תודה שקראת את הסיפור שלי, אני מקווה שנהנית, באהבה מיקה xx יוקשייר, אנגליה

"בואי כבר, לא היית הרבה זמן. רק לכמה ימים. יהיה כיף."

"אוקיי אמא, למען השם."

"את יכולה לנהוג אם את רוצה."

"אוקיי, כבר הסכמתי."

"מה עם לואיז, את רוצה להביא אותה? יש לנו את הבקתה של הרועה שתוכלו להשתמש בה אם תרצו."

"לא, אני לא רוצה לקחת אותה לשם."

"אוקיי, רק חשבתי שתרצי, אין בעיה."

זה היה אתמול. לואיז נשארה ללילה והיא הלכה הביתה הבוקר. מיק ארז מה שהוא רצה לקחת. ואני סידרתי כמה בגדים ואז קצת אוכל בשבילנו, ארזתי הכל לתוך המכונית ויצאנו לדרך. בתקווה כמה לילות טובים בבדידות של הקוטג' יהיו טובים. היה לי שיחת זום עסקית אחת לעשות מחר וזהו. כמה סטים זמניים של רמזורים לעבודות בכביש, אף אחד מהם לא היה עם עובד נראה לעין, האטו אותנו, ואז היינו ברורים ובקרוב בכניסה לשביל שלנו. פניתי ונכנסתי לאט לאורך השביל, עברתי את המקום שבו הייתה הבקתה של הרועה, ואז נסעתי לאחור לצד הקוטג'. היה קצת יותר חשוך כאן, העננים קצת כבדים יותר. אין גשם, ולא צפוי, אז בתקווה יבש. לקחנו את כל הדברים פנימה.

"למה שלא תיקח פחית שתייה ותגיד שלום לפיי ואלווינה?" אמרתי לו.

"לא עכשיו אמא. הן יכולות לחכות."

"אלוהים, נער שלא קופץ על ההזדמנות לאינטימיות עם שתי יפיפיות? אתה חולה?" אמרתי בצחוק בקולי. הוא הוציא את לשונו וישב ליד שולחן המטבח וצפה בי מכניסה את האוכל לארונות.

"רוצה לטייל אמא?" הוא שאל אחרי שסיימתי.

"אוקיי כן, לאן במיוחד מותק?"

"לא אמא, פשוט, את יודעת, לטייל."

"אוקיי, בוא נלך אז."

יצאנו והלכנו לאורך השביל לכיוון הקומונה, לא הייתי בטוחה כמה רחוק נלך, או למה.

"אני אוהבת את הנופים כאן. אני די בטוחה שראיתי סמור בשבוע שעבר ממש סביב החורשה הקטנה ההיא, וכמובן שהנשרים כל הזמן מסתובבים וקוראים בשמיים. זה כל כך יפה כאן."

"זה למה את באה לכאן כל כך הרבה? תהיתי אם זה כדי להתרחק ממני?"

"אוי מיק, לא מותק, הייתי מביאה אותך לכאן כל פעם אם היית בא, לא, זה פשוט שאני אוהבת את השקט והשלווה. אני יכולה לחלום בהקיץ, אני יכולה לדבר עם פיות, אני יכולה לעשות קצת עבודה כאן, לא, אני אוהבת להיות כאן ובאותו זמן אני שונאת להיות רחוקה ממך."

"אוקיי. את מקיימת יחסי מין עם הפיות כשאת כאן?"

אוקיי, בוא ניכנס לפרטים, נכון?

"לפעמים מותק, ולפעמים לא. זה לא למה שאני באה לכאן."

"זה אומר שאת לסבית אמא, כי הן בנות."

אוי, אנחנו באמת נכנסים לפרטים הקטנים.

"לא מותק, יש גם פיות בנים, אבל הם קצת בעייתיים. ולא, אני כן רואה גברים, ואני מעדיפה את הזמן שלי עם גברים אמיתיים, גברים שיש להם זין. הזמן עם הפיות הוא פשוט, אני לא יודעת, לא בדיוק קסום, זה לא מרגיש אמיתי."

