אמילי מיהרה בין ההמונים של הנוסעים שניסו להגיע לרכבת שלהם. עם המשרוקית של הכרטיסן מרק על שפתיו, היא ידעה שיש לה רק שניות ספורות, היא עשתה קפיצה אחרונה מהפלטפורמה אל הבטיחות של הרכבת ולקחה רגע לתפוס את נשימתה לפני שמישהו דחף אותה מאחור והעביר אותה פנימה. הכרטיסים שלה נשמטו מאצבעותיה והתעופפו ליד מרק לפני שנפלו על המסילה למטה. לא שמה לב לכך, אמילי התארגנה ונכנסה לקרון העמוס והחלה לחפש מושב בזמן שמרק שרק את השריקה האחרונה וקפץ חזרה לרכבת. זה היה יום כמו כל יום אחר עבור אמילי; היא הייתה בדרכה הרגילה לאוניברסיטה, היא הייתה בת שמונה עשרה ובשנה הראשונה שלה מאז שסיימה את התיכון. היא לעיתים קרובות עלתה על אותה רכבת כמו מרק, אבל אף פעם לא שמה לב אליו, היא לא שמה לב לכרטיסנים, מי באמת שם לב? אבל עכשיו הוא היה ליד המושב שלה וביקש כרטיס שהיא כבר לא הייתה לה. "כרטיסים בבקשה" הוא מבקש בחיוך. אמילי התחילה לחפש את הכרטיסים שלה בבהלה, היא ניסתה לקנות זמן על ידי הסחת דעתו עד שתמצא אותם. "כמה זמן אתה כרטיסן?" היא שואלת כשהפנים שלה הופכות לאדומות יותר ויותר. "שמונה עשרה שנים," מרק עונה, מקיש ברגלו קצת בחוסר סבלנות. "לעזאזל! זה כל הזמן שאני חיה." "אל תעשי את זה, את תגרמי לי להרגיש זקן. אני רק בן ארבעים ושתיים." "ובכן, אתה לא נראה כך." אמילי מחייכת, מקבלת סוף סוף שהיא איבדה את הכרטיסים שלה. "הממ, כרטיסים?" מרק לוחץ ואמילי מביטה למטה נבוכה. "היו לי אותם באמת, אבל אני חושבת שנפלו לי כשמיהרתי לרכבת." מרק מביט בה בחמלה, הוא יכול לראות שהיא אומרת את האמת, אבל הוא חייב לעשות את עבודתו בכל מקרה. "את צריכה להיות יותר זהירה איתם בעתיד. יש לך שתי אפשרויות, או שתרכשי כרטיס נוסף ממני או שאאלץ לקנוס אותך." הלב של אמילי מתחיל לדפוק מהר, היא אף פעם לא קיבלה קנס על שום דבר בחייה. "אין לי כסף לקנות כרטיס נוסף, אבא שלי קנה אותם בשבילי." "קנס זה אז אני חושש, אני אתן לך לרדת בתחנה שלך, אבל כשתגיעי הביתה תצטרכי לשלם קנס של חמישים פאונד." "מה! חייב להיות דרך אחרת." מרק מתעלם ממנה כשהוא מדפיס את כרטיס הקנס. "בבקשה! אין לך ילדים או משהו, קצת חמלה?" "רק אני, בעלי והחתולים." מרק קורע את הכרטיס מהמדפסת והולך להעביר אותו לאמילי עם עיניים דומעות. "היי עכשיו, אל תבכי. אני בטוח שאבא שלך ישלם את זה בשבילך." "הוא יהיה כל כך כועס עלי, כשהוא כועס הוא… בבקשה חייבת להיות דרך אחרת? אני אעשה כל דבר." מרק מביט למטה ומרגיש דקירה בלב, הוא חייב לעשות את עבודתו, אבל הוא לא יכול לחשוף אותה לאיזה סוג של מפלצת שאבא שלה הוא. "תישארי כאן אני הולך לקרוא למפקח שלי ולראות מה יש לו לומר." אמילי נותנת לו חיוך מלא תקווה כשהוא הולך לחלק שקט של הקרון. "תומאס כאן מרק, עבור." "המשך מרק, מה קורה? עבור." "יש לי כאן צעירה שאיבדה את הכרטיסים שלה, היא לא יכולה להרשות לעצמה לרכוש ממני אז אני חייב לתת לה קנס, אבל אם אעשה זאת אביה… ובכן אני לא יודע, אבל היא נראית באמת מפוחדת, עבור." "קיבלתי, נשמע כמו מצב קשה, אבל אתה חייב לעשות את עבודתך, עבור." "כן אני יודע, אבל היא נואשת היא אומרת שהיא תעשה כל דבר, עבור." "כל דבר אה? היא יפה? עבור." "תגיד שוב? אני לא מבין את השאלה, עבור." "היא מושכת? עבור." "היא יפה אני מניח, אני לא בטוח שאני מבין את הרלוונטיות? עבור." "לעזאזל מרק, תעמוד במילה שלה, יש לך צעירה יפה שמתחננת לעשות כל דבר כדי להימנע מקנס, תן לה לעשות את זה, עבור." "אבל, מה אם מה שהיא רוצה לעשות הוא מיני? אני לא מרגיש בנוח עם זה, עבור." "חרא קשה! אני המפקח שלך ואני מורה לך לעשות כל מה שהיא מציעה, עבור." מרק עומד קפוא במקום לא בטוח איך להגיב. "מרק אתה מבין את ההוראות שלך? עבור." "כן, אבל זה קרון מלא אנשים, והשירותים מחוץ לשימוש. עבור." "קיבלתי, תעשה הודעה שמסבירה את המצב ותן לאנשים בקרון אפשרות לעזוב. אני אודיע לנהג מה קורה, כנראה אסתכל