לאחר הגירושין, הרגשתי בודדה וחסרת מוטיבציה. ואז, כשבני יעקב עבר להתחיל את הלימודים באוניברסיטה, זה רק החמיר את המצב. התגעגעתי אליו מאוד, וכשהוא אמר לי שהוא הולך לקחת כמה שיעורים נוספים בקיץ, זה הרגיש כאילו אני מאבדת אותו גם כן. לילה אחד, אחרי ששתיתי הרבה יין, קניתי כרטיס לראות את יעקב באופן פתאומי. אם הוא לא חוזר הביתה, אין סיבה שאני לא אוכל ללכת למקום שלו במקום. ידעתי גם את הכתובת של המעונות שלו, כך שלא הייתי צריכה אפילו לספר לו שאני באה. אחרי כמה שבועות, כבר עמדתי מחוץ לדלת שלו עם המזוודות שלי, נרגשת ועצבנית באותה מידה לבלות שוב זמן איכות עם בני. כשהדלת נפתחה ציפיתי לראות את פניו המופתעות של יעקב, אבל במקום זה ראיתי בחור גבוה, נאה עם חיוך חמוד ואווירה ידידותית. לא היה לי מושג מי הוא אבל לא יכולתי שלא להרגיש קצת נבוכה. הוא היה ללא ספק מושך והייתי לגמרי מופתעת. "שלום, אני שרה! אמא של יעקב," הצגתי את עצמי והצעתי לחיצת יד, מנסה לשמור על קור רוחי. החיוך שלו התרחב והוא חיבק אותי, אומר "אני מרדכי! השותף של יעקב. שמח לפגוש אותך סוף סוף!" מרדכי הזמין אותי לחכות ליעקב בפנים ואפילו הציע לעזור לי עם המזוודות שלי. המעונות שלהם היו מפתיעים נקיים ומסודרים, מה שלקחתי כמובן מאליו שזה בזכות השותף שלו, בהתחשב בכמה החדר של בני תמיד היה מבולגן. "את רוצה משהו לשתות?" הוא שאל אותי, מוביל אותי לסלון שלהם. "יין? וויסקי?" "אני יכולה לשתות קצת יין, בעצם," הסכמתי והתיישבתי על הספה שלהם בזמן שהוא הלך למטבח. "אז, איפה יעקב? הוא יחזור בקרוב?" "הוא בספרייה לומד," מרדכי ענה. הוא חזר עם שני כוסות יין. "הוא אמור לחזור בעוד שעה או שעתיים." הייתי קצת מאוכזבת שלא אוכל לראות את בני מיד, אבל מרדכי היה מארח נהדר ועזר לי להרגיש נוח. העברנו את הזמן בהיכרות אחד עם השני. למדתי על הרקע האתלטי שלו ואיך הוא החליט ללמוד רפואה. בתמורה, נפתחתי וסיפרתי על הגירושין שלי. עם זר מוחלט! דיברנו ושתינו יחד כמו חברים ותיקים שמחכים ליעקב לחזור. שעה עברה, ואז עוד אחת, אבל עדיין, זה היה רק שנינו. לא שהתלוננתי. נהניתי עם מרדכי. הוא היה מאזין נהדר ולוהט, עם עור כהה ושרירים מחוטבים שתפסו את תשומת ליבי. התחלתי לדאוג שתערובת של היין והפלירטוטים שלנו תוביל למשהו יותר. ואז זה קרה. כבר היה חשוך בחוץ וסוף סוף נגמרו לנו הנושאים לשיחה. הייתה שתיקה מלאה במתח מיני אינטנסיבי כשחייכנו ובהינו אחד לשני בעיניים. מרדכי עשה את הצעד הראשון, והתקרב לנשק אותי. הלב שלי דפק כששפתינו נפגשו, נותנת לעצמי ליהנות מהתענוג האסור הזה. כל המתח המיני שבנינו בשעות האלה פתאום התפוצץ. לפני שהבנתי מה קורה, מרדכי קרע את הבגדים שלי והתחיל להעביר את לשונו הרטובה על החזה שלי. יעקב יכול היה להיכנס לחדר בכל רגע אבל לא היה אכפת לי. השותף שלו גרם לי להרגיש נרגשת ונחשקת לראשונה מזה זמן רב. אפילו כשמרדכי הוביל אותי למיטתו וטיפס עלי, עדיין הייתי בהלם. זה הרגיש כמו חלום אבל לא רציתי שזה ייפסק. כשנשקנו, גופינו המיוזעים לחוצים זה לזה והרגשתי את החום בין רגליי גובר. הוא גרם לי לגנוח ברכות כשהוא נכנס בי לאט ועמוק. מעולם לא הרגשתי כל כך נחשקת, וזה היה משכר. ואז, כששנינו הגענו לשיא, גופינו רועדים יחד, סוף סוף הבנתי למה הרגשתי כל כך מדוכאת כל הזמן הזה. שוכבים בזרועות אחד של השני, לא יכולתי שלא להרגיש תחושת שחרור. לכמה שעות, שכחתי מבעלי לשעבר ואפשרתי לעצמי להרגיש תענוגות שלעולם לא הייתי חווה איתו. בבוקר למחרת, יעקב חזר אחרי לילה שלם בספרייה ומצא את הבגדים שלי זרוקים על הספה לפני שהתפרץ לחדר של מרדכי וראה אותנו מחובקים במיטה. ובכן, זה לא היה איך שתכננתי במקור אבל לפחות הצלחתי להפתיע אותו. לקח זמן עד שבני סלח לנו, אבל בסופו של דבר זה היה שווה את זה. נשארתי עוד כמה ימים ממה שהתכוונתי, עושה אהבה עם מרדכי בכל פעם שיעקב היה בחוץ. זו הייתה חוויה מדהימה אבל כל דבר טוב מגיע לסיומו, כמו שאומרים. אפילו עם מה שהוא ראה, יעקב הודה שהוא אהב לראות אותי מאושרת יותר, ואני הסכמתי. הגיע הזמן שאעדיף את האושר שלי. מרדכי עזר לי להבין את זה, אבל הוא לא היה הגבר האחרון שאעשה איתו סקס בקיץ הזה. ברגע שחזרתי הביתה, הורדתי כמה אפליקציות היכרויות והתחלתי פרק חדש וטוב יותר בחיי.
By יעל אפק
יעל אפק היא סופרת נלהבת שמרגישה חיבור עמוק לתחום הספרות הארוטית. היא אוהבת לשלב בין תשוקה ורגש בסיפוריה, ותמיד מחפשת דרכים חדשות להעביר חוויות חושניות ואינטימיות דרך המילים. יעל כותבת במיוחד עבור הקהל הישראלי ומאמינה שדרך הסיפורים שלה היא יכולה ליצור חיבור רגשי עמוק בין הקוראים לתכנים. מלבד הכתיבה, יעל גם אוהבת לפרסם סיפורים של אחרים, מתוך אמונה שכל אחד יכול למצוא את מקומו בעולם הארוטי ולשתף את החוויות שלו עם הקוראים.