"אוקיי. אני צריך לשאול אותך משהו ממש אישי."

"אוקיי מותק, את יודעת שאת תמיד יכולה לשאול אותי משהו ואני תמיד אנסה לענות בכנות."

"יש משהו לא בסדר עם הזין שלי?"

ובכן, זה הפתיע אותי, לא ציפיתי לזה בכלל.

"אלוהים, מה גורם לך לחשוב שיש משהו לא בסדר? לואיז לא מרוצה?"

"לא, וכן. כשהייתי כאן, את ואני עשינו את זה, אבל מאז לא ניסית שוב, לא הייתי טוב, ולואיז? ובכן, היא תיתן לי לעשות את זה רק בדרך אחת, היא לא תיתן לי, את יודעת, לנסות מאחור, וגם לא תרד עלי ותשתמש בפה שלה."

"אלוהים. ובכן, לא, אין שום דבר לא בסדר איתך. אולי זה הכל חדש ללואיז, ואולי היא פשוט רוצה לעשות מה שההורים שלה לימדו אותה שהוא נורמלי, אני לא יודעת. לא כל בחורה אוהבת אנאלי, זה יכול להיות כואב בהתחלה, ואין לנו הרבה תחושה בתוך התחת שלנו, אז התחושה היחידה שאנחנו מקבלים היא הדוקות סביב הפתח."

"אני מבין את זה אבל היא לא תנסה אפילו. ומה איתך אמא? למה לא היית איתי מאז?"

"אלוהים מיק, תני לי להגיד לך שחלמתי עלינו במיטה כל כך הרבה פעמים, אבל אומרים שזה לא נכון, זה נגד החוק. אני יכולה ללכת לכלא על קיום יחסי מין עם הבן שלי. רציתי אותך, פשוט לא היה לי את האומץ לעשות את הצעד מותק."

"אוקיי."

וזה היה בערך סוף השיחה, הלכנו בשתיקה עד שיכולנו לראות את חומת הגבול עם הקומונה מעבר לה. לא באמת רציתי להיתקל ביהושע היום, הוא והקומונה שלו היו כולם לא נכונים בעיניי, והדרך שבה הוא מנצל את חסידיו מכספם ומגופם, מצאתי את זה בלתי נסבל. עצרתי ופניתי למיק.

"זה סוף השטח שלנו מותק, מעבר לזה הקומונה ואני באמת לא אוהבת את האיש שמוביל אותה. מצאתי אותו שקרן ומניפולטיבי. נשבעתי לא לעשות איתו יותר כלום. פעם בשבוע הוא היה בא לקוטג' להשתמש באינטרנט, אבל הצלחתי לסיים את זה על ידי כך שאמרתי לו שהוא יכול להשתמש באינטרנט בספרייה בכפר, הוא לא צריך את שלי."

"אוקיי אמא."

