הסטודיו של סילביה

חלק 1: סופגנייה מזוגגת

עמדתי ליד דלת הזכוכית של הדירות מעל חנות הסיגרים. הסטודיו של סילביה היה כתוב על הדלת. אני נשבע שהרגשתי פנים אל פנים עם הגורל. כמה צדקתי. המדרגות היו טיפוס ארוך, מספיק כדי לגרום לי להתנשף כשהגעתי לחדר ההמתנה. לא הייתה מזכירה, רק כמה ספות עור לבנות, כמה צמחים וחלון גדול. שעון על הקיר הראה לי שהגעתי בדיוק בזמן: 9 בערב, הזמן הכי מוזר לראיון שאי פעם ידעתי, אבל חשבתי לעצמי, אתה יודע איך האמנים האלה. מכונת רעש לבן הטביעה כל דבר שהתרחש מאחורי הדלת הגדולה במרכז החדר. על הקירות היו תמונות של גברים ונשים צעירים ויפים. הסתכלתי עליהם ותהיתי מה לעזאזל יעקב חשב כשהוא שלח אותי לכאן. לא הייתי מכוער, אבל גם לא הייתי יפה. הדלת נפתחה והלסת שלי נשמטה. "אתה בטח ליאונרד." "אה… כן. תקראי לי לן," עניתי בעמידה והושטתי יד ללחיצה, מנסה נואשות לשמור על קשר עין. היא נענתה בנימוס. "שלום, לן," היא חייכה בחום. להפתעתי, היא התיישבה באזור ההמתנה. היא שילבה את רגליה, מה שאמר לי שהיא מתכוונת להישאר שם זמן מה. גם אני התיישבתי. תפסתי אותה בוחנת אותי מלמעלה למטה בזמן שעשיתי זאת. "אני סילביה מונטגיו כמו שכתוב על הדלת." היא נראתה בוגרת, אולי באמצע שנות הארבעים לחייה, אבל לא היו קמטים על גוון עורה הלבן כפורצלן ולא שערה אפורה אחת ברעמתה. תלתליה השחורים והעבים נחו על כתפיה, ממסגרים את פניה בצורת לב. חובבת גלאם פין-אפ, היא לבשה שפתון אדום, אייליינר שחור וצללית חומה-אדמדמה סביב עיניה הכחולות והחודרות. היא לבשה חולצה שחורה עם כפתורים קצרת שרוולים עם צווארון. הייתי מרגיש יותר מודע לעצמי בוהה בשדיה העצומים אם לא היו לה שלושה כפתורים פתוחים. טייץ פחם נמתח על ירכיה וירכיה העבות. היא הייתה כמו נערת גותית סקסית עם שדיים גדולים, אבל בוגרת ומנהלת. "אז," היא שאלה, "איך אתה מכיר את יעקב?" "היינו עמיתים לעבודה כמה חודשים לפני שחברת הבנייה פשטה את הרגל. הפכנו לחברי אימון בחדר הכושר. אמרתי לו שאני צריך כסף לשכר דירה מהר, והוא אמר לי לשלוח לך מייל. אני חייב לומר, אין לי מושג למה. אף פעם לא חשבתי על עצמי כמודל, במיוחד עכשיו, כשאני מסתכל על הפנים האלה על הקיר." סילביה חייכה. "אל תשים לב אליהם. הם רק קישוט. בן כמה אתה, לן?" "עשרים ושש." היא הנהנה, "גיל נהדר. בנים לא הופכים לגברים עד גיל עשרים וחמש לפחות." היא הסתכלה עלי שוב, כאילו בפעם הראשונה. "אוקיי, לן, בוא נדבר. אתה עשוי להיות מושלם לתפקיד שאני חושבת עליו, ואני יודעת מה אני עושה," היא אמרה בנונשלנטיות. "השאלה היא איזה סוג של בחור אתה?" חייכתי. "אוקיי… מה את רוצה לדעת?" "ובכן, מה העבודה היומית שלך?" "אני, אה, בין עבודות כרגע, אבל עבדתי עם יעקב בחברת בנייה לפני זה. אני נגר." "אה," היא אמרה בהכרה. "האם נגרות היא תשוקה שלך?" נאבקתי למצוא מילים, אבל לא הצלחתי. היא הרימה גבה. "או אולי זה היה רק אמצעי לתלוש משכורת עבור בחור צעיר שלא היה חובב בית ספר?" צחקתי, התרשמתי מהתובנה שלה. הצבעתי עליה ונאנחתי, "כן." היא חייכה והנהנה. "לפחות אני כנה," משכתי בכתפיי. היא