר לתת לו מרחב.