ספק אם את טועה בשיפוט שלו. כשאנחנו מדברים בבית על החברות הישנות שלי, השיפוט שלך בדרך כלל היה מדויק. מקום שכדאי להימנע ממנו?" "כן, ואל תחשוב שאתה יכול להציל את האנשים ממנו. אתה לא יכול, הם מבוגרים והם שם מרצונם החופשי. ההחלטה שלי היא לא להתערב." "בסדר אמא, מסכים." "לא משנה כמה הן יפות או כמה החזה שלהן גדול." הוספתי בצחוק. "די אמא, בסדר." הוא אמר וצחק חזרה. לפחות מצב הרוח שלו נראה שהשתפר. שוטטנו חזרה לבקתה תחת שמיים זועפים, עננים אפורים ושחורים במקומות מסוימים ונעים די מהר בשמיים. למרבה המזל התחזית הייתה נכונה, לא היה גשם. חזרנו לבקתה ואני הוצאתי פשטידת סטייק משומר מהארון ושמתי אותה בתנור. קילפתי וחתכתי כמה תפוחי אדמה ושמתי אותם לבישול. המים של תפוחי האדמה יהיו עמילניים ויעשו רוטב טוב. פירה, פשטידה ורוטב לארוחת ערב. "רוצה כוס תה?" שאלתי את מיק, "אני מכינה אחת לעצמי." "לא תודה אמא, אני אשאר עם קולה." החלטתי שאני צריכה לשמור יותר קולה כאן, החצי תריסר פחיות שקניתי לא יספיקו לו לכמה ימים. "סיפרתי לך על הרוח?" "לא, איזו רוח, אנחנו רדופים?" "לא, לא כאן. אחרי שהחקלאי גרר את הבקתה של הרועה כדי שאוכל לעבוד עליה ולהפוך אותה למגורים, ראיתי גבר עומד ליד הבקתה. שאלתי אותו אם אני יכולה לעזור לו, והוא פשוט אמר ששמו הוא שת והוא כאן כדי לשמור על הכבשים. הסברתי לו שאין כבשים וכשפניתי להצביע על השדות ללא כבשים, הוא פשוט נעלם, לא הצלחתי למצוא אותו בשום מקום." עצרתי ללגום מהתה שלי. "חשבתי שזה מוזר, גם הדרך שבה הוא דיבר הייתה מוזרה. נכנסתי לבקתה וחיפשתי באינטרנט. מסתבר שלפני יותר ממאתיים שנה, רועה בשם שת הגן על עדר הכבשים מפני חבורת כלבים פראיים. תושבי הכפר שמעו את המהומה והצליחו לעזור ולהרוג את הכלבים. שת לצערנו מת מפצעיו ונקבר בקבר עניים." "וואו אמא," מיק אמר, עיניו נפתחו לרווחה. "הוא עדיין כאן? הייתי רוצה לדבר איתו גם." "לא מותק. חזרתי ואמרתי לו שהוא הציל את כל הכבשים אבל מת תוך כדי כך ואמרתי לו איפה הוא נקבר. הוא נעלם ממש מול עיניי וזה היה הסוף של זה ככל שאני יודעת." "לעזאזל אמא, את צוברת אותם, פיות ועכשיו רוחות, וואו." "אני חושבת שהוא היה קשור לבקתה של הרועה, ולא ידע שהכבשים ניצלו ברובן, וכשאמרתי לו הוא היה יכול לנוח בשלום." מיק נשען לאחור וחייך, לא ידעתי למה, אבל הוא נראה שמח יותר. "אני חושב שאני הולך להיפרד מלואיז כשאחזור הביתה. היא פשוט לא מתאימה לי אני חושב, לא, אם היא לא נוחה איתי, אז אנחנו נועדנו לבעיות. פשוט החלטתי. החיים קצרים מדי." "אוי מותק, טוב אם זה מה שאתה חושב." אולי ההחלטה הזו הייתה הסיבה לפנים השמחות שלו. "את יכולה להגיד לי מה את חושבת עליה עכשיו אמא," הוא אמר. "טוב, עדיין לא נפרדת ממנה, בוא נחכה, אין מה למהר. יש לך עוד מועמדות?" "תמיד יש מועמדות אמא." "ומה תעשה אם אף אחת מהמועמדות לא תתממש?" "יש לי את היד שלי ואת אמא שלי, אני אהיה בסדר." בלעתי את התה שלי עם ההצהרה הזו. יש לו אותי? מה הוא חושב שאני פשוט אפתח את הרגליים שלי בשבילו מתי שהוא מרגיש? לא חשבתי שזה מה שאמרתי כשניהלנו את השיחה שלנו בהליכה. נראה שזה מה שהוא הבין. אוי אלוהים, למה החיים כל כך קשים עם בני נוער? הלכתי למטבח וסיננתי את תפוחי האדמה, המים נכנסו לסיר קטן יותר וחזרו לחום. הוספתי שמנת, חלמון ביצה וחמאה לתפוחי האדמה והקצפתי עד שהפירה היה רך. הוספתי גרגרים למים והקצפתי אותם לרוטב. "ארוחת ערב," קראתי כשלקחתי את הפשטידה מהתנור. חתכתי את הפשטידה לחצי, הגשתי על צלחות, חילקתי את הפירה ושפכתי רוטב על הכל. אני חייבת לומר שזה היה די טעים, באמת היה ואני כמעט ליקקתי את הצלחת כשסיימתי. עשיר בקלוריות, אבל זה היה כל כך טעים. הלכנו וישבנו בסלון ונתנו לארוחת הערב שלנו לשקוע. מיק שיחק בקונסולה הניידת שלו, אני גלשתי באינטרנט ומצאתי פורום לתצפיות על פיות. אוסידוס הופיע כמה פעמים, אבל לא פיי או אלווינה. גלשתי אבל לא הוספתי לשרשורים, אני יודעת שהבנות אוהבות לשמור על פרופיל נמוך. אחרי זמן מה מצאתי את עצמי נרדמת, העייפות שלי הייתה גדולה ממה שחשבתי. "מיק, אני עולה למעלה. תכבה את האור כשאתה מסיים." אמרתי כשקמתי ויצאתי. "כן אמא," הוא אמר. עליתי למעלה קצת מופתעת עדיין שהוא לא פגש את הפיות. בחדר שלי הורדתי את השמלה והחזייה, עדיין העדפתי בלי תחתונים, והלכתי לשירותים להתרחץ. אחרי שהשתמשתי בשירותים, ניקיתי את השיניים והתרחצתי חזרתי לחדר השינה שלי, משכתי את השמיכה, נשכבתי ונחתי את עיניי, השינה הגיעה אליי במהרה והחלומות שלי היו מלאים במיק ובי עושים…