חייכה. "אתה אדם דתי?" היא שאלה בעדינות מסוימת. היססתי, כי היה קשה להודות. אף פעם לא ידעת איך מישהו יקבל את זה. "לא." היא חייכה חיוך רחב. "טוב." נתתי קול לחשד שלי. "סילביה, זה בשביל פורנו?" היא נשענה לאחור על הספה. רגליה נותרו משולבות אבל היא הרפתה את כתפיה ונשענה לאחור, מבליטה את חזה עוד יותר. הלוואי ולאבא שלי היה את הכוח של הכפתור הרביעי בחולצה שלה. לא יכולתי לדעת אם היא פשוט נרגעת או מנסה להשאיר אותי שם עם התצוגה הזאת. "מה אם זה היה בשביל פורנו?" זה המם אותי. מה אם, לן? "אה, א-אוקיי," גמגמתי, "אני מתכוון, מה השכר?" "חה! ילד טוב," היא חייכה. אלוהים, הייתי כל כך נואש? כן, כנראה שכן. "איזה סוג של פורנו אנחנו מדברים כאן?" הוספתי. היא שחררה את רגליה, מרימה את עצמה על נעליה השטוחות. היא הייתה קרובה לגובה שלי, ואני מטר שמונים וחמש. היא הנהנה לכיוון הדלת, ואמרה, "תן לי להראות לך." החדר גרם לי למעוד בהלם כשנכנסתי. הקירות היו מכוסים בהדפסים צילומיים על קנבס. "כפי שאתה רואה, לן, אנחנו משרתים שוק נישה." זין. בכל מקום: זין וכדורים. גדולים, ממוצעים, אפילו קטנים. חתוכים ולא חתוכים, ורידים וחלקים, ישרים ומעוקלים, קשים ורכים, מכוערים ויפים, וכל צבעי הקשת. אף פעם בחיי ההטרוסקסואליים לא ציפיתי להיתקל בכל כך הרבה זין. "לעזאזל," מלמלתי. "אני אוספת תמונות של איברי מין גבריים, ואז אני מוכרת אותם ללקוחות עם פטיש לסוג מסוים של זין. כפי שאתה רואה, אנחנו משרתים מגוון רחב של טעמים, אבל היפים הגדולים תמיד הכי מבוקשים. כמו זה." היא הצביעה על קנבס גדול על הקיר מאחוריה. זה היה צילום של כל פלג הגוף העליון של בחור, מעוות כדי למתוח את השרירים המרשימים שלו. הוא היה בנוי כמו פסל יווני אבל בהחלט לא היה תלוי כמו אחד. הזין הוורוד העצום שלו, זקוף, בלט מתוך פלג הגוף העליון, מתעקל מעט כלפי מעלה מעל שק אשכים הדוק שמחבק זוג כדורים גדולים לבסיס הזין שלו. לא נמשכתי לגברים, אבל מבחינה אמנותית, זה היה למעשה די יפה. התאורה והצללה היו עשויות היטב במיוחד. סילביה הייתה מקצוענית. נדלקתי כשעמדתי באמצע הסטודיו של סילביה מוקף בזין עירום, מה שהפריע לדימוי העצמי שלי. הזין שלי התחיל…

להתנפח. אני לא יודע מה זה היה. אולי היה משהו מגרה בלהיות בחדר מלא באיברי מין מחפיצים, בידיעה שהאיבר שלי עשוי להיות הבא. אולי הייתי סוף סוף מוכן להתחיל להראות אותו. היא אמרה, "הזין הטעים הזה שייך ליעקב." יעקב ואני תמיד היינו משוחחים בחדר ההלבשה אחרי האימון, וכן, שמתי לב שיש לו זין ארוך, אבל זה לא היה כמו האיבר המלא והנפוח שנתפס ביצירה האמנותית. אני מניח שהוא גם שם לב לשלי, ולכן ההזמנה שלי. "אז, זה צילום עירום?" שאלתי. "בעיקר," היא ענתה. "בבקשה, שב." היה שולחן בפינה שבו היא ישבה עם כיסא עור רך אחד לפניו. ישבתי והיא דיברה. "אני משהו כמו קונסייר," היא אמרה. "כמוני גם הלקוחות שלי. הם אומרים לי מה הם אוהבים, ואני מספקת את זה. הם משלמים לי מאוד טוב על הזכות הזו. מאוד, מאוד טוב. כל כך טוב, שאני יכולה לחיות מאוד בנוחות ועדיין לשלם לדוגמנים שלי בנדיבות. זה מאה דולר, במזומן, לשעה, שזה