'הוני, הברים נפתחים מחדש, בוא נצא לסיבוב ברים. אני צריכה קצת כיף.' תום היה יבש מאז הקורונה, הוא הנהן. 'אז, בוא נחקור.' היא התנדנדה ומיהרה לחדר ההלבשה שלה כדי לחזור, כמעט עירומה, בשמלת סטרפלס אדומה מסאטן עם מותן שחורה אלסטית. פניו של תום הוארו. עיניהם שידרו קונספירציה מועדפת. המשחק התחיל. מתחת לאבזם הכרום, שרוכים אדומים מתוחים על ווים מכרום היו גלויים. הוא הסיר את האבזם ומשך את השרוכים חזק יותר. 'נשמי פנימה'. בגבולות הנוחות שלה, שולי השמלה עלו לגבול חוסר הצניעות. בצד שמאל, היא הייתה קשורה ממש מתחת לירך שלה, בצד ימין נפלה מעל אמצע הירך שלה, מציגה את מותנה הצרה ורגליה הדקות. תום, מלא התרגשות, הבחין שכשהיא חוצה את רגליה, ערוותה החלקה והמיוחדת תוצג. 'האם החוויות שלי עם התגרות יגרמו לתקלות רבות במלתחה הלילה?' היא הציבה, ידיים על המותניים, יד ימין מרימה את שולי השמלה מעל גבולות הצניעות. 'אולי. אם מישהו ירצה להסתכל, אני אראה.' 'אני אסתכל'. היא ליטפה את מפשעתו של תום כדי לאשר את אישורו. 'אולי, הרבה גברים ייהנו מהמראה שלי.' 'או. כמה?' הוא אהב שהיא תראה את עצמה, ואז, בעל פה, תביא אותה לקצה, ובשיאו יפרוק את אשכיו המלאים בזרע לתוכה. רותי ציפתה להיות נעוצה למזרן. 'הרבה, הרבה.' אז, ההתגרות התחילה. *** הקורונה עברה, חיי הלילה של רחוב הליכה התחדשו. ברים שנפתחו מחדש פרסמו, 'מגייסים רקדניות'. הריגוש הישן חזר. פרשנות ליברלית של חוק 'אין עירום' תמכה בתחייה זו. בנות רקדו בתחתונים שקופים עם מדבקות על הפטמות, ללא פטמות וללא שיער ערווה גלויים. טוורקינג תחרותי היה הגימיק האופנתי להדגים את הנעורים שלהן לבעלים הפוטנציאליים שלהן. אלה הביעו את הערצתם, מקרוב, בכסף על ידי השחלת שטרות של 50 או 100 שקל לתחתונים, תוך כדי ליטוף אובייקט התשוקה שלהם. ימים שמחים חזרו. *** ב'יורים', שם עבדה רותי בשנות הזהב של עירום וגסות, שתי אחייניותיה בנות השמונה-עשרה היו על הבמה. הן נופפו, ואז התכופפו על הבר כדי לטוורק באנרגטיות. תחתונים מקושטים בכסף אישרו את האטרקטיביות שלהן. בסוף הסט שלהן, תום קנה משקאות לנשים והן שוחחו עם דודה רותי, שהעבירה פרטים חשובים לתום. אחרי חודש אחד, לכל אחת היו כמה מחזרים. 'נקנה מתנות חתונה תוך שנה,' הוא אמר. 'גסות מולידה תשוקה, מולידה אהבה, מולידה נישואין, מולידה תינוקות.' רנזי וסירל היו נרגשות מהאפשרות. היו להן מועדפים, וכל אחד מהם היה משנה את חייהן. 'תני לי תמונה לאלבום המשפחתי,' אמר תום. 'איפה?' רותי הרימה את שדיה מתוך השמלה והניחה להם להתמקם, מציגה את פטמותיה המנוקבות. 'שבי על הכיסא בר. בנות, עמדו משני הצדדים.' תום צילם את התמונה; כולן עם ידיים שלובות מאחורי זו של זו, רותי עם שמלתה מורמת לחשוף את מינה האינטימי בעוד הבנות, ראש ושדיים מוחזקים גבוה, חייכו בחוצפה. המאמסאן התקרבה עם מדבקות. 'באמת רותי, זה לא הימים הישנים, שימי את אלה.' 'אוי בסדר. אלה האחייניות שלי. איך הן מסתדרות?' 'הן בנות טובות, עומדות במכסה שלהן ומקבלות לקוחות חוזרים.' 'בקרוב יתחתנו,' אמר תום. 'אל תמהרי אותן.' אמרה המאמסאן, 'תני לבנות ליהנות מחמש שנים של כיף לפני שבוחרות גבר.' המאמסאן התרחקה. תום צילם תמונה נוספת. שדיה המלאים והבוגרים של רותי ניגדו לשדיים הצעירים והזוהרים של אחייניותיה. 'באמת. אתן עומדות במכסה שלכן כבר?' שאלה רותי. 'כן,' אמרה סירל, 'כל לילה אנחנו מקבלות לקוחות. הלילה אני בוחרת את הבחור בחולצה האדומה.' כולן נטו קדימה להסתכל עליו כשהוא בחן את סירל בתאווה. רותי התפתלה על הכיסא בר, פותחת את רגליה. הוא ליקק את שפתיו בהפגנתיות. סירל נופפה לו בחן, הוא נופף בחזרה, מנפנף בידו המלאה בשטרות. 'תראי, אני יודעת שהוא רוצה אותי.' תום שאל, 'האם אתן רוצות חמש שנים של כיף כמו דודה רותי, או לעשות תינוקות?' 'אני רוצה להתחתן עם גבר, בדיוק כמוך, מחר,' אמרה רנזי. 'שלחי את התמונות האלה למועדף שלך. תגידי, "זו דודה רותי, היא בת 43." הוא יקרא, "ככה אני אראה בעוד 25 שנים אחרי שאניק את התינוקות שלך. דברים יכולים רק להשתפר, אל תהסס. תראה את הכסף בתחתונים שלי, אני מעניינת הרבה גברים".' רנזי צחקה. 'מתי את ודודה רותי בחרתם זה את זו?' 'בנעילה, היא הייתה עירומה וגסה מאוד; נתתי לה טיפ של 40,000 שקל.' 'גאספס.' רותי צחקה. 'שלם יותר, תקבל יותר,' 'נערת בר נועזת ופרועה היא נכס שמעריך,' אישר תום.
By יעל אפק
יעל אפק היא סופרת נלהבת שמרגישה חיבור עמוק לתחום הספרות הארוטית. היא אוהבת לשלב בין תשוקה ורגש בסיפוריה, ותמיד מחפשת דרכים חדשות להעביר חוויות חושניות ואינטימיות דרך המילים. יעל כותבת במיוחד עבור הקהל הישראלי ומאמינה שדרך הסיפורים שלה היא יכולה ליצור חיבור רגשי עמוק בין הקוראים לתכנים. מלבד הכתיבה, יעל גם אוהבת לפרסם סיפורים של אחרים, מתוך אמונה שכל אחד יכול למצוא את מקומו בעולם הארוטי ולשתף את החוויות שלו עם הקוראים.