אהבה, הוא מזיין את התחת שלי, ממלא חלום שלו, פיי ואלווינה מעופפות מסביב, מתנשקות, נוגעות, מלטפות. התעוררתי בבהלה, התענוגות שלי מהחלומות היו גבוהים, והייתי בטוחה ששמעתי רעשים מבחוץ. נכנסתי לחדר השינה האחורי, מיק לא היה שם, והסתכלתי דרך החלון שלו לכיוון הנחל. באור הירח המלא יכולתי לראות את מיק ופיי משחקים, מתנשקים, מתחבקים. מיק היה עירום ובזמנים מסוימים ריחף עם פיי, נראה שהוא מזיין אותה. השארתי אותם וחזרתי למיטה, מיק היה מבוגר עכשיו, הוא לא היה זקוק לפיקוח שלי. נרדמתי שוב, חלומות שוב מלאים במגעים ואצבעות. באיזשהו שלב התעוררתי, האור נכנס דרך החריצים בווילון שבחלונות. הרגשתי משקל על הכתף שלי והסתובבתי, מיק היה לידי במיטה. משכתי את השמיכה וראיתי שהוא עירום, רפוי הוא היה מרשים, אבל חלומותיו כנראה היו איתו כי הוא היה זקוף מאוד. יצאתי מהמיטה בעדינות, הרמתי את השמלה שלי בדרך והלכתי לשירותים. השתמשתי בשירותים וצחצחתי שיניים, אחרי שלבשתי את השמלה וירדתי למטה. שמתי את הקומקום על האש וכשהוא התחמם פתחתי את הדלת הקדמית ויצאתי החוצה. השמיים הזועמים של אתמול נעלמו, הוחלפו בכחול וכמה עננים לבנים. האוויר היה רענן וכמעט לא היה רוח, זה הרגיש כמו יום נהדר. חזרתי פנימה והכנתי לעצמי תה ולקחתי אותו לכיסא שלי ליד הנחל. לא התקשרתי לאף אחד ולא אמרתי כלום, פשוט ישבתי שם ולגמתי מהתה שלי. אחרי האירועים עם סיד וחבריו, אני חייבת להודות שהייתה לי קצת חשש לגבי הפיות, לא הייתי בטוחה שאני יכולה לסמוך עליהן, ועכשיו, האם אני יכולה לסמוך עליהן עם הבן שלי? "שלום מישה," אמרה אלווינה בקולה הרך והעמום. "שלום אל," עניתי. אלווינה ריחפה סביבי ואז עצרה מולי, האוויר רטט סביבה. "אני מרגישה שאת לא מאושרת," אמרה אלווינה. "אוי לא אל, אני בסדר, פשוט עדיין קצת מפוחדת ממה שקרה עם סיד וחבריו." אלווינה ריחפה סביבי ונישקה אותי על השפתיים, נותנת לי קצת מהאופוריה הפייתית שלה. זה לא עזר מנטלית, האם בעצם נאנסתי? "את תחת הגנת המלכה עכשיו, אף אחד לא יפגע בך." "ומה עם הבן שלי, ראיתי את פיי איתו אתמול בלילה באור הירח." "וגם הבן שלך מישה, וגם הבן שלך. המלכה מרחיבה את הגנתה למשפחתך." קצת נרגעתי, הייתי חייבת לקוות שזה נכון, אחרת חששתי שהשיגעון יגיע אליי. אלווינה ריחפה סביבי, מנשקת ונוגעת בשדיים שלי, הרגשתי נפלא ועד מהרה התחלתי לנשק בחזרה. התחבקנו