הרבה יותר ממה שהדוגמן הממוצע מרוויח." היא לא שיקרה. קיוויתי לחמישים. הסתכלתי סביב והבנתי משהו שאמרתי בקול רם, "אין פנים." "אין פנים אומר שהמיקוד הוא על המין, לא על האדם," היא ענתה. "זה אחד המפתחות להצלחה שלי. זה עוזר לי להשיג את הדוגמנים הכי טובים, בחורים שלא היו מעזים להיות עירומים על סרט בעידן האינטרנט." "אני אחד מהבחורים האלה," אמרתי. "ובכן, עכשיו אתה יודע שאין לך מה לפחד להצטלם עירום בשבילי. זה הדבר השני. כשבחור יודע שהוא לא יזוהה, הוא יכול להירגע. זה מוביל לזקפות טובות יותר ולפוזות טובות יותר." זה התחיל להיות יותר מושך מרגע לרגע. הכסף, האנונימיות, זה היה כל מה שיכולתי לקוות לו. עם הפחד שנרגע, המוח שלי התמקד בכסף. "אז, איך כל זה עובד? איך אני מקבל תשלום?" היא צחקה על החמדנות שלי, אבל הייתי נואש מדי כדי להתבייש. "העבודה על הקנבס, הדברים האמנותיים, זה תלוי בי. אני הולכת עם המוזות שלי ועושה אמנות. אני מציגה אותה בגלריות פרטיות, ואנשים עשירים קונים אותם לחדרי המין והבוג'ואר שלהם. זה מאה לשעה כמו שאמרתי. הפורנו האמיתי משלם הרבה יותר, אבל רק אם אתה מעוניין." "אה," אמרתי, מופתע. באופן מוזר, לא עלה בדעתי שהיא עשויה להיות לה יותר משיטה אחת להרוויח כסף. "איזה סוג של פורנו?" היא הניחה אלבום גדול לפניי, ואמרה, "תראה בעצמך." פתחתי את הספר ועיניי נהנו מכל מיני מין, פטישים וסטיות. תמונה אחת הייתה של דומינטריקס יפה צועקת על גבר מכוסה בלטקס צמוד עם רק הזין הקטן והביצים הגדולות שלו תלויים בחוץ. היו הרבה צילומי תקריב של זינים מטפטפים זרע, גומרים, דחוסים בין שדיים גדולים, ואפילו קצת משחק תלבושות ארוטי. ככל שהפכתי את הדפים, התיאורים הפכו יותר מפורטים. עכשיו היו תקריבים של זינים מותחים כוסות צמודות או נבלעים בפיות רטובים. זה לא היה חומר פורנוגרפי ממוצע; זה באמת היה יפה. סילביה הייתה אמנית מוכשרת, רק שהמוזה שלה הייתה תלויה בין רגלי הגברים. המשכתי, מוצא תיאורים של תנוחות מין שונות, מין בין גזעי, מין עם נשים שמנות ורזות כאחד, גברים הומואים מוצצים אחד לשני זקפות ענקיות—מצולמים באמנותיות ומצולמים מלמעלה כמו פלא גיאומטרי—הצעירים עם הזקנים. הסט האחרון היה גותי לגמרי. אישה צעירה עם שדיים נפוחים הניקה גבר דם מהפטמות שלה בזמן שהיא מלטפת את הזין הענק והקשה שלו. האישה הייתה יופי אקזוטי. הגבר היה יעקב. זיהיתי אותו, אפילו מאחור. למרות מה שהם עשו, טיפות הדם על סנטרו, התנוחה שלה, והבדים השחורים המתנפנפים סביבם גרמו לזה להיראות כמו ציור רנסנס של מרילין מנסון. כמו שאמרתי, היא הייתה אמנית מוכשרת. התחלתי להבין למה, בעולם רווי בפורנו זול וחובבני, הכל על גילוי עריות ורומנים בימים אלה, הגישה האמנותית שלה למין יכולה לפקוד מחירים גבוהים. "או שלום, יעקב," צחקתי כשזיהיתי אותו. היא צחקה. "כן, הוא מוזה אהובה עליי. אני אוהבת את הגוף שלו, אבל הוא מתקדם וצריך להחליף אותו." "רגע, את מזדיינת עם הדוגמנים שלך?" שאלתי. השאלה יצאה ישר מהביצים שלי. היא חייכה ברמז של רשעות. "רק אם הם נלהבים לעשות זאת." הזין שלי היה קשה כמו אבן. הייתי