על הצילומים בעצמי מאוחר יותר, תענה שאתה תציית להוראות שלך, עבור." מרק חושב לרגע, הוא לא יכול לעשות את זה, בטח שהוא לא יכול? זה מנוגד לכל מה שהוא עומד עליו, ולהשתמש בצעירה בת שמונה עשרה, הוא אפילו לא נמשך אליה, בטח שהיא מושכת אבל הוא הומו. "אתה מציית? עבור." מרק מבין שהוא חייב לשים את עבודתו בראש, הוא לא יכול לאבד אותה עכשיו ותומאס הוא חרא הוא יפטר אותו אם הוא לא יציית. "אעשה זאת, אני… אעמוד במילה שלה. עבור." "בחור טוב, הודעתי לנהג, הוא בסדר עם זה, תהנה מרק. סוף." מרק מכניס את הרדיו שלו וחוזר לקרון. הוא ניגש לאמילי שמביטה בו בתקווה. "מה הם אמרו?" "הם… הם אמרו לי לעמוד במילה שלך, שתראי לי שתעשי כל דבר כדי להימנע מהקנס." הפנים של אמילי מוארות. "מה היה לך בראש, גברת?" העיניים של אמילי ננעלות בעצבנות על הבליטה של מרק שנמצאת בגובה עיניה. מרק מהנהן בהבנה ומנקה את גרונו. "גבירותיי ורבותיי" הוא פונה לקרון. "אני תחת הוראות קפדניות לציית לבקשה מאוד לא רגילה. הצעירה הזאת צריכה לעמוד במילה שלה ולעשות כל דבר כדי להימנע מקבלת קנס. אני לא אוהב את זה, אבל אם אני…"
לא לציית, אני אאבד את העבודה שלי. הפעולות הבאות ככל הנראה יכללו עירום ומעשים מיניים, אתם חופשיים לעזוב את הקרון אם זה גורם לכם לאי נוחות." הנוסעים לוחשים בינם לבין עצמם, אך אף אחד מהם לא בוחר לעזוב. מרק מסתכל מסביב בתקווה שהם ילכו, אבל הם נשארים במקומם והוא פתאום מאוד מודע לכך שיש לו קהל. אמילי מסתכלת למעלה על מרק עם חיוך רך, שפתיה מעט פתוחות מוכנות להתחיל בעבודה. מרק מקלל בשקט ומתחיל לשחרר את החגורה שלו, פותח את הסוגר של מכנסיו ופותח את הרוכסן. "תנו לנו הצגה אז!" צועק גבר אחד כשהקרון צוחק בתגובה. "אנחנו לא רואים כלום." מרק קופא במקום. "מה אתם רוצים שאני אעשה?" הוא שואל בעצבנות. "תתפשט" אישה אחת צוחקת עם חברותיה. "כן, תן לנו את הכל" אישה מבוגרת עונה. מרק מסתכל למטה על אמילי שמחייכת בחזרה ומנסה להסתיר את ההתרגשות שלה. הוא צועד אחורה ונותן לה לקום ממקומה והיא כורעת על רצפת הקרון לכמה קריאות עידוד מהנוסעים. מרק מסתכל מסביב על העיניים הרעבות ונאנח, לפני שהוא מציית לבקשתם. הוא מתכופף להתיר את המגפיים שלו לפני שהוא מחליק מהם, ואז הוא דוחף את מכנסיו למטה לפני שהוא נותן להם ליפול לקרסוליו ויוצא מהם. לאחר מכן הוא פותח את כפתורי חולצתו, מסיר אותה ומקפל אותה, מניח אותה על מושב ריק בקרבת מקום. הוא מסיר את החולצה התחתונה שלו ומניח אותה עם החולצה, משאיר אותו עומד רק בתחתונים שחורים וגרביים. אמילי מושכת את חגורת התחתונים שלו לפני שהיא משחררת את איבר מינו הרך ואת אשכיו השעירים. הוא יוצא מהם והקהל מריע למראה. אמילי מכניסה את לשונה לתוך עורלתו ומתחילה ללקק את קצה איבר מינו לפני שהיא מכניסה את כל איבר מינו הרך לפיה. מרק עוצם את עיניו ונותן לה לעבוד, מדמיין שזה בעלו. הוא מתחיל להתקשות בפיה ואפילו מתחיל ליהנות מהתחושה, גונח מהתחושה של שפתיה הצעירות על איברו באורך שבעה אינץ'. אמילי עושה את זה כדאי לו, נחנקת על כל אורכו של איברו ומרק מחזיק את ראשה ודוחף לתוך פיה כשהיא נחנקת מאיברו ודמעות מתחילות להיווצר בעיניה מהתחושה. מרק דוחף חזק יותר ויותר לפני שהוא מוציא את איברו מפיה של אמילי, מושך קו של רוק איתו. הוא מצליף באיברו הרטוב על לחייה ומתחיל לאונן כשהיא פותחת את פיה בציפייה. מרק יורה חוטי זרע על פניה של אמילי. זה מטפטף מאפה, משפתיה ומסנטרה לפני שנופל לרצפה ומשאיר כתם רטוב גדול. הנוסעים מוחאים כפיים למרק והוא צוחק כשהוא מתנשף. הוא מושיט יד לבגדיו ומסתכל למטה על אמילי שמסתכלת עליו מרוצה. "האם אני עדיין מקבלת קנס?" היא שואלת. מרק צוחק ומנגב זיעה מפניו עם גב ידו. "אני חושב שנוכל לוותר על זה רק הפעם, צעירה." מרק עוזר לאמילי לקום על רגליה ועוזר לה להתנקות לפני שהוא מתלבש וממשיך בעבודתו, מקווה בשקט שיש צעיר שצריך להימנע מקנס בקרוב.