וריחפנו באוויר מעל הגינה שלי, האצבעות שלי מצאו את דרכן בין רגליה ועד מהרה חדרתי אליה בזמן שהפה שלי כיסה את שלה. הדגדגן שלה נראה שגדל תחת אצבעותיי וריחפתי למטה והפה שלי מצא את דרכו סביבו, מוצץ, מלקק, זה הרגיש יותר כמו זין מאשר דגדגן. אלווינה כרכה את רגליה סביב ראשי, קוראת בשמי והרגשתי אורגזמית, הלחצים שלי גברו, החשמל שלי זמזם, ולא יכולתי לזכור מתי נשמתי לאחרונה. החלקתי שתי אצבעות לתוך הנרתיק שלה וכופפתי אותן, בואי, בואי נכנסתי לתוכה. הרגשתי את הרגע שלה כשהיא התפוצצה באורגזמה הפייתית שלה, מיצי אופוריה ריססו את פניי, רגליה הקטנות של הפייה התכווצו והתהדקו סביב צווארי והאורגזמה שלי התפוצצה בתוכי. התענוגות שלי הוגברו על ידי מיצי הפייה שלה שזרמו בגופי, עקצתי מהאצבעות ועד העיניים ולבסוף נשמתי קצת אוויר. נפרדנו ונחתתי בעדינות על הדשא שלי, השמלה שלי לצידי. אלווינה ריחפה סביבי ואז נעלמה ברטט. הרמתי את עצמי וישבתי עירומה על הכיסא שלי. התה שלי עדיין היה מספיק חם לשתייה, לגמתי. "בוקר טוב אמא," קרא מיק מאחוריי כשהוא יצא לשבת איתי, קולה בידו. "אה, זמן פיות?" הוא שאל כשראה אותי עירומה. "כן מותק." "טוב אמא?" "מאוד." לא ראיתי צורך להתלבש, הוא ראה את כל מה שיש לי להציע, לכסות את עצמי נראה חסר טעם. ישבתי וחיבקתי את הספל שלי מביטה בעננים שזזים ממערב למזרח, מזג אוויר חם היה בדרך. הפטמות שלי התקשות והבנתי שמיק מסתכל עליי, בוחן את השדיים שלי, מביט למטה למקום שבו החריץ שלי היה גלוי לו. תהיתי אם הוא רוצה אותי? "ארוחת בוקר? אני הולכת לבשל בייקון." "בבקשה, כריך בבקשה?" "בסדר מותק." הרמתי את השמלה שלי מהרצפה, עכשיו רטובה מטל הבוקר ועמדתי, הסתובבתי והתכופפתי להרים את הספל שלי, זה היה נותן למיק מבט נהדר על התחת שלי והנרתיק שלי. קיוויתי שהוא נהנה. נכנסתי ותליתי את השמלה על קולב לייבוש, שמתי את הקולב על הווים ליד הדלת. הדלקתי את הגריל וכשהוא התחמם עליתי למעלה למצוא שמלה אחרת, הפעם קצרה יותר, יותר מעל הברך מאשר באמצע הדרך, אבל אהבתי איך שהיא מסתובבת כשאני הולכת. פתחתי חבילת בייקון והוספתי אותה לתבנית הגריל והכנסתי אותה לבישול. לקחתי את סכין הלחם שלי ופרסתי ארבע פרוסות של לחם מחמצת. חמאה מהמקרר, וגם החלב, הייתי צריכה עוד תה. הקומקום על האש. חיכיתי כמה דקות ואז הפכתי את הבייקון, אהבתי שהשומן פריך, אבל הבשר פחות.