כל כך עצבני שכמעט לא שמתי לב כמה נמשכתי למילפ הזו. המחשבה עליה רוכבת על הזין שלי, מוצצת את הזין שלי, אני קובר את הפנים שלי בשדיים הלבנים והגדולים שלה. יושבת בחזרה בכיסאה, היא נהמה, "אני מדמיינת שכל הפורנו הזה אולי הקשה את הזין שלך, אז זה יהיה הזמן המושלם לראות למה יעקב הפנה אותך." העצבים שלי לא ריככו את הגבריות שלי. לאט לאט עמדתי. פתחתי את החגורה שלי. פתחתי את הרוכסן, הושטתי יד פנימה— "היי, אל תשלוף אותו סתם ככה," היא צחקה. "אם אתה הולך להיות דוגמן עירום, אני צריכה לראות הכל. תתפשט." נשמתי עמוק ופתחתי את החולצה שלי, מניח אותה על הכיסא. החלקתי מתוך הנעליים שלי וגלשתי לאט מתוך המכנסיים והתחתונים שלי בתנועה אחת. כשעמדתי שוב זקוף, עיניה של סילביה התרחבו. "או…," היא התנשפה, "או…אוֹה!" סילביה הייתה האישה השנייה שראתה אותו. הראשונה הייתה החברה שלי מהתיכון, יעל. היא הייתה נרגשת מהגודל שלי, אבל היינו ילדים בלי מושג מה אנחנו עושים. בקיצור, הייתי צריך להסיע אותה לבית החולים. זה היה סיוט והרחיק אותי מדייטים בזמן שהייתי בבית הספר למקצועות. "לעזאזל. לעזאזל. זה לא אנושי! סליחה, אני מתכוונת, זה על אנושי. זה עבה כמו פחית סודה," היא ציינה, "וארוך יותר משתיים מוערמות יחד."

היא לקחה סרט מדידה של חייט וזכוכית מגדלת מהמגירה בשולחן שלה והתקרבה אליי. נרתעתי מהפתעה, מה שגרם לה לעצור. "אוי. לן, אני מצטערת. נסחפתי קצת," היא צחקקה. "אפשר לקחת את המידות שלך?" "בסדר." "ואפשר לי… אממ, לבדוק אותך שם למטה קצת?" היא שאלה תוך כדי נענוע זכוכית המגדלת, "אני צריכה להיות בטוחה שהתקריבים ייראו טוב ושאין הפתעות לפני שאנחנו חותמים על החוזה." "ב-בסדר." הייתי לגמרי בעניין בזמן שפחדתי שאגמור לה בפנים כשהיא תתקרב. היא כרעה מול הערום שלי והניחה בעדינות את סרט המדידה בבסיס הזין שלי, מחליקה אותו באיטיות לקצה. "אלוהים," היא לחשה באיטיות. "כמעט ארבעה עשר אינצ'ים. זה רשמית הכי גדול שראיתי אי פעם. עכשיו, להיקף." היא עטפה את סרט המדידה ממש מאחורי העטרה שלי וצייצה, "איזו עטרה יפה." היא עטפה אותו סביב בסיס הזין שלי, ואז באמצע. "לן, אתה שבע נקודה שמונה אינצ'ים בהיקף. זה יותר גדול מרוב פרקי הידיים של הגברים." "וואו," עניתי, לא יודע מה עוד לומר. "לא, לן, חמישה אינצ'ים בהיקף היו וואו, זה קדוש חרא. טוב, בוא נסתכל עליו מקרוב." היא לחצה על האור בזכוכית המגדלת והתמקדה בראש. היא אחזה בזין שלי והרימה אותו מעט; האצבעות שלה לא יכלו להקיף אותו. זה היה כאילו היא מחזיקה אחד מהפחיות הארוכות של תה קר. היד החמה שלה הרגישה טוב, והייתי צריך להילחם בחזיונות של איך היא מלטפת אותי לאורגזמה. כמעט שלטתי בעצמי כשהיא התחילה לשפשף את קצות האצבעות שלה במעגלים קטנים עליו, מלטפת אותו בעדינות, שולחת ברקים של עונג למוח שלי. "אתה שומר אותו נקי," היא אמרה באישור. "הראש כל כך שמנמן והצבע האדום העמוק ייראה נהדר בסרט. אני רואה שיש לך פפולות פניניות מתחת לראש. אני אוהבת את אלה. הם מרגישים נהדר אם נותנים להם לדגדג את השפתיים." הזין שלי פעם ופנינה עבה של זרע צצה מהעטרה. היא העבירה