סטיבן התנהג כאדם פשוט, נורמלי וממוצע. הוא לא רצה למשוך תשומת לב לעצמו והתמזג כפי שרצה. האמת היא שהוא היה דרקון, מפלצת ענקית עם קשקשים אדומים, אבל בחר לחיות את חייו כאדם. הוא צבר הון ולא היה צריך לעבוד בעבודה המשעממת בקמעונאות שעשה, אבל זה עזר לשמור על האשליה שלו. הוא לא החזיק ברכב כי הוא יכול היה לעוף או להתעתק לכל מקום שהוא צריך להגיע אליו. בזכות מגוון קסמים שהטיל על עצמו, אנשים מעולם לא שמו לב אליו כשהוא עף או חשבו שהוא ציפור או יצור מעופף אחר. סטיבן לא היה זקן לדרקון, אבל הוא התקיים והשפיע על בני אדם מאז תקופת הרומאים. בהיותו זקן כפי שהיה, היו דחפים מסוימים שצפו בתוך גופו והיה קשה יותר ויותר לקבור או לדכא אותם עם קסם. סטיבן חשב שהוא יכול פשוט לשלוט בטבעו עד שימצא כלה מתאימה, אבל בני אדם יצטרכו להספיק לעת עתה עד שימצא בת זוג מתאימה. הבעיה היחידה שסטיבן התמודד איתה עכשיו הייתה מי יהיה הקורבן הראשון שלו.

סטיבן עבד במשמרת הרגילה שלו בחנות בגדים מקומית, מקום פשוט שנקרא "בגד-מארט". הוא לא היה מפקח או משהו כזה, אבל עבד שם הכי הרבה זמן. סטיבן בדרך כלל עבד יום שלם של שתים עשרה שעות מ-11 עד 11, לפעמים מאוחר יותר כי הוא היה הסוגר. היום, עם זאת, הייתה לו משימה נוספת, להכשיר עובד חדש. סטיבן עבד בערך חצי מהמשמרת שלו לפני שפגש את העובדת החדשה. ברגע שראה אותה, הוא הרגיש את איבריו מתנפחים ואת אשכיו גדלים. העובדת החדשה, ג'ינה, הייתה אישה יפהפייה. היא הייתה גבוהה מסטיבן עם שיער שחור ארוך. היא הייתה בת ארבעים אבל יכלה לעבור בקלות לחצי מגילה. ירכיה היו רחבות מאוד והיה לה חזה כבד בתוך חולצת הכפתורים שלה. סטיבן הביט בה וחייך, מושיט את ידו לאישה. "את בטח ג'ינה, אני סטיבן, המדריך שלך. ברוכה הבאה לבגד-מארט." היא חייכה בחזרה לסטיבן ולחצה את ידו ונראתה מוכנה ללמוד. "נעים להכיר אותך, סטיבן. אז מה אני לומדת קודם?" סטיבן התחיל להראות לה את היסודות, היא הייתה אמורה להיות מסדרת מדפים כמוהו. למלא מדפים ולהחליף בגדים על הקולבים לפי הצורך. סטיבן כבר מילא את מחלקת הגברים, כך שכל מה שנשאר היה מחלקת הנשים. זה היה יום איטי במארט, כך שהמנהל התורן אמר לסטיבן באוזנייה שהם עוזבים להיום ושהרבה מהצוות עוזב גם כן. זה בדרך כלל לא היה מפריע לסטיבן, חוץ מכמה שהיה קשה לו לא לקפוץ על ג'ינה ולזיין אותה ללא הכרה. עם זאת, הוא לא יכול היה פשוט לומר לא ופשוט הכיר במנהל ואיחל לו יום טוב.

ג'ינה מצידה לא הקלה על סטיבן. כשהיא סידרה דברים, היא הייתה מצמידה אותם לגופה ומדגמנת אותם. מסתכלת במראות או פונה לעבר סטיבן כדי לראות איך היא נראית. סטיבן יכול היה להסתיר את הסומק שלו רק על ידי עבודה, כי ג'ינה ידעה שהיא משפיעה עליו. זה רק החמיר עבור סטיבן כשהם הגיעו למחלקת ההלבשה התחתונה של החנות. סטיבן שמע שהקופאית מקדימה סופרת את הכסף כי כבר היה זמן סגירה וסטיבן יכול היה להרגיש את הקסם שמסתיר את טבעו האמיתי מתחיל להיחלש. מתרגש מכך שבקרוב זה יהיה רק הוא וג'ינה. סטיבן לקח כמה דקות הרחק מג'ינה כדי לנעול את החנות ולחזק את הכשפים שלו. אולי הוא יוכל להחזיק מעמד עוד שעתיים סביב ג'ינה. סטיבן טעה. ברגע שהוא נכנס למחלקה שבה השאיר את ג'ינה, הוא הריח משהו שונה. הוא הבחין שאחת מחדרי ההלבשה הייתה פתוחה ושם הוא ראה אותה. ג'ינה לבשה אחד מהסטים החדשים של ההלבשה התחתונה שהחנות קיבלה. היא דיגמנה מול המראה וחייכה לעצמה. סטיבן יכול היה רק לצפות בה כשהיא מעבירה את אצבעותיה על עצמה ומשמיעה גניחה כשאצבעותיה מתחככות באיבר מינה. סטיבן לא יכול היה לסבול את זה יותר. הוא השמיע נהמה כשכמה מהכישופים שהיו עליו נשברו. גופו נותר אנושי אך גדל כשהוא בקרוב התנשא מעל ג'ינה. הוא היה צריך להוריד את ראשו לתוך חדר ההלבשה כשהיא ראתה את השינוי שלו, אבל לא היה לה זמן להגיב לפני שסטיבן הרים אותה מהרצפה. מצמיד אותה למראה הגדולה כשהיא נאחזת בשולחן הקטן שהחזיק את בגדיה. ג'ינה ניסתה להוציא מילה אבל כל מה שהיא עשתה היה להתנשף כשהיא הרגישה את איבריו הלוהטים לוחצים על ההלבשה התחתונה שהגנה על איבר מינה. סטיבן יכול היה לראות שעיניה התרחבו בתערובת של רגשות אבל גופה בגד בה. ברגע שאיבריו נגעו באיבר מינה היא הגיעה לאורגזמה מיד. סטיבן צחק לעצמו לפני שהזיז את המחסום הקטן של הבד הצידה והשאיר את איבר מינה המגולח חשוף. לג'ינה היה רק רגע להתכונן, אבל כל הזמן שבעולם לא היה מספיק לאיברי הדרקון הכפולים של סטיבן. סטיבן נהם כשהוא לחץ את איבריו הכפולים על שפתיה של ג'ינה לפני שדחף אותם לתוכה. ג'ינה השמיעה גניחה מתנשפת כשהאיברים הכפולים שלו דחפו את דרכם לתוך איבר מינה. מותחים את גופה סביב האיברים המחורצים שלו כשהם נדחפים עמוק יותר ועמוק יותר לתוך גופה. היא חורקת שיניה ומשמיעה גניחה צורחת כשהעיניים שלה מתחילות להתגלגל לתוך גולגולתה. היא יכלה להרגיש כמה מהחריצים שלו מתחככים בה.