מעשה להטוטים, היה רגע שבו הכל היה בדיוק נכון, לא יכולתי לעזוב את זה או שהבשר היה מתייבש יותר מדי. הוצאתי את הבייקון מתחת לגריל, מושלם. עכשיו יכולתי להסיח את דעתי על ידי הכנת תה ומריחת החמאה על הלחם מבלי לסכן את הבייקון. לחם מרוח בחמאה, בייקון נוסף, סנדוויץ' מוכן. שמתי קטשופ ו-HP על השולחן, שתי צלחות עם סנדוויצ'ים וקראתי למיק. עוד תה מוכן, הייתי מוכנה. "בוא נאכל בסלון אמא," הוא אמר כשהוא נכנס. משכתי בכתפיים, איפה שלא יהיה. הוספתי HP לסנדוויץ' שלי, לקחתי את התה והצלחת והלכתי לספה. או, איזה עונג, הביס הראשון היה מלא בטעמים שמשחררים אנדורפינים שאני כל כך אוהבת. הבייקון היה מושלם, הלחם רך עם קרום קשה וקראנצ'י. די מושלם. נשענתי לאחור ונרגעתי. היו לי כמה שעות לפני הפגישה בזום, יכולתי לאבד את עצמי בעצמי. כשלקחתי עוד ביס ראיתי שמיק לא כל כך שקוע בבייקון שלו, אלא יותר בין רגליי, חייכתי לעצמי, כמובן שלא לבשתי תחתונים. נער מתבגר באמת צריך להתעניין יותר בטאקו של אישה מאשר בסנדוויץ' הבייקון שלו. הייתי רגועה, לא היו לי דאגות, הגוף שלי הרגיש טוב, הוא היה מושך לגברים, נשים ופיות ונהניתי מהתוצאות של המשיכה הזו, והייתי באחדות עם עצמי. מיק נראה לא בטוח, הוא עמד לסיים את הקשר עם החברה הנוכחית שלו, היא, כך נראה, לא תהיה בת זוגו לנפש. טוב, יש הרבה דגים בים, כך אומרים לנו. אחרי שאכלתי את הסנדוויץ' האחרון ושתיתי את התה האחרון, ישבתי על הספה, רגועה ומסופקת, מביטה בעיניים חצי פתוחות, שמה לב שהעניין של הבן שלי בפות שלי הבוקר התבטא בבליטה במכנסיים הקצרים שלו. טוב, תגובה ביולוגית טבעית. "אני עולה להתקלח. יש לי פגישה בזום בעוד כמה שעות, ממש לפני ארוחת הצהריים, אם אתה רוצה שנעשה משהו, זה הזמן שלך." השארתי את הניסוח שלי במכוון מעורפל. למעלה, משכתי את השמיכה על המיטה שלי, נותנת לה להתאוורר, פתחתי את חלון חדר השינה שלי לרווחה, והשארתי את הדלת פתוחה לרווחה כדי לאפשר מעבר רוח. הורדתי את השמלה שלי ותליתי אותה והלכתי לחדר האמבטיה. הדלקתי את המקלחת, נתתי לה להתחמם לרגע ואז נכנסתי, מחבקת את המים החמים כשהם זורמים עלי, נהנית מהדגדוג כשהם נופלים מהפטמות שלי. שפשוף על הכתפיים שלי. או. "אני אשטוף לך את הגב אמא," מיק אמר כשהוא עמד מאחורי. הוא שפשף ליפה על הכתפיים שלי, ואז לאורך הצדדים שלי, מזיז את השדיים שלי כשהוא השתמש בליפה. התחת שלי היה הבא, הלחיים שלי נפרדו והתחת שלי נוקה היטב לפני שירד מתחת וניקה את החלק האחורי של הפות שלי. הסתובבתי והסתכלתי