את האצבע המורה שלה למעלה ולמטה על הגבעול, אומרת, "אני אוהבת וריד גבי טוב. זין פשוט לא נראה כמו זין בלי אחד." "סילביה, סליחה. אני מטפטף," אמרתי בביישנות. בלי לפספס פעימה היא העבירה את האצבע שלה על הקצה, אוספת את הפנינה המטפטפת ומוצצת אותה מהאצבע שלה. הייתי המום. היא פשוט המשיכה לדבר. "זה זין שעיר. נצטרך לעשות משהו בקשר לזה. זה פשוט לא נראה טוב בסרט. יש לי מישהו בשביל זה. תאבד את שיער הזין והביצים, אבל רק תקצר את שיער הערווה. לא עוד בנים חלקים; אני צריכה גבר גברי. הו אלוהים, ותראה את הביצים הגדולות והגבריות האלה!" היא אספה את שק האשכים שלי עם היד השמאלית שלה, מרגישה את האשכים שלי בין האגודל והאצבעות שלה. ידה הימנית עדיין לחצה בעדינות וליטפה את הגבעול. "הביצים שלך בגודל של לימונים! אולי יותר גדולות! האם הן היפרספרמטיות? האם יש לך תנודות מצב רוח גדולות?" בזמן שהיא דיברה, האגודל הימני שלה החליק מתחת לעטרה שלי, מעסה את הפרנולום שלי במעגלים קטנים ואיטיים בצורה מייסרת. מוחי היה מוצף בעונג מהעקומות של האישה הבוגרת והיפה, ריח התבלינים המפודר שלה, והמגע העדין והמשי שלה. ואז, הפחד שלי התגשם. הרגשתי את ההידוק של אורגזמה מתקרבת מתגלגלת מהר מדי ומאוחר מדי כדי להזהיר אותה. הזין שלי התכווץ כשזרם אחרי זרם של זרע חם, דביק ולבן התפרץ על פניה וחזה של סילביה. הייתי מזועזע כאילו חירבנתי על הרצפה מול האפיפיור. "לעזאזל! אוי לעזאזל, אני מצטער!" היא כרעה שם בשתיקה המומה, ואז פרצה בצחוק היסטרי. "טוב, אני מניחה שזה התשובה שלי." "אני כל כך מצטער," חזרתי. "תביאי את המצלמה שלי." ראיתי אותה מונחת על שולחן קטן ליד סדינים לבנים ואורות שהוקמו בפינת החדר. דילגתי אליה, טיפות זרע מטפטפות מהזין הקופץ שלי, שרק התחיל להתרכך. "צלם אותי עכשיו!" היא פקדה על ברכיה, מרימה את ידיה כאילו הוטבלה בטקס דתי עתיק. "תחזיק את התריס ותצלם כמה שיותר." עשיתי זאת. היא חייכה רחב והתלוצצה, "איך אני נראית?" צחקקתי. "כמו סופגנייה מזוגגת." "חה!" היא קראה. היה חדר אמבטיה ספא גדול שבו מצאתי מגבת והגשתי לה. "אתה רוצה את העבודה, לן?" "אחרי זה, את מציעה לי עבודה?" היא עדיין חייכה, מחזיקה את המגבת ביד שמאל שלה, וביד ימין, היא מרחה את הזיגוג העבה שלי מהלחיים והסנטר שלה לפיה, מלקקת אותו וצוחקת בהנאה כשהגוש נפל לתוך המחשוף השופע שלה. "אני אוהבת זרע," היא נאנחה בשמחה. "זה הדבר שלי, לן, הפטיש שלי, ותודה לגוף המדהים שלך שקיבלתי את המנה הגדולה ביותר שחוויתי אי פעם. זה מרגיש כמו יותר מעשרה גברים. אתה מדהים." היא הביטה בי בחלום והמשיכה, "אתה המוזה שלי, לן. אני רוצה לצלם אותך, אני רוצה לפסל אותך, אני רוצה לצייר אותך… תן את עצמך לי," היא התחננה בתקיפות. "בבקשה." הייתי מאוהב. היא הייתה כל כך ייחודית, כל כך יפה, וכל כך סקסית. זה אולי היה בטעות, אבל היא נתנה לי עבודת יד, היא לבשה את הזרע שלי כמו צבע מלחמה מוסקי. רציתי עוד. הייתי עושה הכל בשבילה. נאנחתי עמוקות, תוהה אם זו הייתה טעות, אבל הבטן שלי השתלטה. "מתי אני יכול להתחיל?"

המשך בחלק 2 שבו לן חווה יום ספא בלתי נשכח.