נקודת ה-G שלה, כאשר כל אחת מהן שלחה גל של עונג דרך כל גופה. סטיבן נהם כשהרגיש את איברי מינו פוגעים בצוואר הרחם שלה, בעוד גינה נשמה נשימה עמוקה. מתנשפת על איברי מינו בזמן שניסתה ליצור משפט. סטיבן, עם זאת, לא רצה לשמוע את מילותיה, והכה אותה על פניה לפני שנסוג והכניס את איברי מינו בחזרה לגופה כמו איל ניגוח. גינה השמיעה גניחה כשהיא הגיעה לשיא מהדחיפה הפתאומית, וגופה כמעט היה רפוי באחיזתו של סטיבן כשהוא התחיל לדחוף לתוכה בקצב ובאכזריות. היא יכלה להרגיש את צוואר הרחם שלה נחלש מכל דחיפה, וגופה עוצב מחדש כדי להתאים לאיברי מינו. בטנה הראתה קווי מתאר ברורים של איברי מינו הכפולים בולטים דרך עורה כשהוא דחף אותם לתוכה. הוא עצר רק כשהם פגעו בצוואר הרחם שלה, אבל עם כל דחיפה גינה יכלה להרגיש את סטיבן מכה בה חזק ומהר יותר. היא ניסתה לדחוף אותו, אבל היא איבדה את רוב כוחה ועד מהרה הפכה לרפויה לחלוטין כשאיברי מינו פגעו בצוואר הרחם שלה כמו זוג בוכנות אכזריות. השער לרחמה נפתח לאט לאט עם כל דחיפה עד שלבסוף סטיבן השמיע נהמה עמוקה וגרונית. הוא נסוג ואז הכה את עצמו קדימה כשגינה צעקה. היא הרגישה את צוואר הרחם שלה נפתח בכוח כשאיברי מינו נדחפו עמוק יותר ועמוק יותר לתוכה. היא הרגישה את רחמה המסכן נמתח כשאיברי מינו המשיכו להידחף לתוכה. היא הרגישה כאילו היא עומדת להיקרע סביב איברי מינו הכפולים עד שהם לבסוף עצרו. היא ניסתה לנשום, אבל איברי מינו היו כל כך עמוקים בתוכה שהם לחצו על ריאותיה. היא רעדה כשהיא הגיעה לשיא פעם שנייה לפני שהוא יצא ממנה. גינה נשמה נשימה עמוקה כשסטיבן הכה בה שוב. הפעם גינה הפכה לרפויה לחלוטין וכמעט איבדה את הכרתה. סטיבן הכניס את קשריו לתוך הכוס הצר שלה ודחף את איברי מינו אפילו עמוק יותר לתוכה. הם לחצו על גרונה כשהיא התחילה לרטוט יפה סביב איברי מינו הכפולים שלו. סטיבן רעד לפני שהשמיע גניחה כשהוא פלט את מטענו ישר לתוך רחמה. הוא מילא את קרביה במה שהרגיש כמו ליטרים על גבי ליטרים של זרע עבה ופורי שלו. הוא נשף בהקלה כשהרגיש את זרעו מכתים את קרביה כשבטנה התחילה לגדול ולהתעגל ככל שרחמה התמלא בזרעו.

Avatar photo

By יעל אפק

יעל אפק היא סופרת נלהבת שמרגישה חיבור עמוק לתחום הספרות הארוטית. היא אוהבת לשלב בין תשוקה ורגש בסיפוריה, ותמיד מחפשת דרכים חדשות להעביר חוויות חושניות ואינטימיות דרך המילים. יעל כותבת במיוחד עבור הקהל הישראלי ומאמינה שדרך הסיפורים שלה היא יכולה ליצור חיבור רגשי עמוק בין הקוראים לתכנים. מלבד הכתיבה, יעל גם אוהבת לפרסם סיפורים של אחרים, מתוך אמונה שכל אחד יכול למצוא את מקומו בעולם הארוטי ולשתף את החוויות שלו עם הקוראים.