עליו, הזין שלו קשה ומוכן בינינו. "עכשיו את החלק הקדמי שלי מותק," אמרתי כשבהיתי בפניו. הוא שפך ג'ל על הכתפיים והשדיים שלי ומרח את הליפה עלי, יורד ומנקה את הפות שלי, ההנאות שלי בונות כשהוא עבר בין השפתיים שלי. הוא הגיע למעלה ולקח את ראש המקלחת מהתושבת והעביר אותו עלי, שוטף, וכשהזרם שטף את הדגדגן שלי הברכיים שלי כמעט קרסו וכמעט גמרתי. "תחליף מקום," אמרתי ולקחתי את ראש המקלחת ממנו, הזין שלו מתחכך בירך שלי כשעברנו אחד ליד השני. היה לי את הגב שלו לפניי, ושפכתי ג'ל על הליפה, משפשפת את הגב שלו ומנקה היטב בין הלחיים של התחת שלו, הסבון אפשר לי לחדור חלקית אליו כשניקיתי. סובבתי אותו וניקיתי את החזה שלו ואז שפכתי ג'ל על היד שלי וניקיתי את הזין והביצים שלו, מושכת את העורלה שלו אחורה כדי לוודא שאני מגיעה לכל פינה. שוטפת אותו, יצאתי מהמקלחת והתחלתי להתייבש, מיק יצא ולקח את המגבת ממני וטפח עלי לייבש אותי, ואז ייבשתי אותו. לקחתי את היד שלו והלכנו לחדר השינה שלי. "הגוף שלי הוא הגוף שלך מיק, אתה יכול לעשות כל מה שאתה צריך," אמרתי, ולמה לא, ידעתי שהוא לא יפגע בי. הוא סובב אותי מולו ונישק את הפה שלי, הלשון שלו לוחצת על השפתיים שלי כשהוא חדר לתוך הפה שלי, הלשונות שלנו רוקדות כשחיבקנו. מצאתי את עצמי בקצה המיטה, ומיק לחץ עלי וישבתי ואז נשכבתי, הברכיים שלי כפופות, הרגליים על הרצפה. מיק כרע בין רגליי והלשון שלו עכשיו מצאה את העמק שלי, מפסקת את השפתיים שלי, רצה מהכניסה שלי לדגדגן, מלקקת, הלשון המחוספסת שלו מגרה את החשמל שלי. הוא משך את הדגדגן שלי לתוך הפה שלו, הנקודה הקטנה שלי כל כך מרכז של עונג חם, דוחף, מלקק אותו עם הלשון שלו, כל ליקוק שולח צמרמורות דרך הגוף שלי, והנשימה שלי לגנוח ולהחזיק. הבנתי שאני מכווצת את האצבעות שלי, מושכת את הסדין, אבל לא יכולתי להפסיק. החשמל שלי בנה, הייתי בטוחה שחייבים להיות ניצוצות, אבל לא יכולתי להסתכל למטה, הצוואר שלי היה מכופף לאחור והראש שלי לחוץ לתוך המזרן.

Avatar photo

By יעל אפק

יעל אפק היא סופרת נלהבת שמרגישה חיבור עמוק לתחום הספרות הארוטית. היא אוהבת לשלב בין תשוקה ורגש בסיפוריה, ותמיד מחפשת דרכים חדשות להעביר חוויות חושניות ואינטימיות דרך המילים. יעל כותבת במיוחד עבור הקהל הישראלי ומאמינה שדרך הסיפורים שלה היא יכולה ליצור חיבור רגשי עמוק בין הקוראים לתכנים. מלבד הכתיבה, יעל גם אוהבת לפרסם סיפורים של אחרים, מתוך אמונה שכל אחד יכול למצוא את מקומו בעולם הארוטי ולשתף את החוויות שלו עם הקוראים.